אל מלא רחמים ושאול תחתיות
ארוס וטאנאטוס בסחרחרת
אתה האש, אתה המאכלת
אתה בכי המלאכים ודאבון הלב
אנו הרחם
אנו העולה
אריאן סולאל
-
חיפאית, כותבת שנים רבות, סוף סוף מעיזה להציץ מתוך המגירה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נראה לי שהדובר הוא גבר המתקשה לגבור על יצרו וחושק באישה יפה למרות הצוו האוסר זאת עליו. על כן הוא מסתיר את תשוקתו ומתבייש בה ואינו זוכה לאהבתה כי היא אינה יודעת דבר על רגשותיו. בבוא יומו, יתן את הדין על כך, אולם גם לו יש טענה אל בוראו: מדוע זה ברא נשים יפות והעמיד אותו בנסיון ? במה ניתן להקל על יסוריו של הדובר ? הידיעה שללא סבל לא היה מצליח לכתוב שיר כה יפה יכולה להקל עליו מעט. כדבר השיר הידוע: אין אהבות שמחות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. כיצד היית מהדקת את השיר? אשמח לשמוע רעיונות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את פסק הזמן הזה שלקחת לעצמך כדי להתבונן, מעורבת יותר מאשר לא מעורבת. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] רומנטי ולירי. היש עוד אוהבים כאלה? [ליצירה]
- [ליצירה] בין טלטלה לשלווה - נשביתי גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] סגורה לרגל שיפוצים כמו כל שיפוצניק המכבד את עצמו, עזב באמצע. חביב מאוד הדימוי עליו מתבסס השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן וואו! תאור פלסטי מאוד של הכאב. יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] חשתי את מגע הידיים, את עוצמתן למרות אין אונותן. יפה שירך. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את השיר, פרט ל"ובעיקר מרגשות" השובר את הריתמוס ואת יחודיות הדימויים של השיר. כדאי אולי לחשוב על סיום אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד. היטבת להביע מה שכל כך קשה להביע - עצב אין קץ. [ליצירה]
תגובות