[ליצירה]
לא הבנתי
אתה בעצם טוען שהבית הוא מערכת כל כך עמוסה וטעונה בהקשרים, זכרונות וחוויות,
והנוכחות הזו כ"כ טעונה ומלאה, עד שהיא מייצרת שתיקות ופאסיביות אצל האנשים שחיים בסביבה הזו?
[ליצירה]
נחמד. יש פה כמה ביטויים שווי זיכרון, אבל הרעיון עצמו קצת גדול מדי על הקטע. הוא יכול היה להתמצות הרבה יותר.
מצד אחד, טוב שאתה פה. מצד שני, זאת תהיה היצירה הכי מוגבת ברשימת היצירות החדשות, ולא בהכרח הכי טובה. ומצד שלישי, אנשים כמוני מתלוננים (או שכבר לא) ולא מגיבים על חדשים. בהכללה, הכוונה.
לא משנה.
[ליצירה]
וואו, וואו, וואו
רעיה, את מדהימה.
איך הצלחת לקחת סיטואציה יומיומית - איזה יומיומית, אם תחשבו עליה, היא מתרחשת אלפי פעמים ביום - ולעשות ממנה סיפור עוצר נשימה. לא נראה לי שאני אוכל לעבור בזמן הקרוב ליד מגרש משחקים בלי לחפש את יונתן שעומד שם בפינה.
ואגב, זר זהב - אני לא חושב שהסיפור מדבר על ילד "חריג". הוא רגיל, אך נמצא בשוליים של הרגילות.