אז שאלת
האם אני מרגיש שלם כשאני איתך,
ועניתי שאני מרגיש –
כשאני איתך
עוד שאלת
האם את עושה אותי מאושר,
ועניתי שאת עושה –
אותי
ושאלת האם אהיה לך לרֵע,
והשבתי שאהיה –
לך
(לך,
כי רק את נגעת בי,
כי רק את נגהת בי)
זה ממש יפה, ממחיש קצת מה זה 'דומיה תהילה', לדעתי. ומסכים עם אסתר- באמת כיף לה..
רק הערה: לי אישית 'זמר שלש השאלות' עושה צמרמורת, (אני היחיד שקורא לו 'שיר האישה המוכה'?), אז אני לא אוהב את הכותרת.
אלו לא תשובות מקוטעות. לעניות דעתי, הן אולי בין התשובות הכי שלמות שיש.
וזה כל כך יפה.
וחתלתול - גם אני קוראת לשיר הזה ככה, אבל דווקא כאן זה לא הפריע לי במיוחד.
הכותרת לא באה בגלל "זמר שלוש השאלות" (שאני לא מכירה בכלל), אלא בגלל שיר של אלתרמן שנקרא "זמר שלוש התשובות".
רסיס - זה מאד מאד יפה. אבל אין לי משו מעניין להגיד.
[ליצירה]
זה ממש יפה, ממחיש קצת מה זה 'דומיה תהילה', לדעתי. ומסכים עם אסתר- באמת כיף לה..
רק הערה: לי אישית 'זמר שלש השאלות' עושה צמרמורת, (אני היחיד שקורא לו 'שיר האישה המוכה'?), אז אני לא אוהב את הכותרת.
[ליצירה]
לרעות ב. -
יש משהו בדברייך. אולי אפילו כמה משהוים.
האתר הזה נועד, למיטב הבנתי, לעודד יצירה ולא לדכא אותה. מותר ורצוי להגיב ואף לבקר, אך לא לשלול סגנון מסוים.
[ליצירה]
תגובה לתגובות
חתלתול - ראשית כל, נראה לי שכדאי לפתוח כאן ז'אנר ספרותי נוסף שייקרא "תגובות", כדי שלא תצטרך להעליב סיפורים על ידי תגובות שכתובות יפה יותר מהיצירה עצמה. אויש, אני מקווה שמבינים שזו היתה מחמאה.
ובאשר לדבריך ולדברי אסופית - גם אני לא מזדהה עם גישה כזו ומוצא בה אגואיזם. אבל מי אמר שאני צריך להזדהות עם דמויות בסיפורים שלי? אני מציב אותן כאן במסדר, ואתם, רס"רים יקרים, מי בשפמו ומי בלעדיו, רשאים לחרוץ את דינן.
[ליצירה]
הציץ
אתה כל כך צודק. גם בעיניי השורה הזו מעט מקלקלת את השורה, ולכן לאחרונה שיניתי אותה כשפרסמתי את השיר במקום אחר. כאן, אחרי חמש שנים שהמילים שקועות במקומן, נראה לי מיותר להתחיל ולהזיז אותן.
אכן, האכלה בכפית.
[ליצירה]
אוי סוערה...
איזה סיום...
ואני חייב להעלות את התמיהה שנובטת מתוך הסיפור: מה באמת עמד שם? השנים או ההשקפות?
חוצמזה את יודעת לספר בצורה מדהימה. כמו מספר שיושב מול קהל מכושף.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
הו, אלול,
איזה מזל שאתה כאן! כבר חשבתי לפתוח ניק נוסף כדי לכתוב בו תגובה על המשפט הזה!
אתה צודק, כמה שאתה צודק. אין קץ לבדידותה של יצירה בלי תגובה.
אגב, לא תמיד. קורה לעתים שהכותב מרגיש מין גירוד מוזר בקצה האצבעות, והוא שולח אותו, חסר פשר כפי שהוא, על פני האתר. רק כדי להיפטר ממנו.
תגובות