החלטתי לשכוח אותך,
ומאז אין יום שבו אני לא שוכח
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואולי ואולי: אין יום שבו אני שוכח... [ליצירה]
- [ליצירה] מטרפת לתגובתה של סוערה !!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אופס, התכוונתי להקליד מצטרפת לתגובתה של סוערה. הצדי נשמטה לי. סליחה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] =) אויש... מוכר. כל כך מוכר. ולא יכולתי לנסח את זה טוב יותר. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק יש לך את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ענק!!! משפט גדול!!! [ליצירה]
- [ליצירה] - וואו וואו וואו!!!! ענק, גדול. ניסוח מ-ד-ה-י-ם! [ליצירה]
- [ליצירה] יו! אהבתי גם! [ליצירה]
- [ליצירה] הפוך עמוק. שנון. שסק. (השסק לא קשור) כשאני רוצה לזכור משהו אני תמיד מנסה לשכוח אותו. והנה המשפט ההפוך: החלטתי לזכור אותך, אבל אין לי מושג מי את/ה. [ליצירה]
- [ליצירה] יווווווווווווווווו איזה יפפפפפפפפפפפפה!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי יכול הייתי יכול לכתוב כמה אהבתי, כמה נהניתי, כמה התענגתי על הקטע הזה. הייתי יכול, אלמלא הכרתי אותו מקרוב... [ליצירה]
- [ליצירה] אנשים יקרים! אל תחפשו ציניות במקום שהיא איננה. אנא מכם. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, העצבת אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, אלול, איזה מזל שאתה כאן! כבר חשבתי לפתוח ניק נוסף כדי לכתוב בו תגובה על המשפט הזה! אתה צודק, כמה שאתה צודק. אין קץ לבדידותה של יצירה בלי תגובה. אגב, לא תמיד. קורה לעתים שהכותב מרגיש מין גירוד מוזר בקצה האצבעות, והוא שולח אותו, חסר פשר כפי שהוא, על פני האתר. רק כדי להיפטר ממנו. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט מבלבל, מדהים. אפשר ממש לשמוע אותך דרך המסך. רק שאלה קטנה: מה פירוש 'אפזיה'? [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים... חזק מאוד. האם זה מה שעושה אדם לגבר? היכולת להתנער? אם המעשה הזה הוא נכון הרי שהוא צריך להיעשות, גבר או לא גבר. ואם אין צורך בו, חבל שיתקיים רק כדי להוכיח גבריות כלשהי... [ליצירה]
- [ליצירה] . אני חושב שעד היום זכיתי לקרוא רק משחק-מילים אחד מוצלח כמו "חילו של המועד". היה זה "חרזתם בעגלתי". אה, בעצם גם זה היית אתה, לא? וחוצמזה, שכוייח על שאתה מוכיח - למי שצריך הוכחה - ששירה משובחת יכולה גם לדגול בערכי מוסר קונבנציונליים. [ליצירה]
- [ליצירה] אם לא אגיב, זה יהיה רק מתוך קנאה. וקנאה צריך לשבר. מקסים! קסום! כך צריך לחיות, לטעום ולרוות! [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע מה, העיקר שקראת (ושקראתי) את רחל. כל השאר שולי [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי פשוט יופי. בשורות הראשונות תהיתי לעצמי, בשביל מה כל האצות האלה צריכות שיר משלהן. ואז מגיע ה"לך מפריע מאוד שהסלון לא מסודר" ומנחית מכה. ולחלק מהמגיבים מעלי - חבל לצלול יותר מדי לתהומות הנפש בשיר כזה, שאפשר פשוט להנות ממנו. אני הולך עכשיו לסלון כדי לראות באור חדש וכחלחל את ההרס ששורר בו. (קצת הזכיר לי את תיאוריו של עמוס עוז ב'סיפור על אהבה וחושך', בדבר המערכות הדמיוניות שהוא ניהל במסדרון ביתו) [ליצירה]
תגובות