החלטתי לשכוח אותך,
ומאז אין יום שבו אני לא שוכח
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואולי ואולי: אין יום שבו אני שוכח... [ליצירה]
- [ליצירה] מטרפת לתגובתה של סוערה !!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אופס, התכוונתי להקליד מצטרפת לתגובתה של סוערה. הצדי נשמטה לי. סליחה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] =) אויש... מוכר. כל כך מוכר. ולא יכולתי לנסח את זה טוב יותר. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק יש לך את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ענק!!! משפט גדול!!! [ליצירה]
- [ליצירה] - וואו וואו וואו!!!! ענק, גדול. ניסוח מ-ד-ה-י-ם! [ליצירה]
- [ליצירה] יו! אהבתי גם! [ליצירה]
- [ליצירה] הפוך עמוק. שנון. שסק. (השסק לא קשור) כשאני רוצה לזכור משהו אני תמיד מנסה לשכוח אותו. והנה המשפט ההפוך: החלטתי לזכור אותך, אבל אין לי מושג מי את/ה. [ליצירה]
- [ליצירה] יווווווווווווווווו איזה יפפפפפפפפפפפפה!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יופי! אני מתענג של יוצרים ששמים לב בצורה כל כך נפלאה למילים שהם לשים כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שילוב נפלא! תחכום לשוני-תלמודי במסווה של שיר ילדים. אהבתי מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה שיר שמתלחן מעצמו... אני לא מצליח לקרוא אותו בלי להרכיב עליו איזו מנגינה! משקל נהדר, זרימה מצוינת, פסגה נישאת לקראת הסיום. ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש!! יש!!!! תודה, יהודית! מישהו אמר לי שהוא לא כל כך הבין מה רציתי לומר. וחשבתי איך לנסח הסברים שלא יישמעו כתירוצים. והנה באת וקלעת בדיוק למה שכיוונתי... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו סופסוף שיניתי את צבע הפונטים, כך שגם בגלגולה החדש של צורה יהיה אפשר לקרוא... [ליצירה]
- [ליצירה] מרק: לא יודע מה קורה במחשב שלך, אבל אצלי לכל פריט יש ניגון משלו: העכבר שמיע קליק, והמחשב עונה לו בקליק נוסף... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, לא קיוויתי, כל כך קיוויתי, שאיש מהכותבים לא יהין לגרור אותנו אל תוך זה. כי זה כאב שאיננו מבינים, שלשווא ננסה לטעון כי אנו מזדהים עמו. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני חושב שעד היום זכיתי לקרוא רק משחק-מילים אחד מוצלח כמו "חילו של המועד". היה זה "חרזתם בעגלתי". אה, בעצם גם זה היית אתה, לא? וחוצמזה, שכוייח על שאתה מוכיח - למי שצריך הוכחה - ששירה משובחת יכולה גם לדגול בערכי מוסר קונבנציונליים. [ליצירה]
- [ליצירה] היכן אמרת? היכן אמרת, ניצן? [ליצירה]
- [ליצירה] טעות בידך לא, ידידי, אתה טועה. את ההשראה לא קיבלה רחל מההרים ומהכנרת, אלא מהגעגועים אליהם. הרקע לשירים הוא בעיקר חדר מתפורר בבית חולים, הו, כמה לא מרנין. (ועיין בשירי 'קינת רחל', שם, שם) [ליצירה]
תגובות