החלטתי לשכוח אותך,
ומאז אין יום שבו אני לא שוכח
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואולי ואולי: אין יום שבו אני שוכח... [ליצירה]
- [ליצירה] מטרפת לתגובתה של סוערה !!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אופס, התכוונתי להקליד מצטרפת לתגובתה של סוערה. הצדי נשמטה לי. סליחה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] =) אויש... מוכר. כל כך מוכר. ולא יכולתי לנסח את זה טוב יותר. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק יש לך את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ענק!!! משפט גדול!!! [ליצירה]
- [ליצירה] - וואו וואו וואו!!!! ענק, גדול. ניסוח מ-ד-ה-י-ם! [ליצירה]
- [ליצירה] יו! אהבתי גם! [ליצירה]
- [ליצירה] הפוך עמוק. שנון. שסק. (השסק לא קשור) כשאני רוצה לזכור משהו אני תמיד מנסה לשכוח אותו. והנה המשפט ההפוך: החלטתי לזכור אותך, אבל אין לי מושג מי את/ה. [ליצירה]
- [ליצירה] יווווווווווווווווו איזה יפפפפפפפפפפפפה!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא אני לא מסכים. לא שייך לתת תגובה אחת בודדה על בציר כזה של עסיס נפלא. אז רק רציתי להגיד, כאן ועכשיו, ש - "כמה אני מרגישה ניכרת" הוא אחד המשפטים החזקים ביותר שקראתי מימיי. ובנימה מבוסמת הייתי אומר: "עווווווד!!! עווווווד!!!!" אך תגובתך שלך, הכותבת, העכירה את צלילות היין והפכה אותו לדם-ענבים (או דמעות ענבים). אויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך הרבה תוכן, רגש ומשמעות הרת-גורל - בכל כך מעט מילים... חזק וטוב! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי פשוט יופי. בשורות הראשונות תהיתי לעצמי, בשביל מה כל האצות האלה צריכות שיר משלהן. ואז מגיע ה"לך מפריע מאוד שהסלון לא מסודר" ומנחית מכה. ולחלק מהמגיבים מעלי - חבל לצלול יותר מדי לתהומות הנפש בשיר כזה, שאפשר פשוט להנות ממנו. אני הולך עכשיו לסלון כדי לראות באור חדש וכחלחל את ההרס ששורר בו. (קצת הזכיר לי את תיאוריו של עמוס עוז ב'סיפור על אהבה וחושך', בדבר המערכות הדמיוניות שהוא ניהל במסדרון ביתו) [ליצירה]
- [ליצירה] הי, תפסיקו תפסיקו עם זה. אם מישהו (במקרה הזה - שחף) הביע את הנאתו מיצירה של שמואל ירושלמי, אין שום מצווה ללגלג ולהמעיט. [ליצירה]
- [ליצירה] צריך כותרת? חושבני שאשנה את שמי ליעקב בן-מוחא כדי להביע את הערכתי לסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש ממש כך [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לתגובות חתלתול - ראשית כל, נראה לי שכדאי לפתוח כאן ז'אנר ספרותי נוסף שייקרא "תגובות", כדי שלא תצטרך להעליב סיפורים על ידי תגובות שכתובות יפה יותר מהיצירה עצמה. אויש, אני מקווה שמבינים שזו היתה מחמאה. ובאשר לדבריך ולדברי אסופית - גם אני לא מזדהה עם גישה כזו ומוצא בה אגואיזם. אבל מי אמר שאני צריך להזדהות עם דמויות בסיפורים שלי? אני מציב אותן כאן במסדר, ואתם, רס"רים יקרים, מי בשפמו ומי בלעדיו, רשאים לחרוץ את דינן. [ליצירה]
- [ליצירה] אם לא אגיב, זה יהיה רק מתוך קנאה. וקנאה צריך לשבר. מקסים! קסום! כך צריך לחיות, לטעום ולרוות! [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח אם מישהו עוד לא קרא את הקטע הזה, זה הזמן. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, וואו, וואו רעיה, את מדהימה. איך הצלחת לקחת סיטואציה יומיומית - איזה יומיומית, אם תחשבו עליה, היא מתרחשת אלפי פעמים ביום - ולעשות ממנה סיפור עוצר נשימה. לא נראה לי שאני אוכל לעבור בזמן הקרוב ליד מגרש משחקים בלי לחפש את יונתן שעומד שם בפינה. ואגב, זר זהב - אני לא חושב שהסיפור מדבר על ילד "חריג". הוא רגיל, אך נמצא בשוליים של הרגילות. [ליצירה]
תגובות