כשהתעוררתי, חשתי משהו בתוך פי, דבק אל חכי.
והיה זה השם שלך
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נו מה יהיה? גם במשפט אחד תצליח להדביק אותנו לכסא? נפלא, כרגיל. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה צוחק! זה ממש יפה. אומנות ה'במשפט אחד'. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ונוגע..כמו רב היצירות שלך שקראתי... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ידבק שמך לפי כי לא אשכחך :-) נעים [ליצירה]
- [ליצירה] נשיקה על שהיטבת ודייקת לתאר. [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס- אני לא מחדשת באומרי כי כמה מילים שלך יכולות להשאיר רבים וטובים נטולי מילים. מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, העצבת אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, אלול, איזה מזל שאתה כאן! כבר חשבתי לפתוח ניק נוסף כדי לכתוב בו תגובה על המשפט הזה! אתה צודק, כמה שאתה צודק. אין קץ לבדידותה של יצירה בלי תגובה. אגב, לא תמיד. קורה לעתים שהכותב מרגיש מין גירוד מוזר בקצה האצבעות, והוא שולח אותו, חסר פשר כפי שהוא, על פני האתר. רק כדי להיפטר ממנו. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש זה היה אמור להיות "ולו רק כדי", וגם לא להישמע ציני. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, תפסיקו תפסיקו עם זה. אם מישהו (במקרה הזה - שחף) הביע את הנאתו מיצירה של שמואל ירושלמי, אין שום מצווה ללגלג ולהמעיט. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, וואו, וואו רעיה, את מדהימה. איך הצלחת לקחת סיטואציה יומיומית - איזה יומיומית, אם תחשבו עליה, היא מתרחשת אלפי פעמים ביום - ולעשות ממנה סיפור עוצר נשימה. לא נראה לי שאני אוכל לעבור בזמן הקרוב ליד מגרש משחקים בלי לחפש את יונתן שעומד שם בפינה. ואגב, זר זהב - אני לא חושב שהסיפור מדבר על ילד "חריג". הוא רגיל, אך נמצא בשוליים של הרגילות. [ליצירה]
- [ליצירה] לזר אתה בהחלט מובן. אבל זה מה שיפה בעיניי בעולם הסיפורים. כבלי המשיכה אינם קיימים כאן, ואנו רשאים לעוף כאוות נפשנו. לא במשוגעים עסקינן? מדוע? אנשים נורמליים יש לנו מספיק בחיים הסובבים אותנו. בשביל זה אין צורך ליצור. ובעזרת אותם משוגעים אנו יכולים גם להבין, אם נסיר את ההקצנות, מה לא בסדר בחיים שלנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! אני שונא לומר מה שכולם אומרים, אבל מה לעשות וכל הסופרלטיבים כבר מופיעים בשורות שמעלי. פשוט מדהים, ההקבלה שבנית בין מערכים מתימטיים קרים וחסרי אחיזה במציאות לבין החומרים המרכיבים אותנו. מעולה מכל הבחינות. [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד ארבע כוסות? שיר יפהפה, אודיה, דימויים משובבים ומקוריים. אם כי במקרה הזה לא אהבתי את ה'צניחה' שבסוף (המתוכננת, יש להניח). [ליצירה]
- [ליצירה] לחזן הנודד: אני מסכים איתך שמבחינה הלכתית אין כל מקום לצעד כזה. ומכאן צומחת השאלה: האם כותב אמור להזדהות עם הדמויות שהוא יוצר, או שמא הוא רשאי לבוז להן, לכולן? [ליצירה]
- [ליצירה] מרק: לא יודע מה קורה במחשב שלך, אבל אצלי לכל פריט יש ניגון משלו: העכבר שמיע קליק, והמחשב עונה לו בקליק נוסף... [ליצירה]
תגובות