כשהתעוררתי, חשתי משהו בתוך פי, דבק אל חכי.
והיה זה השם שלך
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נו מה יהיה? גם במשפט אחד תצליח להדביק אותנו לכסא? נפלא, כרגיל. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה צוחק! זה ממש יפה. אומנות ה'במשפט אחד'. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ונוגע..כמו רב היצירות שלך שקראתי... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ידבק שמך לפי כי לא אשכחך :-) נעים [ליצירה]
- [ליצירה] נשיקה על שהיטבת ודייקת לתאר. [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס- אני לא מחדשת באומרי כי כמה מילים שלך יכולות להשאיר רבים וטובים נטולי מילים. מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד נחמד מאוד, אבל - יותר מדי דומה לסיפור של אסימוב על המחשב מולטיוואק, שיוצר שרשרת של אירועים כדי להביא להשמדתו שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף למעין... [ליצירה]
- [ליצירה] ורק שאלה קטנה שהטרידה אותי, בקשר לסיפור הזה וכן בסיפורים אחרים (כמו 'רגעים קטנים' של אלול אחר) - מדוע כדי לכתוב עלילת מתח-למחצה, אתה/אתם/אנחנו מרגישים צורך לברוח לכבישים מהירים אמריקניים או לאחוזות אירופיות? מדוע הסיפור לא יוכל להתאקלם היטב בארץ הקודש? מוזר. [ליצירה]
- [ליצירה] * מזכיר את השיר ההוא של ביאליק, שבו הוא, התלמיד, הולך וגדל בעוד השכינה הולכת וקטנה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה טוב! כמו שכבר כתבתי כאן בעבר - אני אוהב את השילוב של מינימליזם, תמונות חיות ורגש מרוכז. יופי, איה! [ליצירה]
- [ליצירה] התלבטות: קשה לי להחליט מה יותר מוצלח - הקטע של אשה בצחוקה או התגובה של אחת מהצד. אגב, התכוונתי להחמיא לשתיכן. [ליצירה]
- [ליצירה] הידד קליעה בול! [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון בעיניי פשוט אירוניה קיומית במיטבה. רחל אינה יודעת שנגזר עליה למות בדיוק ברגע שבו יהיו לה 'בנים'. אולי אפילו אפשר לומר שכל יום שחולף עליה בעקרות, מאריך את חייה. והיא מוציאה מפיה משפט שמתברר כמופרך כל כך: בלי בנים אני מתה. הו לא, רחל: בלי בנים את חיה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי יכול הייתי יכול לכתוב כמה אהבתי, כמה נהניתי, כמה התענגתי על הקטע הזה. הייתי יכול, אלמלא הכרתי אותו מקרוב... [ליצירה]
- [ליצירה] צלית אותי! אבל למה כל כך קצר? [ליצירה]
תגובות