ותאמר רחל
הבה לי בנים
ואם אין -
מתה אנוכי
ותהר רחל
ותמות בלדתה
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נקודה למחשבה! לא שמתי לב להקשר הזה עד היום. יש"כ [ליצירה]
- [ליצירה] שווה פירוט ופיתוח. נסה לספר לנו: מה זה זה בעצם אומר לנו? כלומר - זו התחלה. נקודה מעניינת למחשבה, אבל לא מצאתי שהיא מובילה אותי לאנשהו. אותך היא כן? אז כדאי לפזר עוד קצת סימנים על השביל... [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון בעיניי פשוט אירוניה קיומית במיטבה. רחל אינה יודעת שנגזר עליה למות בדיוק ברגע שבו יהיו לה 'בנים'. אולי אפילו אפשר לומר שכל יום שחולף עליה בעקרות, מאריך את חייה. והיא מוציאה מפיה משפט שמתברר כמופרך כל כך: בלי בנים אני מתה. הו לא, רחל: בלי בנים את חיה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע, אפשר לחיות ולמות בו זמנית. (זה שאתה נושם הופך אותך לחי רק מבחינה טכנית כך שהעקרות לא ממש חייתה אותה...) [ליצירה]
- [ליצירה] פששש... בהחלט מעורר מחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] * אהבתי את הריצה הפראית על הלשון [ליצירה]
- [ליצירה] :) --- [ליצירה]
- [ליצירה] לא לא בין אם זה אמיתי ובין אם לא, נראה שעובר עלייך משהו מסובך. וגם אם את מתוקה, חייכנית ושאר מרעין בישין, את לא מחוסנת. [ליצירה]
- [ליצירה] * מזכיר את השיר ההוא של ביאליק, שבו הוא, התלמיד, הולך וגדל בעוד השכינה הולכת וקטנה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני רואה שהתגובה הראשונה שלי משום מה לא נקלטה במערכת. אני לא זוכר בדיוק מה היא היתה, אבל היא כלל השואה למכונת השירים של אורוול והרבה סופרלטיבים בסגנון "יופי" ו"נהדר" [ליצירה]
- [ליצירה] אתם צוחקים, נכון? באמת לא הבנתם שהכוונה ל"גיבור ואיש מאבק"? אלא שהפתרון הזה רק פותח חידה נוספת: מהו איש מאבק? ואולי הכוונה לאיש העשוי אבק? [ליצירה]
- [ליצירה] רק להבהיר - השיר נהדר כפי שהוא, גם מבחינת המשקל. ההערה שלי היתה רלוונטית רק אם את מאלה המכורים לפרפקציוניזם. [ליצירה]
- [ליצירה] בלי שום כוונה ללגלג, זה הזכיר לי שיר שהופיע פעם במדור סאטירי: אני אמן השכנוע העצמי אני אמן השכנוע העצמי אני אמן השכנוע העצמי וכו' אז שיהיה לך בהצלחה! אני יודע שאת זקוקה לה! [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לתגובות חתלתול - ראשית כל, נראה לי שכדאי לפתוח כאן ז'אנר ספרותי נוסף שייקרא "תגובות", כדי שלא תצטרך להעליב סיפורים על ידי תגובות שכתובות יפה יותר מהיצירה עצמה. אויש, אני מקווה שמבינים שזו היתה מחמאה. ובאשר לדבריך ולדברי אסופית - גם אני לא מזדהה עם גישה כזו ומוצא בה אגואיזם. אבל מי אמר שאני צריך להזדהות עם דמויות בסיפורים שלי? אני מציב אותן כאן במסדר, ואתם, רס"רים יקרים, מי בשפמו ומי בלעדיו, רשאים לחרוץ את דינן. [ליצירה]
- [ליצירה] . ההערות שנשלחו לי בפעם הקודמת אכן נראו מחכימות. הסכמתי שיש החמצה מסוימת ולכן חיממתי והגשתי מחדש. תודה לכולכם. [ליצירה]
תגובות