אז,
כשעוד היינו,
צילמתי אותך מתנופפת ברוח,
כשהעיר הגדולה ניצבת ברקע.
עכשיו,
כשאנחנו כבר לא,
אני מרים עיניי אל העיר הגדולה
ורואה ברקע רק אותך.
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] \ כמה שזה קצר זה גם נוגע וחודר, וכמו שרואים את דמותה ברקע העיר- אפשר לראות בבירור את הגעגוע שגם נמצא שם. אהבתי מאוד. ובזבזתי עליך את תגובתי הראשונה.אז נא להעריך... [ליצירה]
- [ליצירה] מקפיץ מקפיץ מקפיץ!!! כי פתאום נזכרתי שהסוכן האישי שלי הפציר בי לקרוא ואז לא היה לי זמן ועכשיו יש! כל כך יפה... כל כך נכון... וכמה מבאס - כל כך מוכר... מתרגש נורא לקראת הופעת שמי עם רטרו באוהדיך. [ליצירה]
- [ליצירה] ברור לאהודות. זה המקום. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ונוגע וגרר אותי לקרוא את כל יצירותיך.... שכל אחת מהן מצליחה לגעת ולרגש בפנים בפנים.... אם בחיוך,דמעה,געגוע,כאב,זעזוע,אנחה,,, יש בך המון אמת.... והיא נכתבת נפלא! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כל האלה שמעליי, אהבתי את הרעיון, גם. [ליצירה]
- [ליצירה] שווה לקפוץ לפה מדי פעם. היטבת לקרוא לקטע בשם והיטבת להגדיר אותו קטע, והוא יפה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אאאאאאאאאאהההההההההההחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!! ניסיתי לאיית את הצליל שיצא לי מהפה למקרא הקטע, אך יצא לי רק בערך... מפלח את הלב, את הנשמה. כל כך קצר, וכל כך מפלח. לאהודות! [ליצירה]
- [ליצירה] להוסיף על מה שאמרו לפני קשה לי ,רק אומר שאהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מדמיע מדמיע [ליצירה]
- [ליצירה] די! איזה יופי! הצילו, זה כ"כ כואב להנות מיצירות כ"כ כואבות. [ליצירה]
- [ליצירה] לסתמית, בעיקר ניסיתי ללכוד תחושה שמן הסתם מוכרת לרבים, ולפרוט אותה למילים ותמונות. את השיפוט הערכי של תחושה זו אני מעדיף להשאיר למקומות אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] צלית אותי! אבל למה כל כך קצר? [ליצירה]
- [ליצירה] לטובי במיוחד שהילדים יעצמו עיניים... אל תבינו לא נכון, אני נגד יצירות פרובוקטיביות. אבל במקרה שלפנינו, זה יצא כל כך טהור... וגם נוטע תקוות: לפעמים אנחנו מסתכלים 'עליהם', על המבוגרים-עם-הילדים, כאילו אבדה מהם לחלוחית החיים. וכשאני רואה יצירה כמו זו, אני מסוגל להאמין שלא נגזר עלי להפוך לאחד 'מהם', כי יש גם אחרים (ואולי כולם?). תודה, אורנה. תבורכי [ליצירה]
- [ליצירה] לאודיה הפצפונת: דווקא לא כיוונתי כלפי "הרוצחים הרומנטיים". הקטע הזה נכתב בעקבות מקרה של זוג מבוגרים שהתאבדו יחד, סתם כי לא רצו להגיע לשנות הדעיכה. אבל בהחלט ניתן לקרוא אותו גם כפי שאת קראת. הכל תלוי בתשובתה של "היא" אחרי הבית האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לתגובות חתלתול - ראשית כל, נראה לי שכדאי לפתוח כאן ז'אנר ספרותי נוסף שייקרא "תגובות", כדי שלא תצטרך להעליב סיפורים על ידי תגובות שכתובות יפה יותר מהיצירה עצמה. אויש, אני מקווה שמבינים שזו היתה מחמאה. ובאשר לדבריך ולדברי אסופית - גם אני לא מזדהה עם גישה כזו ומוצא בה אגואיזם. אבל מי אמר שאני צריך להזדהות עם דמויות בסיפורים שלי? אני מציב אותן כאן במסדר, ואתם, רס"רים יקרים, מי בשפמו ומי בלעדיו, רשאים לחרוץ את דינן. [ליצירה]
- [ליצירה] אח... היו זמנים... חייכתי לאורך כל הקריאה, וזה אומר כנראה שפגעת בול במטרה העליונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אופיתך למה לא אמרת לי את זה לפני שעתיים? [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים... חזק מאוד. האם זה מה שעושה אדם לגבר? היכולת להתנער? אם המעשה הזה הוא נכון הרי שהוא צריך להיעשות, גבר או לא גבר. ואם אין צורך בו, חבל שיתקיים רק כדי להוכיח גבריות כלשהי... [ליצירה]
- [ליצירה] * יש הטיה כלשהי של 'אהבתי', 'נפלא', 'מרגש' וכו' שעוד לא השתמשו בה? אם כן, הוסיפי אותה כאן _______ [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד ארבע כוסות? שיר יפהפה, אודיה, דימויים משובבים ומקוריים. אם כי במקרה הזה לא אהבתי את ה'צניחה' שבסוף (המתוכננת, יש להניח). [ליצירה]
תגובות