אז,
כשעוד היינו,
צילמתי אותך מתנופפת ברוח,
כשהעיר הגדולה ניצבת ברקע.
עכשיו,
כשאנחנו כבר לא,
אני מרים עיניי אל העיר הגדולה
ורואה ברקע רק אותך.
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] \ כמה שזה קצר זה גם נוגע וחודר, וכמו שרואים את דמותה ברקע העיר- אפשר לראות בבירור את הגעגוע שגם נמצא שם. אהבתי מאוד. ובזבזתי עליך את תגובתי הראשונה.אז נא להעריך... [ליצירה]
- [ליצירה] מקפיץ מקפיץ מקפיץ!!! כי פתאום נזכרתי שהסוכן האישי שלי הפציר בי לקרוא ואז לא היה לי זמן ועכשיו יש! כל כך יפה... כל כך נכון... וכמה מבאס - כל כך מוכר... מתרגש נורא לקראת הופעת שמי עם רטרו באוהדיך. [ליצירה]
- [ליצירה] ברור לאהודות. זה המקום. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ונוגע וגרר אותי לקרוא את כל יצירותיך.... שכל אחת מהן מצליחה לגעת ולרגש בפנים בפנים.... אם בחיוך,דמעה,געגוע,כאב,זעזוע,אנחה,,, יש בך המון אמת.... והיא נכתבת נפלא! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כל האלה שמעליי, אהבתי את הרעיון, גם. [ליצירה]
- [ליצירה] שווה לקפוץ לפה מדי פעם. היטבת לקרוא לקטע בשם והיטבת להגדיר אותו קטע, והוא יפה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אאאאאאאאאאהההההההההההחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!! ניסיתי לאיית את הצליל שיצא לי מהפה למקרא הקטע, אך יצא לי רק בערך... מפלח את הלב, את הנשמה. כל כך קצר, וכל כך מפלח. לאהודות! [ליצירה]
- [ליצירה] להוסיף על מה שאמרו לפני קשה לי ,רק אומר שאהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מדמיע מדמיע [ליצירה]
- [ליצירה] די! איזה יופי! הצילו, זה כ"כ כואב להנות מיצירות כ"כ כואבות. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שאת טועה, סוסתי את הפסיכומטרי שלי עשיתי לפני 13 שנה, ואני בכלל לא "את" אלא "אתה". היצירה (?) הזו לא קשורה כלל לפסיכומטרי, אלא לייאוש. [ליצירה]
- [ליצירה] * אשריך!!! רעיון נהדר (בתקווה שירדתי לעומקו) ומשחקי המילים... איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! קשה לחכות לסוף כדי לגלות במי מדובר, אבל שווה כל רגע... בברכת אפצ'י מאובקת, רסיס [ליצירה]
- [ליצירה] לאורי היקר... התנסחתי בצורה ממש גרועה. אני מסכים - יותר ממסכים - שהכאב הוא אחד המנועים החזקים של הכתיבה, ובלעדיו יצירות רבות לא היו באות אל העולם אלא נשארות בעולם נשמותיהם של השירים. כל שביקשתי לומר הוא: המקרה הזה כל כך כואב, שקיוויתי שאף אחד לא יכתוב עליו, כדי שלא אצטרך לחשוב על הכאב הזה, שהוא גדול מכפי הבנתי. ולך, חיפושיה - השיר שלך יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לאודיה הפצפונת: דווקא לא כיוונתי כלפי "הרוצחים הרומנטיים". הקטע הזה נכתב בעקבות מקרה של זוג מבוגרים שהתאבדו יחד, סתם כי לא רצו להגיע לשנות הדעיכה. אבל בהחלט ניתן לקרוא אותו גם כפי שאת קראת. הכל תלוי בתשובתה של "היא" אחרי הבית האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] הו. בהחלט הו. כמה יפה ועצווב גם יחד. [ליצירה]
- [ליצירה] צריך כותרת? חושבני שאשנה את שמי ליעקב בן-מוחא כדי להביע את הערכתי לסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לפעמים גם על מוות. [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו סופסוף שיניתי את צבע הפונטים, כך שגם בגלגולה החדש של צורה יהיה אפשר לקרוא... [ליצירה]
- [ליצירה] * חזק מאוד. "מקום לדאגה" כזה [ליצירה]
תגובות