אז,
כשעוד היינו,
צילמתי אותך מתנופפת ברוח,
כשהעיר הגדולה ניצבת ברקע.
עכשיו,
כשאנחנו כבר לא,
אני מרים עיניי אל העיר הגדולה
ורואה ברקע רק אותך.
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] \ כמה שזה קצר זה גם נוגע וחודר, וכמו שרואים את דמותה ברקע העיר- אפשר לראות בבירור את הגעגוע שגם נמצא שם. אהבתי מאוד. ובזבזתי עליך את תגובתי הראשונה.אז נא להעריך... [ליצירה]
- [ליצירה] מקפיץ מקפיץ מקפיץ!!! כי פתאום נזכרתי שהסוכן האישי שלי הפציר בי לקרוא ואז לא היה לי זמן ועכשיו יש! כל כך יפה... כל כך נכון... וכמה מבאס - כל כך מוכר... מתרגש נורא לקראת הופעת שמי עם רטרו באוהדיך. [ליצירה]
- [ליצירה] ברור לאהודות. זה המקום. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ונוגע וגרר אותי לקרוא את כל יצירותיך.... שכל אחת מהן מצליחה לגעת ולרגש בפנים בפנים.... אם בחיוך,דמעה,געגוע,כאב,זעזוע,אנחה,,, יש בך המון אמת.... והיא נכתבת נפלא! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כל האלה שמעליי, אהבתי את הרעיון, גם. [ליצירה]
- [ליצירה] שווה לקפוץ לפה מדי פעם. היטבת לקרוא לקטע בשם והיטבת להגדיר אותו קטע, והוא יפה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אאאאאאאאאאהההההההההההחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!! ניסיתי לאיית את הצליל שיצא לי מהפה למקרא הקטע, אך יצא לי רק בערך... מפלח את הלב, את הנשמה. כל כך קצר, וכל כך מפלח. לאהודות! [ליצירה]
- [ליצירה] להוסיף על מה שאמרו לפני קשה לי ,רק אומר שאהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מדמיע מדמיע [ליצירה]
- [ליצירה] די! איזה יופי! הצילו, זה כ"כ כואב להנות מיצירות כ"כ כואבות. [ליצירה]
- [ליצירה] ורק שאלה קטנה שהטרידה אותי, בקשר לסיפור הזה וכן בסיפורים אחרים (כמו 'רגעים קטנים' של אלול אחר) - מדוע כדי לכתוב עלילת מתח-למחצה, אתה/אתם/אנחנו מרגישים צורך לברוח לכבישים מהירים אמריקניים או לאחוזות אירופיות? מדוע הסיפור לא יוכל להתאקלם היטב בארץ הקודש? מוזר. [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי לכתוב ממילא.... ולא בגלל הבקשה שלך: המקצב נהדר בעיניי, ומשתלב היטב באווירה ובתוכן. הוא רק מתקלקל טיפה לקראת הסוף... (כמה מי-הי-שקל יכול לי-הי-יות) [ליצירה]
- [ליצירה] טעות בידך לא, ידידי, אתה טועה. את ההשראה לא קיבלה רחל מההרים ומהכנרת, אלא מהגעגועים אליהם. הרקע לשירים הוא בעיקר חדר מתפורר בבית חולים, הו, כמה לא מרנין. (ועיין בשירי 'קינת רחל', שם, שם) [ליצירה]
- [ליצירה] * נוגה ונוגע. וכמו שכתבת בדף האישי שלך - מדהים לראות שגם הדברים שנכתבו מידך לפני שנים הם את. גם אם הם את אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] לאודיה הפצפונת: דווקא לא כיוונתי כלפי "הרוצחים הרומנטיים". הקטע הזה נכתב בעקבות מקרה של זוג מבוגרים שהתאבדו יחד, סתם כי לא רצו להגיע לשנות הדעיכה. אבל בהחלט ניתן לקרוא אותו גם כפי שאת קראת. הכל תלוי בתשובתה של "היא" אחרי הבית האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! אני שונא לומר מה שכולם אומרים, אבל מה לעשות וכל הסופרלטיבים כבר מופיעים בשורות שמעלי. פשוט מדהים, ההקבלה שבנית בין מערכים מתימטיים קרים וחסרי אחיזה במציאות לבין החומרים המרכיבים אותנו. מעולה מכל הבחינות. [ליצירה]
- [ליצירה] אני רואה שהתגובה הראשונה שלי משום מה לא נקלטה במערכת. אני לא זוכר בדיוק מה היא היתה, אבל היא כלל השואה למכונת השירים של אורוול והרבה סופרלטיבים בסגנון "יופי" ו"נהדר" [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה כתיבה נהדרת, זורמת בצורה בלתי-רגילה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי סוערה... איזה סיום... ואני חייב להעלות את התמיהה שנובטת מתוך הסיפור: מה באמת עמד שם? השנים או ההשקפות? חוצמזה את יודעת לספר בצורה מדהימה. כמו מספר שיושב מול קהל מכושף. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה טוב! כמו שכבר כתבתי כאן בעבר - אני אוהב את השילוב של מינימליזם, תמונות חיות ורגש מרוכז. יופי, איה! [ליצירה]
תגובות