פעם הייתי שר עבורך את כל השירים שאבדו לך
היינו יושבים תחת עץ הזיכרון, את על גזע כרות כמו חוט מחשבותיי אני על אבן,
היית מצמידה כפיים, מביטה אל השמיים בעיניים עצומות
ואומרת "הוא היה... צהוב כזה"
ואני שיחררתי מהגיטרה כמה צלילים צהובים. "כן, ככה, בדיוק ככה".
ואיך הוא הלך, השיר שאבד לך? שאלתי
"בהתחלה הוא זחל, אחר כך נתן קפיצות קטנות", ואני ניגנתי
וכשמצאנו את השיר היית צוחקת, מזנקת אל עץ הזיכרון ומשלמת לי תותים בחופנים
ואין לי מושג איך, אבל פעם אחת אפילו קטפת ממנו רימונים.
לפעמים היינו מוצאים שירים שלא היו קיימים לפני שחיפשנו אותם.
אבל כעת את היא השיר שאבד לי,
ומי ישיר, מי ישיר לי אותך?
תגובות