הוא: להיות איתך - נעים וטוב אשתי היקירה, אך כשעל העתיד אחשוב בתוך תוכי - דקירה כי איך אשא זאת, קו נטוי לאן אשא עיניי, אם, במחילה על הביטוי. תמותי לפני? לאן אוליך את הבדידות, למה עוד אקווה? אף אהבה או ידידות אלייך לא תשווה! על כן אומר לך זאת ברורות בקול רם וגבוה: בעוד שנותייך צעירות יהא עלי לגווע! היא: חדל, שוטה שבעולם, אבוי לי כי הושברתי איכה מהגברים כולם דווקא בך בחרתי? הן אם תלך מעמדי לבל תהיה אומלל, אותי הותרת לבדי לסבול אותו גורל! מה הנך חושב, וכי עשו אותי באצבע? אהבתך היא אנוכית ולמה תתהדר בה? הוא: מה אצטדק ומה אגיד שושן בינות חוחים, אמת דיברת, וכמו תמיד דברייך נכוחים רק רגע, אל נא באפך, אציע במטותא: לא בגפי, לא בגפך כי אם יחדיו נמותה אל הקץ נישיר עיניים נלכה יד ביד טוב לנו למות בשניים מלחיות לבד כדגל-אש אהבתך מתנוססת על ימיי אסב מבט ולא אראך מתבוססת בדמיי כששמך נישא על דל שפתי אפח את נשמתי, שלך הייתי כל חיי שלך גם במותי.