הפעם לא אשבר. הפעם אבלע את הדמעות. הפעם אקבל עלי את הדין באהבה.
אהבה? אוי, אהבה...
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכון, נכון, כולכם צודקים, זו כמעט כל הכתיבה שלי, יתושים טורדניים והשקט שאחריהם... [ליצירה]
- [ליצירה] הו, אלול, איזה מזל שאתה כאן! כבר חשבתי לפתוח ניק נוסף כדי לכתוב בו תגובה על המשפט הזה! אתה צודק, כמה שאתה צודק. אין קץ לבדידותה של יצירה בלי תגובה. אגב, לא תמיד. קורה לעתים שהכותב מרגיש מין גירוד מוזר בקצה האצבעות, והוא שולח אותו, חסר פשר כפי שהוא, על פני האתר. רק כדי להיפטר ממנו. [ליצירה]
- [ליצירה] . ואז גם כשהוא נפטר ממנו הוא חוזר לראות מה כולם אמרו. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ראשונה. הנה זכיתי לתת תגובה ראשונה... אני (שותף סמוי לחובבי משפטים אחדים) מבין יפה את בדידותה של כל מילה שנכתבה כאן ולא זכתה לתגובה עדיין... רואה היטב את צערה ובעיקר את אימתה.. אימת יום הדין שלה, כשיגמור שעונה את תקתוקו וזמנה שהוקצב לה יאזל, והאצבע המונפת מעל 'הסרת יצירה' תמצא מנוחה ממתיחותה על גבי כפתור הפלסטיק.. ומה לי מעשה טוב יותר לפתוח בו שבוע מלגאול 'יצירה' ערירית כזו מיסוריה :) רסיס. הבנתי אותך. משפט חמוד מאוד. אתה אכן חסר תקנה. [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש. אבל זה ממש לא צריך להיות ככה. אנחנו לא צריכים להעריך את הכתיבה שלנו ע"פ תגובות של אחרים. זה עושה הכל חיצוני כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] טל, (או רעות), קחי יותר בקלות ;) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל באמת, את צודקת רק שיש בשבילי (ואני מניח שבשביל עוד רבים כאן) עוד מרחק גדול בין המחברות לבין האתר, או בין לכתוב לבין לפרסם, וכשמחליטים לפרסם מקווים לתגובות, מה לעשות... [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון בעיניי פשוט אירוניה קיומית במיטבה. רחל אינה יודעת שנגזר עליה למות בדיוק ברגע שבו יהיו לה 'בנים'. אולי אפילו אפשר לומר שכל יום שחולף עליה בעקרות, מאריך את חייה. והיא מוציאה מפיה משפט שמתברר כמופרך כל כך: בלי בנים אני מתה. הו לא, רחל: בלי בנים את חיה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! מה חבל שכולכם כבר חבטתם במתקרבת שלא נהנתה מעירוב הסגנונות, ולא הותרתם לי טפח שאחבוט בו גם אני. פשוט נהדר. האם המעשה באמת היה? [ליצירה]
- [ליצירה] אנשים יקרים! אל תחפשו ציניות במקום שהיא איננה. אנא מכם. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני גם אני גואה וגועה למקרא ההרהור הזה! גם אני רוצה הרהורים צבעוניים כאלה! [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי יכול הייתי יכול לכתוב כמה אהבתי, כמה נהניתי, כמה התענגתי על הקטע הזה. הייתי יכול, אלמלא הכרתי אותו מקרוב... [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך... זה פשוט, איך לומר, כל כך... מאילו מעמקים זה מגיע? [ליצירה]
- [ליצירה] * בתור אחד שמבין ברסיסים, לא נותר לי אלא להזדהות... [ליצירה]
- [ליצירה] מרק: לא יודע מה קורה במחשב שלך, אבל אצלי לכל פריט יש ניגון משלו: העכבר שמיע קליק, והמחשב עונה לו בקליק נוסף... [ליצירה]
- [ליצירה] טעות בידך לא, ידידי, אתה טועה. את ההשראה לא קיבלה רחל מההרים ומהכנרת, אלא מהגעגועים אליהם. הרקע לשירים הוא בעיקר חדר מתפורר בבית חולים, הו, כמה לא מרנין. (ועיין בשירי 'קינת רחל', שם, שם) [ליצירה]
- [ליצירה] * אשריך!!! רעיון נהדר (בתקווה שירדתי לעומקו) ומשחקי המילים... איזה יופי! [ליצירה]
תגובות