"אתם לא מבינים", אמרתי להם. "אני רוצה שאם היא תזרוק אותי, אני אצלול לדיכאון".
אז קיבלתי מה שרציתי.
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד כתוב היטב, אבל חסר... סוף או שמא התחלה [ליצירה]
- [ליצירה] אתם צוחקים, נכון? באמת לא הבנתם שהכוונה ל"גיבור ואיש מאבק"? אלא שהפתרון הזה רק פותח חידה נוספת: מהו איש מאבק? ואולי הכוונה לאיש העשוי אבק? [ליצירה]
- [ליצירה] הי, זה שלי! זו בדיוק התמונה (הדמיונית) שבגללה כתבתי את 'נדידה'. אולי נשדך ביניהן? [ליצירה]
- [ליצירה] מרק: לא יודע מה קורה במחשב שלך, אבל אצלי לכל פריט יש ניגון משלו: העכבר שמיע קליק, והמחשב עונה לו בקליק נוסף... [ליצירה]
- [ליצירה] לאודיה הפצפונת: דווקא לא כיוונתי כלפי "הרוצחים הרומנטיים". הקטע הזה נכתב בעקבות מקרה של זוג מבוגרים שהתאבדו יחד, סתם כי לא רצו להגיע לשנות הדעיכה. אבל בהחלט ניתן לקרוא אותו גם כפי שאת קראת. הכל תלוי בתשובתה של "היא" אחרי הבית האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] הו הו מקורי, מקורי מאוד. איך כתבת את זה? לאורך? לרוחב? [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! מה חבל שכולכם כבר חבטתם במתקרבת שלא נהנתה מעירוב הסגנונות, ולא הותרתם לי טפח שאחבוט בו גם אני. פשוט נהדר. האם המעשה באמת היה? [ליצירה]
- [ליצירה] א. יפה מאוד ב. שאלה, ברשותך - משהו שאינו מובן לי: האם הלהבה היא האהבה, או שמא היא מה שמביא אותה? ואולי שתי התשובות נכונות? [ליצירה]
- [ליצירה] לעופים לעופים - בעיקרון, אתה צודק. אני מסכים כמעט עם כל מילה. אני לא חושב שהשיר הזה מפאר ומרומם, גם אם הוא לא ממש מביע ביקורת. ניסיתי לקחת תמונה שקיימת או לא קיימת במציאות, ולהציג אותה בפניכם. עיקר האפקט של השיר הוא בעיניי - כפי שביטאתי בכותרת שנתתי לו - יצירת הניגוד בין התוכן הזוועתי לבין המשקל הילדותי-משהו, המתרונן. ניגודים כאלו מעוררים בי מחשבות, תשומת לב הן לצורה והן לתוכן. הניגוד המזעזע הזה בעצם מקיף אותנו כל הזמן. למשל כאשר הטלוויזיה סוחרת במוות: היא מציגה בפנינו מהדורת חדשות מדממת במיוחד, שנקטעת באמצעה במקבץ פרסומות. ואחר כך באים במאים, לוקחים תערובות של רצח ואימה ורוקחים מהן להיט קולנועי שובר קופות. השיר דנן מנסה לרקוע על המסך הקצנה של ההתנהגות הזו. הנה, ניקח אירוע סופר-טראגי ונעשה ממנו מחזמר. למה לא. [ליצירה]
- [ליצירה] תזכורת חייב להעלות את הסיפור הזה שוב מן התהומות, לרגל יום הזיכרון לשואה ולחורבן. לא חשבתי שאצליח להבין את אימת ירושלים הבוערת דווקא כשאסתכל בה מבעד לעיניים צהובות. [ליצירה]
תגובות