[ליצירה]
שיר מעולה.
פסימיות וכובד משא בהווה עם אמונה בעתיד אופטימי. חכמת החיים היא: ברגע שתפסת את קצה החוט של האופטימיות, אל תעזבנו, כי גם בעתיד הרחוק נכונו לנו קשיים (מסוג אחר) אבל כל זמן שקצה החוט האופטימי בידך, תוכל לעמוד בקשיים אלה ולפעמים דוקא הקשיים נותנים משמעות לחיינו - בזכות האופטימיות מסר ברור
[ליצירה]
מסר...
תודה לך על תגובותיך..
עקבתי אחריך קצת, וגיליתי אותך
משקיע, קורא ומגיב, כמעט לכל שיר..
אשריך !
עיתים קשה לפנות זמן ולקרוא את כל הדברים היפים
החדשים שמפורסמים כל יום מחדש..
עיתים יש את הזמן..
אך אין את החשק או אין מה.. להגיב.
אתה מצאת גם את זה..
וגם בשני לא מנעת אצבעותיך.
ושוב.. תודה.
[ליצירה]
יש לך את זה.
יש אנשים שחושבים, ששירה זה לכתוב בשניים שלושה משפטים קצרים ומסובכים, שמגיעים מאוצר האסוציאציות של הכותב ואינם מתחברים עם החוויות של הקורא. אני קורא לזה: "שירים למגירה". שירים שנכתבים באתר פומבי צריכים לדבר אל הקוראים, ומה שהופך אותם לשירים זו הבעת הרעיונות בצורה פואטית (אני בטוח שבאקדמיה יסבירו את זה יותר מדויק). אהבתי במיוחד את בית הסיום האומר, שהכול משתנה עם הזמן וגם עם אותן חוויות, כעבור שנה עולים ברמה.
[ליצירה]
מעוז צור יקרה,
ראשית, נאלצתי לקרוא את השיר פעמיים, כי רק בסוף הנבתי ש-"מעו" הוא שם של אישה..
שנית מצא-חן בעיניי איך נראים חיבוטי תקשורת עם אהוב מנקודת ראות של אישה.
בהקשר לכך אני רוצה לצטט לך שיר שכבר פירסמתי כאן שמציג את היסוסים שלך מנקודת ראות של גבר:
בנק אוצר המילים
הַשְּׁתִיקָה שֶׁהֱעֶנְקְתְּ לִי
הִנָּה הַלְוָאָה לִזְמָן אָרוֹךְ
לְלֹא מוֹעֵד הֶחְזֶר
וְעִם עֹמֶס נֶשׁךְ כָּבֵד.
הַמִּלִים שֶׁמָּשַׁכְתְּ מִפִּי
מְהַוּוֹת מְשִיכַת-יֶתֶר.
כְּכָל שֶׁתַּמְשִיכִי לִשְׁתוֹק
אֶזְדָּקֵק לְיוֹתֵר מִלִּים.
לַמִּלִּים אֵין הַנָּחוֹת
לַשְּׁתִיקוֹת יֵשׁ מְחִיר.
בתקווה שגם את תראי כמוני איך הדברים קשורים.
על טוב יורם
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה יפה...8-)
אהבתי בעיקר את החלק האחרון...
מצחיק אבל המשפט שהכי התחברתי אליו הוא-
"לעיתים הכתיבה היא מפלט אחרון
לפני שאנו לוקים בשיגעון.."
[ליצירה]
דווקא שהלב מלא וגדוש,
דווקא שיש מלא מחשבות בהם לדוש
דווקא שהרגש סוער וגועש..
הפה כאילו אילם.. והגוף כאילו שותק.
ואז משתחרר מן משהו בנאלי
פשוט ורגיל.
וכשאומרים שלום.. אחרי שנפרדים..
מוצאים אנו את עצמנו..
מתחרטים.
[ליצירה]
השביל הזה,מתחיל כאן.
בשיר קטן, שבדמעות נכתב,
ודמעות מצליח להעלות,עת הוא מעלה זכרון
של כל מיני דרכים אחרות...
רעותוש...
הרימי ראש ומחי דמעה כי עוד שבילים ארוכים נמתחים... והחיים... ממשיכים.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
מסר...
תודה לך על תגובותיך..
עקבתי אחריך קצת, וגיליתי אותך
משקיע, קורא ומגיב, כמעט לכל שיר..
אשריך !
עיתים קשה לפנות זמן ולקרוא את כל הדברים היפים
החדשים שמפורסמים כל יום מחדש..
עיתים יש את הזמן..
אך אין את החשק או אין מה.. להגיב.
אתה מצאת גם את זה..
וגם בשני לא מנעת אצבעותיך.
ושוב.. תודה.
[ליצירה]
כל כך מכיר את ההרגשה...
כך את העט, קח את הדף,
צא ורדוף אחר שיר שובב.
אל תתן להם מבין אצבעותיך לחמוק,
דווקא שרע,דווקא שעצוב... כתוב !
אל תשבר מעומס הלב..
אם יוצר אתה, אם כותב, משורר..
אל תשאיר קולמוס בודד.
כתוב את שליבך אומר..
כתוב, כדי שלא תשבר !
(ולוואי שהיה בי את הכח להגיד זאת לעצמי לפעמים.)
[ליצירה]
החיים מלאי צבעים
אופפים הם אותנו בחום.
אל כששחור בליבנו
נהפכים הצבעים לאפור.
אך דווקא כששחור בפנים....
אולי ייקח קצת זמן...
אך לבסוף נראה את הצבעים בחוץ..
תודה "ההיא משם".. טוב לחזור.
[ליצירה]
כשיש אהבה
מספיק כל אחד מהדברים הנ"ל.
אך כשאהבה תלויה בדבר
והלב אינו יוצא לבקר..
אז אלף נוצות לא יכתבו מגילה
ואלף דמעות יירדו
על אהבה שנשרה כמו אלף עלים בשלכת.
מצטער על הפסימיות
מסתבר שסינפטה אחת (לא כ"כ טובה) התעוררה
מהיצירה שלך...
[ליצירה]
[ליצירה]
אהבתי.
70 פנים לתורה,לכל אחד פירוש משלו.
וכל הפירושים השירים ,המילים והתווים נארגים למטריקס אחד גדול שנקרא... העולם.