[ליצירה]
שיר מעולה.
פסימיות וכובד משא בהווה עם אמונה בעתיד אופטימי. חכמת החיים היא: ברגע שתפסת את קצה החוט של האופטימיות, אל תעזבנו, כי גם בעתיד הרחוק נכונו לנו קשיים (מסוג אחר) אבל כל זמן שקצה החוט האופטימי בידך, תוכל לעמוד בקשיים אלה ולפעמים דוקא הקשיים נותנים משמעות לחיינו - בזכות האופטימיות מסר ברור
[ליצירה]
מסר...
תודה לך על תגובותיך..
עקבתי אחריך קצת, וגיליתי אותך
משקיע, קורא ומגיב, כמעט לכל שיר..
אשריך !
עיתים קשה לפנות זמן ולקרוא את כל הדברים היפים
החדשים שמפורסמים כל יום מחדש..
עיתים יש את הזמן..
אך אין את החשק או אין מה.. להגיב.
אתה מצאת גם את זה..
וגם בשני לא מנעת אצבעותיך.
ושוב.. תודה.
[ליצירה]
יש לך את זה.
יש אנשים שחושבים, ששירה זה לכתוב בשניים שלושה משפטים קצרים ומסובכים, שמגיעים מאוצר האסוציאציות של הכותב ואינם מתחברים עם החוויות של הקורא. אני קורא לזה: "שירים למגירה". שירים שנכתבים באתר פומבי צריכים לדבר אל הקוראים, ומה שהופך אותם לשירים זו הבעת הרעיונות בצורה פואטית (אני בטוח שבאקדמיה יסבירו את זה יותר מדויק). אהבתי במיוחד את בית הסיום האומר, שהכול משתנה עם הזמן וגם עם אותן חוויות, כעבור שנה עולים ברמה.
[ליצירה]
מעוז צור יקרה,
ראשית, נאלצתי לקרוא את השיר פעמיים, כי רק בסוף הנבתי ש-"מעו" הוא שם של אישה..
שנית מצא-חן בעיניי איך נראים חיבוטי תקשורת עם אהוב מנקודת ראות של אישה.
בהקשר לכך אני רוצה לצטט לך שיר שכבר פירסמתי כאן שמציג את היסוסים שלך מנקודת ראות של גבר:
בנק אוצר המילים
הַשְּׁתִיקָה שֶׁהֱעֶנְקְתְּ לִי
הִנָּה הַלְוָאָה לִזְמָן אָרוֹךְ
לְלֹא מוֹעֵד הֶחְזֶר
וְעִם עֹמֶס נֶשׁךְ כָּבֵד.
הַמִּלִים שֶׁמָּשַׁכְתְּ מִפִּי
מְהַוּוֹת מְשִיכַת-יֶתֶר.
כְּכָל שֶׁתַּמְשִיכִי לִשְׁתוֹק
אֶזְדָּקֵק לְיוֹתֵר מִלִּים.
לַמִּלִּים אֵין הַנָּחוֹת
לַשְּׁתִיקוֹת יֵשׁ מְחִיר.
בתקווה שגם את תראי כמוני איך הדברים קשורים.
על טוב יורם
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה יפה...8-)
אהבתי בעיקר את החלק האחרון...
מצחיק אבל המשפט שהכי התחברתי אליו הוא-
"לעיתים הכתיבה היא מפלט אחרון
לפני שאנו לוקים בשיגעון.."
[ליצירה]
שמואל היקר
אני תומך בכל מילה בשיר שכתבת
אך מניסיון מר יכול לומר
שכל ניסיון למרד ידוכא באון
ואילו העובד שינסה...
יימצא את עצמו חותם אבטלה.
אך לא לדאוג..
אמפריות גדולות מאלו נפלו,
עוד יבוא יומם של אותן חברות.
עוד יבוא נקם...
ובפיצויים יחוייבו.
[ליצירה]
הי .. תגובה קצת מאוחרת. אבל עכשיו נתקלתי בשיר.
זה שיר כל כך נכון : "אנחנו" נוטים לומר הרבה דברים..
ולעשות מעט. "אנחנו" מאוחדים ביחד שכל אחד לחוד.
"אנחנו" כמריונטה בידי המריונט ועוד מעיזים לחשוב שדעתנו חופשית..
אכן שיר יפה.
[ליצירה]
שיר מקסים.
שמרת יפה על משקל,אך חרוזים...
סתם... הדסוס,את כותבת יפה וטוב,
אך לפעמים בכתיבה,הדברים יוצאים עמוק מהלב...
והלב, לא יודע משקל וחרוזים.
המילים בהחלט אוהבות אותך.
[ליצירה]
אחת...
הרגשה של דז'ה וו..
יש מילים שאין לומר,
יש מחשבות שאין לחשוב,
אך האם יכולים אנו לשלוט על הרגש ??
האם נכון הוא הדבר לדכא רגשות ??
לא פעם סערה מתחוללת
לא פעם אנחנו נופלים,
אך ברירה...
ברירה כן היא בידנו,
אנו הבוחרים מבט.. פרספקטיבה על החיים.
בזמן שצריך הדבר לבוא, היי בטוחה שיגיע !
קחי את הזמן לבנייה,
עד אשר התשוקה.. את הלב תשביע.
[ליצירה]
מאיר פרידמן.
בהתחלה שקראתי את השיר קבלתי רושם של מישהו שכותב על משהו שכואב לו.
על משהו שצובט לך בלב וכתבת אותו כדי לשחרר קצת עצב.
אבל לא כולם רואים אותו דבר,
ויש כאלה שרואים את מה שכתבת כ- "עוד שיר"
אתה חייב להבין את זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אנשים הם לא טלפתים! ולא כולם חודרים לכוונה הנכונה שלהקטע שנכתב.
אי לכך ובהתאם לזאת,
בלי קשר לאף! אחד מלעיל.
יצאת אדיוט !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
התגובה הקיצונית שלך,אולי באה מתסכול מובן
שלא הבינו את מה שכתבת.ומתקנים אותך על שטויות.
אבל מכאן,ועד לפגוע במישהו..............
בכל הדיאלוגים והירידות ההדדיות לא מצאתי התנצלות אחת שלך כלפי "ערוגה" !
אתה התחלת את הבלאגן!
תהיה גבר! ותדע לסייים אותו.
תמיד תוכל להכנס לאתר תחת שם אחר,
אך בזאת תצא קטנוני ושפן.
הכפשת והסרחת את השם "מאיר פרידמן"
בוא נראה אם תוכל לתקן את זה.
[ליצירה]
[ליצירה]
שיר מקסים.
נגעת במקום עמוק.
יש ימים שלעולם לא יחזרו,
יש ימים שלעולם נמשיך לצפות להם.
ויש ימים שאותם אנו חיים! ובהם צריך לדבוק,
ואותם אנו סופרים.
יפה.
[ליצירה]
הלואי..
לא היו הדברים מעולם...
אך הם ישנם.
אך מחר ... אינם.
כשלב אל לב כואב,
הדמעות זולגות.
כשהכל מתפוצץ
וכבר לא יודעים מה לעשות,
התרופה הכי טובה
היא פשוט... לחכות.
איתך...
[ליצירה]
החיים מלאי צבעים
אופפים הם אותנו בחום.
אל כששחור בליבנו
נהפכים הצבעים לאפור.
אך דווקא כששחור בפנים....
אולי ייקח קצת זמן...
אך לבסוף נראה את הצבעים בחוץ..
תודה "ההיא משם".. טוב לחזור.