מי אנחנו שנתיימר להשיג את חשיבת האדם.
מי אנחנו שנתיימר לדעת את עצמות מחשבתנו.
אין אנו מכירים את המודע שלנו, ומבקשים אנו לדעת את התת מודע.
מי האיש אשר יבין את הסיבות להחלטות הפנימיות שלנו.
יכולים אנו לתת אין סוף סיבות ועצות למה אתה מרגיש משהו מסויים :
הדחקה, הרחקה, אהבה סמויה, שנאה סמויה,
עשו לך ככה, עשו לך אחרת, היית קטן, התבגרת, הורמונים... וכו...
האומנם...? האין האדם יכול להתגבר על יצריו, האין האדם יכול לבחור מהו מרגיש ?
אדם כוחו בו לבחור את מאפייניו, לבחור באיזה מסלול חיים הוא הולך, ואת צורת התנהגותו.
לא שזה קל. לא שזה פשוט. אך זה אפשרי.
אנו לומדים מניסיונם של אחרים על עצמנו, משליכים את העבר על העתיד, במקום להיות בהווה.
אנו חיים חיים שאינם שלנו, חיים הנכפים עלינו מקורח המציאות.
אנו בוחרים.. שלא לבחור.
בוחרים להיות מובלים, במקום להוביל את עצמנו אל עבר העתיד שאותו אנו רוצים.
וזה כואב לנו. וזה שורף אותנו מבפנים.
אנו נלחמים מלחמה חזקה, כדי לא ללחום בייצרנו.
אנו דיפלומטיים מחודדי לשון, שנונים וחלקים, נגד עצמנו.
משכנעים אותנו שמה שאנחנו עושים זה בס...דר.
אנו אופטימיים חסרי תקנה כלפי עתידנו, באומרנו כל הזמן... מחר :
נתחיל מחר, נשתפר מחר... מחר יהיה יותר טוב.
אין אנו מכירים בחשיבות ההווה, ובכוחו הגדול עלינו.
אנו עצלים לזריזות, וזריזים לעצלות.
אנו יודעים להעריך... חוסר הערכה, כלפינו וכלפי דברים אחרים.
אנו יודעים לבקר חוסר... כל עוד הוא נמצא באחר, ולא בנו.
אנו בזים לשינוי, ומכבדים ויראים ממנו.
אנו לא רוצים להשתנות, מפחד שמא נהיה טובים יותר.
אנו דמוקרטים, ותמיד נשאף לדמוקרטיה...
אך בוחרים בכל רגע ... בעולם דיקטטורי.
