החוף הוא גבול,
לרגשות, לרוחות הנושבות, לגלים ...
החוף הוא גבול,
לדברים שכל הזמן זזים.
גל בא וגל הולך,
רוח נושבת, רגש משתנה.
גבול שמתי לים ... בו הכל נעצר.
ללכת בחוף, הים הולך ונמתח ...
ללכת על הגבול, ולראות
את המשתנה, ואת הנמשך.
צור ד
-
"יש דברים שרציתי לומר לך.. ואינם נענים לי.."
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חוף, ים ושקיעה: אין יפים מהם!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הגבול הוא חוף, החוף הוא גבול אך לחלומות ולשירים אין גבולות והן נמשכים בעוד עיני הדמיון תרות אחר ארצות רחוקות ומחוזות נשכחים הנראים בעיני הציפור הנודדת אי שם [ליצירה]
- [ליצירה] בתור חוף, אפשר לחוש היטב את הגעגועים לרגשות, לרוחות הנושבות, לגלים ולמשברים. חוף שכזה, לא ירצה להיות הגבול, כי אם חוף מרחבי המכיל את הרגשות מאפשר לרוחות לנשוב ולגלים להתנפץ. כָּךְ בֵּין צִדְפֵי לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם שָׁרִים לוֹ נְעוּרָיו [ליצירה]
- [ליצירה] אלי ברוך הבא לאתר, בתקווה שהשירים הבאים שתכתוב יהיו יפים ועמוקים כמו זה. כל אישיותנו כטירה עתירה. מלאת חדרים, מרתפים אפלים, ועשרות "מעברי סתרים". זכרוננו עצמו בנוי מגרות מגרות (אנשי המחשבים ביננו מכירים את זה כרג'סטרים) אם יכולת קיבול מדהימה, אם נכנסנו לתוך חדר בתוכנו, צללנו לתוך זיכרון שרק ממשיך להכאיב... דלתות החדרים הם כמו דלתות בבית מלון, בשביל לפתוח.. צריך מפתח, בשביל לסגור... מספיק רק לטרוק. אל נברח מזכרונות הרודפים אותנו, אל נחפש "מעברי סתרים" כח עצום נמצא בתוכנו.. לסגור דברים, הנאבקים להשאר פתוחים.. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לשלוט על רגשות סוררות הן עפות, מרחפות, לכל עבר פורחות. כמו רוח שובבה הנמצאת בתוך שק מחפשת מוצא.. ולו סדק אחד. וכשאנו מניחים אצבעותינו על מקלדת.. נפרץ המחסום.. השתחררה הסוררת. וכעת ללכוד אותה זוהי משימה קשה מנשוא ויש כאלו שנפגעים בדרך.. אך ככל סוס פרא.. כשתצליחי.. היא תרתם לך בנקל, ואת... תרכבי עליה, לאשר תחפצי. [ליצירה]
- [ליצירה] השביל הזה,מתחיל כאן. בשיר קטן, שבדמעות נכתב, ודמעות מצליח להעלות,עת הוא מעלה זכרון של כל מיני דרכים אחרות... רעותוש... הרימי ראש ומחי דמעה כי עוד שבילים ארוכים נמתחים... והחיים... ממשיכים. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים ה-אני מכתיב לך מה לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר פרידמן. בהתחלה שקראתי את השיר קבלתי רושם של מישהו שכותב על משהו שכואב לו. על משהו שצובט לך בלב וכתבת אותו כדי לשחרר קצת עצב. אבל לא כולם רואים אותו דבר, ויש כאלה שרואים את מה שכתבת כ- "עוד שיר" אתה חייב להבין את זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אנשים הם לא טלפתים! ולא כולם חודרים לכוונה הנכונה שלהקטע שנכתב. אי לכך ובהתאם לזאת, בלי קשר לאף! אחד מלעיל. יצאת אדיוט !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! התגובה הקיצונית שלך,אולי באה מתסכול מובן שלא הבינו את מה שכתבת.ומתקנים אותך על שטויות. אבל מכאן,ועד לפגוע במישהו.............. בכל הדיאלוגים והירידות ההדדיות לא מצאתי התנצלות אחת שלך כלפי "ערוגה" ! אתה התחלת את הבלאגן! תהיה גבר! ותדע לסייים אותו. תמיד תוכל להכנס לאתר תחת שם אחר, אך בזאת תצא קטנוני ושפן. הכפשת והסרחת את השם "מאיר פרידמן" בוא נראה אם תוכל לתקן את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הי... לעולם אל תפסיקי להביט בכוכבים. לעולם אל תפסיקי להאמין במחשפות ושדים. לעולם אל תפסיקי להאמין בחלומות. ולעולם אל תפסיקי... לקוות. מ-קסים. [ליצירה]
- [ליצירה] במילים פשוטות ובקוצר מילים כאב הגעגוע חוצה מרחקים ובלב דואב כותבים חצאי משפטים המבטאים מילה אחת.. געגועים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה.. ממש יפה! אהבתי שדווקא השתמשת בשמיים כחולים. בדכ' השמיים כבר אדומים בבין הערבים...אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] עצה: "הזמן מסדר בסופו של דבר,שני אנשים יחד..." תני לזמן לעשות את שלו והוא יחשוף את סודותיו בפנייך.. עד אז.... להשתדל לא לעשות שטויות. [ליצירה]
- [ליצירה] אמונה , השלוש נקודות באות לעשות פאוז, לקחת את המשפט שנכתב לפני ולקשר אותו למילה אחרי. אפשר לעשות זאת בפסיק אך ככה נראת יותר ההתלבטות לגבי מקור הכוח שדוחף קדימה. תודה לכם. השיר דווקה לא כל כך גוזמא לצערי, ככה לפעמים אתה מרגיש כשהדרך ... לא נגמרת, והמקום היחידי שהיא נמצאת בו... זה במחשבות. [ליצירה]
תגובות