אילו כל האוהבים היו נושאים
לכוכבכים את מבטם,
אילו כל האוהבים היו אומרים
מחשבות אשר כבר אינם,
אז כל האוהבים היו יודעים,
את אשר אוהבם,
ובליל כוכבים נושאים אהבתם,
עד אשר הכוכבים... אינם..
צור ד
-
"יש דברים שרציתי לומר לך.. ואינם נענים לי.."
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה מזכיר לי את רובין הוד... יפה ונכון,אין שחר לבעיית העשירים/עניים. לעד חלק רק ירוויח...וחלק ימשיך לחפש את לחמו. הכאב עמוק,אך כל שנותר לעשות...זה לכתוב. נ.ב. רק אל תתחיל ללבוש געטקס.. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. מסתבר שבכל זאת מצאת משהו לכתוב.. לא ניסיתי להשאיר משהו נבוך...וכל בן אדם קצת מבולבל. רק ניסיתי להעביר נקודה קטנה של מודעות.. לכך שיש בזמן,נקודות ללא זמן.או יותר נכון: זמן לעצמותך להשתחרר מכבליה. אם רק תתן לה.. [ליצירה]
- [ליצירה] "חטאות נעורי ופשעי אל תזכור - כחסדך זכור לי" יש לך עין טובה, ורצון לכפר.. נהנתי לקרוא את שירך - כמה וכמה פעמים. לו יהי ויישאר לך הרוגע, לו יהי ויישאר רק הטוב, "ייסורים של אהבה" מקבלת את על עצמך... לו יהי ותגאל סוף סוף נפשך. [ליצירה]
- [ליצירה] מה שנכון,נכון. אתה רץ עם העיניים על השורות המוכרות לך.. ונתקע על השורות שהכותב שינה בהם מן הקצת.. אבל ישועתינו צודקת...זה אכן ק-צת ארוך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כהרגלך. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] החיים מלאי צבעים אופפים הם אותנו בחום. אל כששחור בליבנו נהפכים הצבעים לאפור. אך דווקא כששחור בפנים.... אולי ייקח קצת זמן... אך לבסוף נראה את הצבעים בחוץ.. תודה "ההיא משם".. טוב לחזור. [ליצירה]
- [ליצירה] אחת... הרגשה של דז'ה וו.. יש מילים שאין לומר, יש מחשבות שאין לחשוב, אך האם יכולים אנו לשלוט על הרגש ?? האם נכון הוא הדבר לדכא רגשות ?? לא פעם סערה מתחוללת לא פעם אנחנו נופלים, אך ברירה... ברירה כן היא בידנו, אנו הבוחרים מבט.. פרספקטיבה על החיים. בזמן שצריך הדבר לבוא, היי בטוחה שיגיע ! קחי את הזמן לבנייה, עד אשר התשוקה.. את הלב תשביע. [ליצירה]
- [ליצירה] במשבר..אין במו להתרפק על יושב המרומים. להרגיש שכל תנועה שלך,כל מילה שנחנקת בגרון, כל דמעה התלויה בזוית עין...מגיעה אליו. ודרך התפשטות,פיזית רוחנית,את מגלה נשמתך.. ומתחברת לה-ו-י-ה...ואז....קל יותר לעבור משבר. יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] לא נבהלתי, רואה אני אותך מסתרקת מבעד לחלון, שיערך גולש על כנפי הרוח, עוטף את צווארך כצעיף. בואי, לחשתי לך, ונסחפת עימי לעבר האביב. פוסעת את אחרי עקבותיי, נצמדת את לרגש רוחי, פחדתי, ועזבתי אותך מוכת רוחות, בורח משמש בורח מצילי. ואלייך נסחף אני גולש מעונה לעונה, עד החורף יגיע ואגלוש לחלונך, ציפור חורפית לבנה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים. שמרת יפה על משקל,אך חרוזים... סתם... הדסוס,את כותבת יפה וטוב, אך לפעמים בכתיבה,הדברים יוצאים עמוק מהלב... והלב, לא יודע משקל וחרוזים. המילים בהחלט אוהבות אותך. [ליצירה]
תגובות