[ליצירה]
אביב וסתיו.
יפה כרגיל. אני נהנה לקרוא ת'שירים שלך.
במיוחד שנגעת ביסמין,שיבא,ונענע...
נדיר למצוא אנשים שמשתמשים בצמחים בשירים שלהם.
מזכיר לי פעם משורר שנתן לי עותק של שיר שהוא כתב על ריחו של הטיון הדביק(שיר מקסים-רק חבל שאני לא מוצא אותו..)
בכל מקרה... העלת לי חיוך.
[ליצירה]
כואבת המציאות של אב המתאבל על בנו,
בראשנו זה לא אמור להיות ככה.
אך אלו הם החיים, והמוות.. הוא חלק מהם.
החיים מספרים בגאווה זיכרונות על המתים,
אשר במותם מות גיבורים..
ישארו לנצח "חיים".
כל שנה ביום הזיכרון הולך אני
לבית הקברות הצבאי בי-ם.
מדהים אותי לראות, מעבר לסיפורים של המתים,
מעבר לזכרונות שאנשים מעלים,
מעבר לבכיות, מעבר לטכסים..
מדהים אותי לראות.. איך ליום אחד..
הופך בית הקברות - לבית החיים.
כתבתי קטע: "נכתב ליום הזיכרון"
אך שם כתבתי ליום השואה...
וטוב שנכתבו מילים על סבות ונכדים.
[ליצירה]
ליתוש יקירתי רק עכשיו נודע לי..
מזל טוב !!!
הרבה שמחה ואושר (וגם עושר לא יזיק...)
שתכתבי רק דברים טובים
ושרוח הכתיבה לעולם לא תעזוב אותך.
מעוז צור.
[ליצירה]
הי..
יש לך אמנם רק שלושה שירים,
אך את כותבת יפה מאוד.
נהנתי לקרוא את השיר הזה
הטבע טבוע בי
והשילוב שעשית בו בשיר
נוגע.
המשיכי לכתוב !
עוד מצפים לך דברים שמחים לכתוב עליהם.
[ליצירה]
אלי
ברוך הבא לאתר, בתקווה שהשירים הבאים שתכתוב
יהיו יפים ועמוקים כמו זה.
כל אישיותנו כטירה עתירה.
מלאת חדרים, מרתפים אפלים,
ועשרות "מעברי סתרים".
זכרוננו עצמו בנוי מגרות מגרות
(אנשי המחשבים ביננו מכירים את זה כרג'סטרים)
אם יכולת קיבול מדהימה,
אם נכנסנו לתוך חדר בתוכנו,
צללנו לתוך זיכרון שרק ממשיך להכאיב...
דלתות החדרים הם כמו דלתות בבית מלון,
בשביל לפתוח.. צריך מפתח,
בשביל לסגור... מספיק רק לטרוק.
אל נברח מזכרונות הרודפים אותנו,
אל נחפש "מעברי סתרים"
כח עצום נמצא בתוכנו..
לסגור דברים, הנאבקים להשאר פתוחים..
תגובות