אלי
תן לי לשיר
את השיר ששר אדם הראשון
ששר הוא לך ביומו הראשון
ששרה כל הבריאה.
כמה פנים יש לשיר?
כמה שמות?
במקום שכל התפילות נקשרות
ועולות יחדיו למרומים
כשכל הקולות וכל הצלילים
נטווים מאליהם למארג החיים
תן לי רק
להוסיף את קולי.
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפהפה! איזו הגדרה מדויקת ויפה כמו ששר האדם הראשון... בעיני זאת תמצית המוזיקה לקראת הסוף השיר כאילו מתחיל לאבד מעוצמתו וצובר אותה שוב לבסוף אהבתי אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. 70 פנים לתורה,לכל אחד פירוש משלו. וכל הפירושים השירים ,המילים והתווים נארגים למטריקס אחד גדול שנקרא... העולם. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לשבחים. רק חבל באמת שלא השארת שום פתח... [ליצירה]
- [ליצירה] זה דוקא עצוב. נראה לי שזה על איך שהחלום מחליף לנו את המציאות, גורם לנו לוותר על הגשמתו. ילדי הפרא יבחרו בסופו של דבר לוותר על הדהירה הפראית על סוסים לבנים, כדי לשמוע את הסיפור עליהם עושים את זה. והמספרת תבחר (לא מרצון אך זאת עדיין בחירה) במקום לקפוץ מעל הסורגים ולהצטרף לדהירה, לשבת ולספר עליה. [ליצירה]
- [ליצירה] הוזכר כאן (בשירשור) הסיפור melancholy elephants. אז הנה קישור [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה - דיכאון קליני הוא לא אורח חיים נבחר ולא "סבל שאנחנו מייצרים אותו בתוכנו". כלומר- כן, אבל לא מבחירה ולא בשליטה. כך למדתי, לפחות. כך עד שיוכח אחרת. ודליה היתה אדם רגיש בצורה מופרזת, עם אישיות חלשה, שסבלה מדכאון קליני ואף אושפזה. אז זה שיש "חתולים ועצים וטבע ובלוגים" - אהממ.. אולי זה לא כ"כ רלוונטי לכאן. מה את אומרת? [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה לי כמו דמות שמנסה לקרוע מעליה מסיכה מתכתית מעוותת משהו. אפשר לראות את זה גם כדמות שלימה (כולל גוף) שוחזת ביזשהו שריון או מסיכת פנים ענקית, או כפנים מעוותות שנופלות מאזשהו כן שהן היו תלויות עליו. התפרקות. מאבק. [ליצירה]
- [ליצירה] זה צילום מדהים. אני אוהבת את הניגוד העז בין הפרח לבין סביבתו. תשלח את זה ל-photosig! [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי אפשר להסביר לאחות הקטנה, שיש עולמות אחרים, רבדים אחרים במציאות הקיימת, בהם אין נפילה כלל... הנפילה רק *נדמית* לנו. (כמו ב"מטריקס"...) זו אשליה שתחלוף עם חלוף כל הרוע- שגם הוא אשליה, ביום שיבוא במהירה בו טעם העץ יהיה כטעם הפרי, שהמהות החיצונית תהיה מראה של הפנימית ושום דבר לא יסתיר ויכסה עוד על הקסם הקיים בכל. על היופי והטוב הטהור שאלוקים משפיע בכל... [ליצירה]
- [ליצירה] מזויע!!! מזויע! זה מה שיש לי להגיד! זאת אומרת, לא הכתיבה. הכתיבה טובה, כמובן, כמיטב המסורת הצינית של ימינו. "מפוקחת", הם היו קוראים לזה, ואני סתם חושבת לי... כמה יותר קל (לכולנו, מסתבר) להרוס מלבנות. להמליך את היאוש עלינו למלך, לסגוד לנחש ביודעין.... מה רצית להגיד פה, הדס? ש-"עזב ה' את הארץ"? שהאדם הוא קליפת-כלום נבובה (ולכן) מלאה בעצמה? רצית להציב מראה בפני כל הכיעור של העולם הזה, של האדם שבתוכו? אבל בשביל מה?... הרי לכיעור כולנו כל כך מודעים כבר, מודעים יותר מדי, מודעים עד אובדן-כאב... אולי הגיע הזמן (להתאמץ ו-) לחשוף את היופי? [ליצירה]
- [ליצירה] "and in the end the love you get is equal to the love you give" הביטלס. [ליצירה]
- [ליצירה] אהם... אהבתי את הקצב [ליצירה]
תגובות