[ליצירה]
שמואל היקר
אני תומך בכל מילה בשיר שכתבת
אך מניסיון מר יכול לומר
שכל ניסיון למרד ידוכא באון
ואילו העובד שינסה...
יימצא את עצמו חותם אבטלה.
אך לא לדאוג..
אמפריות גדולות מאלו נפלו,
עוד יבוא יומם של אותן חברות.
עוד יבוא נקם...
ובפיצויים יחוייבו.
[ליצירה]
כשיש אהבה
מספיק כל אחד מהדברים הנ"ל.
אך כשאהבה תלויה בדבר
והלב אינו יוצא לבקר..
אז אלף נוצות לא יכתבו מגילה
ואלף דמעות יירדו
על אהבה שנשרה כמו אלף עלים בשלכת.
מצטער על הפסימיות
מסתבר שסינפטה אחת (לא כ"כ טובה) התעוררה
מהיצירה שלך...
[ליצירה]
[ליצירה]
שיר מקסים.
שמרת יפה על משקל,אך חרוזים...
סתם... הדסוס,את כותבת יפה וטוב,
אך לפעמים בכתיבה,הדברים יוצאים עמוק מהלב...
והלב, לא יודע משקל וחרוזים.
המילים בהחלט אוהבות אותך.
[ליצירה]
מבט שנשלח מעינו לעינה
כמעט נמצאים הם במרחק נגיעה,
והפחד מחלחל והתשוקה גוברת
מה יהיה ביננו ??
איש לא ידע
איש לא ידע..
אף אחד מהם לא רצה להמר..
אף אחד לא רצה לוותר..
וכך נעמדו הם עזר כנגדו
וויתרו.. על הסיכוי להכשל..
אויש... מקרה עצוב וכ"כ אמיתי..
[ליצירה]
החיים מלאי צבעים
אופפים הם אותנו בחום.
אל כששחור בליבנו
נהפכים הצבעים לאפור.
אך דווקא כששחור בפנים....
אולי ייקח קצת זמן...
אך לבסוף נראה את הצבעים בחוץ..
תודה "ההיא משם".. טוב לחזור.
[ליצירה]
אלי
ברוך הבא לאתר, בתקווה שהשירים הבאים שתכתוב
יהיו יפים ועמוקים כמו זה.
כל אישיותנו כטירה עתירה.
מלאת חדרים, מרתפים אפלים,
ועשרות "מעברי סתרים".
זכרוננו עצמו בנוי מגרות מגרות
(אנשי המחשבים ביננו מכירים את זה כרג'סטרים)
אם יכולת קיבול מדהימה,
אם נכנסנו לתוך חדר בתוכנו,
צללנו לתוך זיכרון שרק ממשיך להכאיב...
דלתות החדרים הם כמו דלתות בבית מלון,
בשביל לפתוח.. צריך מפתח,
בשביל לסגור... מספיק רק לטרוק.
אל נברח מזכרונות הרודפים אותנו,
אל נחפש "מעברי סתרים"
כח עצום נמצא בתוכנו..
לסגור דברים, הנאבקים להשאר פתוחים..
[ליצירה]
הדסוס..
תודה שוויתרת לי (בערך...) עלהערות.
לא יודע. התחשק לי לשים את זה בסיפורת,
סל הכל גם סיפורת היא סוג של שיר,
וגם שיר הוא סוג של סיפורת.
יש שיר מובהק שהוא רק שיר,ויש סיפור סיפור שהוא סיפורת.
ומכיוון שהשירסיפורת שלי דומה לשניהם...
מה זה משנה היכן הוא נכתב ?