כשאתה מביט, בכל מיני דברים,
מביט לעומק ,רואה איך הדברים נקשרים.
עובר בך איזשהו רעד, רגש של אהבה, אתה לא יודע למה, למשהו גדול ממך, מעולמך.
ברגע מסויים אתה רוצה להתחבר אליו,
הראש שלך עולה, נזרק אחורה, הגוף כולו שואף למעלה.
אתה מרגיש קל יותר, מלא אהבה.. ואז זה נגמר... קבלת טעימה.
אך זה לא מספיק, אתה רוצה עוד.
אבל הדרך חיים שלך מלאה מכשולים, דברים שמסתירים ממך את הקשרים השונים.
אתה מחפש את הדרך של המעשים הנכונים, המרימים אותך שכלית, לרמה בה אתה נפגש עם הדברים, כפי שהם, באמת, בלי אשליות. אתה מביט מלמעלה על מבוך החיים.
יודע איפה הדרך חסומה, איזה דרך משלה אותך, ואיזוהי הדרך הנכונה.
אתה מרגיש למעלה, אתה פתאום מבין את החיים, רואה את המהלך.
את הרמזים הקטנים המכוונים אותך, המזהירים אותך מהמכשולים... אך לפעמים אתה נתקל במחסום, אם זה משהו שראית, או מעשה הנעשה בלי חשיבה, המחסום הזה מפיל אותך.
ואתה חוזר למבוך, טועה בדרכים. אך הטעם נשאר, הטעם של להיות שליט, שליט על מעשיך, המחשבה והדיבורים.
ועכשיו אתה שוב צריך למצוא את הכוח הטמון בך, הכוח לראות את המהלך כולו, הכוח להתחבר שוב, למעשים הנכונים.
