לאן אני מתגלגל, לאן אני מוביל את עצמי.

שעות על גבי שעות אני הולך.. צועד.. מטייל באותה נקודה. והנה הגעתי, ושוב אני נמצא במקום בו הנני. כל כולי אומר לי המשך.. וכל כולי נתקע.. מסגרת החיים סוגרת אותי מכל צד אפשרי, חוץ מלבפנים. זהו הכיוון היחידי שבו אתה מוצא את החופש האמיתי והטהור. והעולם שמחוץ, מכה ללא רחמים. מנסה לעבור את שכבת המגן ולחדור לעומק נשמתך. שלל פיתויים ותוכניות מוצעות לנשמתך.. לפתות אותה לצאת.. ואז להסתער עליה ולהגרר איתה בשעה שאתה מושך אותה פנימה, אליך, למקום מסתורה. ומשם.. הם נלחמים בה.

לאן אני מתגלגל, לאן אני מוביל את עצמי.

ימים על גבי ימים אני צועד בדרך המובילה אותי למקום בו הנני עומד. מסתובב סביב עצמי.. וחג, במקום. עיני סגורות לגבי עתידי, איני יודע מה יהיה בגומרי לכתוב מילה זו.. והנני אני, עדיין פה. תר אני אחרי סודות העבר, איך התגלגלתי לאיפוא שאני נמצא עכשיו. מביט אחורה, לראות את הדרך שממנה הגעתי. מזהה לי נקודות ציון, כך שאדע לעתיד את מקומי אם אתקל בהם שוב. תוכניות רוחשות בראשי, מחשבות בליבי. רגשותי קבועים בארעיותם, ובטוחים רק במה שכבר הרגישו. ליבי אינו יודע היכן הוא נמצא.. ועיני, מסתכלות על האמת הנובעת מהדרך השקרית בה מתנהל עולמנו.

לאן אני מתגלגל, לאן אני מוביל את עצמי.

שנים על גבי שנים אני חי. נפילות אחר נפילות נפלתי. קימות אחר קימות אקום. עוד נכונות לי טעויות רבות, שבילים רבים שיובילו אותי לאותו מקום בו הנני עכשיו. בורות חצובים. בורות שאני חצבתי, תוך כדי עקירת עקרונות שלפיהם אני בחרתי לחיות, ונפילה לתוך הבורות שנפערו. במהלך טיולי נתקלתי בעובדה שאינה מאפשרת לי לטייל עם עצמי, העולם שלנו בנוי לזוגות, ובזוגות הוא נברא, כך שנוכל להבדיל את היחיד. אך אני שליט על עצמי, ואין אני שליט על עצמיותנו. ובכל מה שקשור לזוג, רק היחיד מזווג, כי הוא יודע עצמיותו של כל אחד ואחת.. ואיזו עצמות שייכת לאן.. אז אנא ממך יחיד ומיוחד, תן לאחד למצוא את אחת, שאחד יהוך לשניים ובשניים יטייל, ובשניים יטעה, בשניים ייפול, ובשניים יקום. כי רק בשניים אוכל לצאת מהמעגל בו אני חי, ולהמשיך קדימה אל עבר אופקים שאותם אני יכול רק לראות. ובטוב דעת וטעם למדני להמשיך ענייני עולם זה. כדי שאוכל להחכים... ולמצוא את עצמי.

לאן אני מתגלגל ... לאן אני מוביל את עצמי ...