כל ימי גדלתי בין אנשים,
ולא מצאתי טוב לגוף אלא בדידות.
כל חברה שגדלתי בה, הייתה ואינה.
באשמתי ושלא, נשכחה מליבי.
מוכן אני לעתיד לבוא, בלי לדעת מהו.
מוכן אני למחר בידיעה שהוא
יעבור ממני והלאה אל כיוון העבר.
בזאת פגשתי הווה
שבו אנסה להיות, כל ימי הייתי,
בו אנסה להפנים, ואם הפנמתי,
אזכור, ואם זכרתי
לא אשכח, זו הציפייה
עתה באתי.
כל ימי גדלתי בין אנשים
וחבל שלא היטבתי לגדול יחד איתם.
תגובות