יש תקופות שאדם מאבד את מודעות מעשיו, ונפתח רחב,
ויש תקופות שבהם הוא מסתגר בעצמו, נכנס לעצמותו.
ובין לבין יש תהליך של עיכול, של ניסיון הבנה,
מה קרה, ומה נעשה.
זה בא לכולם, במודעות או לא,
אביב קיץ, חורף וסתיו,
מעגל שמסתובב, והאדם אינו שולט בו.
אך ישנם הפסקות, נקודות יציאה,
שבהם הזמן כאילו נעצר,
נמשך ומושך אותך לתוכך...
אך כל זה בתת מודע.
והאדם רק צריך להבין נקודה זו,
ולדעת לנצל את אותם הנקודות.
וכך הוא יבין מה עובר על עצמו,
ויחבר את המודעות שבין העונות.