[ליצירה]
לא נבהלתי, רואה אני אותך מסתרקת מבעד לחלון, שיערך גולש על כנפי הרוח, עוטף את צווארך כצעיף.
בואי, לחשתי לך, ונסחפת עימי לעבר האביב.
פוסעת את אחרי עקבותיי, נצמדת את לרגש רוחי,
פחדתי, ועזבתי אותך מוכת רוחות,
בורח משמש בורח מצילי.
ואלייך נסחף אני גולש מעונה לעונה,
עד החורף יגיע ואגלוש לחלונך,
ציפור חורפית לבנה.
[ליצירה]
מאבק תמידי בין היכולת לאהוב
והיכולת לפגוע.
שני הדברים משתלבים להם בכל
שלב בהחלטותינו.
האנשים שהכי יקרים לנו
פוגעים בנו הכי עמוק
ואנחנו מקבלים את פגיעתם באהבה.
לפעמים אנחנו בעצמנו לא מודעים לכמה אנחנו יקרים לאדם מסויים,
ובמעשה קטן של חוסר תשומת לב מצליחים לפגוע בנקודה ממנו הוא אוהב.
אכן שיר מדהים.
[ליצירה]
מצא לו את מקומו השיר שלך...
ישר אחרי "דרכה של אשה"
יום עמוס, מקרה כואב..
דברים המעיבים על הלב.
מחפשים דרך, מחפשים מוצא,
מחפשים מקום להתפרק..
משוועים לנחמה.
ומגיע אהוב במגע מנחם
גורם לכל הדברים
להתרוקן..
ןשבכל כבר ריק
והלב נקי..
נשאר הוא האהוב.....
ריקני.
תגובות