הזמן סובב הוא לו בעולם כנחש ענק הנושך בזנבו.
מחבר הוא בין העבר להווה בקווים דקים שאיננו רואים אותם.
אם מישהו יעיז לעשות עצירה קטנה, ולרגע לנסות ולהביט על מהלך חייו.
איך עיצב העבר את ההווה, איך בנה העבר את מה שאנחנו היום...
ייקח נא אדם את המקרה הרע ביותר שקרה לו בעבר...
האם נרצה, אבל באמת נרצה לשנות...?
מסתובב לו אותו נחש, ובולע שניות חולפות,
כל שנייה היא שנייה חדשה.. הזדמנות חדשה.. לחיות.
ולעיתים דבר מה שנשאר בעבר, עולה וצף על מצע ההווה,
כי סך הכל הנחש הוא גלגל.. ומה שלמטה.. עולה.
ולך ניתנת האפשרות לבחור מה לעשות :
האם לקבור את הדבר...
או האם להתבונן בו בעיניים בוגרות.
עלתה בי מחשבה בעקבות תגובה
שמישהי שלחה
על שיר שפורסם
למעלה משנה.
והנה צפים בי אותם התחושות,
טובות רעות.. מבלבלות..
ודבר אחד אומר לה – תודה
שנתנה לי היא....
את זמן העבר...
במתנה.
לפעמים בין שיטוטים בערמות השירים
אנו מוצאים שיר שלליבנו מתאים
בל נפחד לשחרר לו תגובה
כי בשביל זה..
השירים נשמרים.
