[ליצירה]
לעלות לכביש כמו להיכנס לשדה קרב
רק היום נסע לידי נהג שהתנהג כשיכור
מפחיד.
שיר מחאה שקורא ללקיחת אחריות ובצדק.
אבל צריך לזכור שאנשים הם גם בני אדם
ולפעמים עושים טעויות ואחר כך משלמים על זה כל חייהם בייסורים, על שפגעו באדם אחר.
שלא נדע...
[ליצירה]
היטבת לתאר את הקלות הבלתי נסבלת של הזלזול בחיי אדם הפושה בחיינו ואת ההתנערות מאחריות.
מה חבל שדבריך יפלו בודאי על אוזניים ערלות ועולם כמנהגו ינהג.
[ליצירה]
(:
כהסטת וילון אל מול אינסוף מרחביי עולם זוהר
כריי דשא מוריקים בניצנוציי טל
עת ילדיך, תמציתך יפסעו על שטיח רך
קולם מתוק עד דמע, עד צחוק
אח בוער, אותיות מרחפות מתנגנות באויר ביתך
בונות רקיעים, רקיעים של שמים
עת יוסט לו הוילון, מול אותם מרחבים
שתמיד היו, וחיכו
פרי נדודיך
פרי דמעותיך.
אז גילית אותי, אה?
במשך השנה ומשהו האחרונות הייתי קצת כותבת לך תגובות על שירים אבל דרך שמות אחרים כי התביישתי שתראה מה אני כתבתי. אבל אם כבר מצאת, אני לא אתחבא יותר...
שה' יברך אותך בהכל! בנימין שמואל בן חיה שרה.
[ליצירה]
יפה ועצוב עצוב.
יש בה מגרעת. בטוח שיש.
אבל זה לא משנה.
למה לא שאלת?
אולי היא מסתירה.
אבל גם זה לא משנה,
אם היא מסרבת לכאוב.
לתת את הלב זה לכאוב ולדאות ולצלול...
ואם היא לא מוכנה אז אל תשב שם אפילו לא דקה.
[ליצירה]
כל כך הרבה מקורות מוטבעים בכמה מילים פשוטות... אם אפשר בבקשה לדעת מה המחשבה שעמדה תחת "בעוד הכלבים הומים, מסובבים עיר"?
[ליצירה]
[ליצירה]
תקשיב, פשוט מדהים!
שיר בנושא הכי נדוש ביקום ובכל זאת כל כך יחיד מסוגו. בדרך כלל אני ממש לא אוהב שירי אהבה או כיסופים, אבל זה שיר כל כך אמיתי, כל כך פנימי, מבט לפרטיי פרטים של מהות החיסרון. רק מתוך פירוט לפרטים ניתן לגעת, להשיג משהו.
כל כך תודה רבה!
שתזכה למלאות את החיסרון הנ"ל במהרה ממש, כך שתזכה להתחיל למלאות את החיסרון האמיתי של כולנו...
[ליצירה]
נראה לי בזבוז זיכרון
החיים קצרים מכדי לזכור כל כך הרבה
באופן אישי מעדיף לנצור זכרונות טובים
למרות שכיהודי
לצער ואסונות חלק בלתי נפרד מעיצוב אישיותי ותרבותי.
מממממממממממ עמלק
[ליצירה]
מה היה קורה
אם אני הייתי מובטל שהשפם מתיימר לייצג? אם אני הייתי בורג קטן במערכת שאוברקוביץ' קובע את סדר יומו, חייו וגודל קצבתו?
כ----ן...
אני מניח שזה היה מפריע לי. קצת.
[ליצירה]
[ליצירה]
נא להוסיף
הגן עליה מפני ממלכתיים, שבקדשם את הפורמה השלטונית כפו אותה על אלוהים חיים, קיבעו את אלוהיהם בתבנית שור אוכל קש.
הגן עליה מפני רבנים אשר לא ידעו גבולות לרחמנותם על אכזרים, למוסריות העומדת בפני דמי אחיהם הזועקים לשמיים.
הגן עליה מפני פוסקים שפסקנות מהם והלאה, שהתחבאו מאחרי משענת הקנה המכוון אל ליבם, לב שהחביאו באבן.
הגן עליה מפני מנהיגות שאינה מנהגת עולמו בחסד, שאיננה מנהגת כלל.
הגן עלינו מפנינו.
כי אנו, עצנו, דמנו ובשרנו - עשינו זאת. הרסנו ולא חמלנו. התעלמנו, הקשינו לבבנו. הכינו וגירשנו. בכינו וגורשנו. נואשנו. אנחנו. עם ישראל. בעיצומה של הגאולה.
הגן עלינו באברת חסדך, והטח אורך ואמיתך בעינינו. השיבנו אליך ונשובה.
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
ולעיתים:
כמה קשה להתיר
ייסורי-איסורי-אסורי
קשר
שכה בקלות נקשר;
בכמה כח צריך להרפות
לוותר,
לבתר,
לפטר;
בכמה קשיים עולה הקלות
השלת הנטלים
הנמלים
בהם עגנו.
הפליגי,
עופי,
הינשאי...
[ליצירה]
לכל המלעיזים...
איפה, בשם הזיפים של השרץ מקהיר, (כן כן, אל תתממו, ערפאת. הוא נולד בקהיר והוא מצרי), הבנתם שאני קורא לנהוג על פי אותן אמות המידה המוסריות שעל פיהן נוהגים אויבינו - לא שאפשר בכלל להדביק לזה את ההגדרה מוסר, אבל נגיד, איפה?
תקראו שוב. בעיקר את המשפט האחרון. ושוב.
הבנתם?
[ליצירה]
סוסת אור
בשבוע שבו הסתיים הגירוש הייתי ביד ושם. הייתי שם בתפקיד, והחזקתי את עצמי בכח. אבל היה שם רגע אחד - התיישבנו לשתי דקות עד שפינת הצפייה תתפנה - אני נושא את עיני, ובדיוק מעל ראשי, ללא שום התראה מוקדמת, תמונתו של אחי הוורשאי, ידיו מונפות מעל ראשו, וטלאי על חזהו. בכיתי, ובכיתי, ובכיתי. עברו חודשים עד שהצלחתי להדחיק את התמונה עמוק מספיק בכדי לשכוח, לחיות.
רק דרך הגירוש התחלתי להבין קצת את השואה.
בסוף הסיור ההוא ראיתי כרזה מונפת, שם ביד-ושם:
זכור את אשר עשה לך עמלק.
אינני מתכוון לשכוח.
[ליצירה]
מה אומר,
אוי ואבוי, אוי ואבוי! אלימות במשפחה... את פוגעת בול, טלי, כל פעם מחדש.
ילד, אני לא יודע מה נפל עליך. אני מקווה שתסלח לי, אבל מי אתה בכלל?! אולי במקום לנסות ולהבין יותר טוב מהיוצרת מה היא היתה אמורה לרצות לכתוב, תנסה להבין מה היא אמרה בעצם. לפעמים מה שיוצא הוא לא מה שתכננו, אלא מה שבאמת היה לנו חשוב להגיד. להביע. להראות מעצמנו.