אלֹהי, האִשה אשר נתת עִמדי, טהורה היא. אתה בּראתהּ, אתה יְצרתהּ, אתה נשֲקתהּ בי, השֲקתהּ לי, ואתה עתיד לערבּבהּ בי, שלא אדע עוד בינהּ לביני. טהורה היא, ובוכה היא, חזקה, אִם חלשה היא, וכך אני. עשֵׂנוּ, שני גלים שמִשתלבים, לא מִתנגשים, לא מְחֲסרים, אני בשִׂיאי בּחסרונהּ, והיא לי, באותה בַּבוּאה. היא נתנה לי מִן העץ, וַאוכֵל, נשמה שלי, נתנה לי את כחהּ, את אמונהּ, בקעה מקלִפתהּ, ורק אתה יודע, כמה זה קשה בשבילה. למד אותי להזהר בהּ, ליַחֲדהּ במחשבתי, שלא יִסֹבּ העולם, עוד דִמעתהּ על לחיהּ, בגללי. ואני מנחם להּ מכל אוהביה, ואני אכְזַב, הַרָרִים התלוּיִם בשֲׂערותיה, והיא גם לי, היא גם לי, אתה יודע. צאי לך בעִקבֵי התֹם וּרְעִי את נְטִיוֹתַיִךְ, וֲאַני, אחֲזֵק קורות הבית, בְּיֹדעִי שגם אָת, רצוני ממלא תפילותַיךְ, וּבְלֶכְתִי לדרכִּי, אז דמוּתֵךְ ממלאה מעונִי - מִשכּנותַיךְ, בְּזָכרֵנוּ, לשוּב יחד אל חֵיק אלֹהי - אלֹהיךְ.