גיליתי נפשי בפני חבר השלתי לבושים הסרתי מגננות כך שכבתי לפניו ערום ומוכן לניתוח תנועה מהירה בחצי הרדמה סיים והגיש לי מראה ובמראה – דמות ישנה קפואה, חכמה, קשה, נוקבת, אפלטונית זה לא אני! צעקתי מבפנים, וקולי נתקע כי מבעד לעצמי ראיתי את חברי. המראה הייתה בידיו, ומבטו זחל לתוך שמורות עיניי ומשם לגרון, לריאות, ללב עד לפופיק. ומבלי להחליט אם צדקתי כשהתמסרתי אמרנו שמכל מקום זה יהיה לטובה וַחֲצִי התחבקנו וַחֲצִי לא ואינני יודע איככה אוכל לחבקהו כולו ומתי