אורנג אוטן
נשמת כל חי
-
אין כל כך מה לספר על עצמי.. אוהבת לקרוא המון, לצייר, לחבר שירים ומחשבים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אנושי, אנושי מדי. ודי מוכר... העתקת את זה מתמונה או מהדמיון? (לדעתי- הוא קצת מדע בדיוני) בכל אופן- יש בך כשרון. עלי והצליחי. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. פשוט נהדר! את מוכשרת לגמרי! עשית אותו אנושי במידה מסויימת, מה שאכן מאפיין את רוב הקופים. [אגב - זה: "אורנג אוטן", לא?] [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אבל הספציפי הזה הוא אורנג'... נגנבתי לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] רק היום סרקתי את הציור.. מצד שני, הוא מצוייר עפ"י תמונה בגיליון "טבע הדברים" (או ילדי טבע הדברים) מהחודש שעבר, אולי משם..? [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם!!!! הצבעיים מקסימים והתווי פנים מדויקים כל כך!!! יפיפה!! ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] העתקתי מתמונה... בד"כ קופים הם די אנושיים (: למה מדע בדיוני?! ואיך מוכר? תודה על התגובות.. (: [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים העיניים שלו כ"כ אנושיות... מצד שני, יש לי תחושה שכבר ראיתי את זה איפשהו... [ליצירה]
- [ליצירה] אהם. זה נראה כמו כמה אנשים שאני מכיר... אולי משם זה מוכר... טוב, נו. הציור בכל זאת יותר יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחחח סתם.. אתה רע.. עדיין לא הבנתי מאיפה זה מוכר לאנשים :-\ מישי - להקדיש לך גם את זה? (: [ליצירה]
- [ליצירה] מוכשרנית אחת! (אני כמובן, עדיין הכי אוהבת את האנטי לופה:) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה מקסים... אחד הטובים שלך, לדעתי... דווקא את הבית האחרון לא כ"כ אהבתי אבל את שאר השיר כן... זה מזכיר מאד את "העלה האחרון", מבחינת הרעיון... לכל אחד מאיתנו יש מן שאיפה כזו שביום מן הימים נכתוב/נצייר/נחבר/נלחין את "יצירת המופת" שלנו... ומדי פעם משתרבבות ומשתחררות מילים, תווים, קווים.... עד ש..? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה (: מאד! [ליצירה]
- [ליצירה] וואאא... [ליצירה]
- [ליצירה] גררררררררררררררררר [ליצירה]
- [ליצירה] אני ראשונהההה!!! וואו, וואו, וואו... תרגום מעולה לדעתי, שמרת על המשקל והחריזה בצורה נפלאה! ניגנתי פעם את השיר הזה, נחמד להיזכר... [ליצירה]
- [ליצירה] נבנה מזבלה חדשה הצעה להימנון חדש של לוחמי הגרוטאות (לא הגטאות, הגרוטאות!) נבנה מזבלה חדשה; שמש של סרחון וזבל, מעל גבעותיה תִזְרָחַה. פזמון: כל הומלסים יושבי חיריה, יצברו אוסף משותף כאן בזבל. יד בפח, יוציאו פרי אדמתה. יפסעו על דרכיה; יריחו בה, רוח מסריחה. מכל אזרח ואזרח, נאסוף זבל; הר הרקב והזבובים, יתפח. גבינה מעופשת ולחם ישן; מהרי הצפון ועד אילת. פזמון: כל הומלסים יושבי חיריה, יצברו אוסף משותף כאן בזבל. יד בפח, יוציאו פרי אדמתה. יפסעו על דרכיה; יריחו בה, רוח מסריחה. נחפור מערות בחיריה; יד הפועלים, נושיט לשאריות. נשתלב במשפחת עמי המזרח - התיכון. בנתחי העוף והבקר, נשביע רעבוננו. נקים מזבלה, של חיי השובע. (פעמיים) פזמון: כל הומלסים יושבי חיריה, יצברו אוסף משותף כאן בזבל. יד בפח, יוציאו פרי אדמתה. יפסעו על דרכיה; יריחו בה, רוח מסריחה.. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני לא רוצה לגדול :-( רוצה להישאר פה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה.. [ליצירה]
- [ליצירה] נו - היהודים היו פה לפני אלף שנה, והגלו אותם ובנו מקום חדש על עיי החורבות של בתיהם. אז למה להם מותר ולנו לא? אנחנו רוצים להשיב את מה שנגזל מאיתנו! פפפ.. אני לא מאמינה שאני אשכרה מתווכחת עם שמוליק.. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר ולעניין, מתומצת בצורה מקסימה [ליצירה]
תגובות