הציור הזה משיג את מה שהוא אמור להשיג - אין מי שלא יזהה בו את אורנג-האוטן (חחח, כללי ה' היידוע ביישום לשפות המלאיות) שצולם בשבתו מול המצלמה...
אהבתי!
בנימין
[ליצירה]
אני מסכימה איתך שזו לא דמות המתנחלת, אלא זו דמות הבת הדתית הלאומית - או יותר נכון, אחת הדמויות.
בשיר מוזכרות גם דברים שהם עברות בפירוש - חוצפה (אני מתארת לעצמי שלמורים, אם זה כתוב בתעודה), כיסוי ראש, ועוד. אמנם, בהר סיני לא נאמר שאסור לבת ללבוש מכנס, אך ה' ציווה לשמוע לחכמים - והחכמים קבעו תקנות, כמו "לא ילבש", שרוולים עד המרפק ("שרוולים קצרים מדי"), ועוד.
נכון, לא כולן ככה. ויש גם ניואנסים קטנים בהלכה שעוד אפשר למצוא פשרות או להקל, אבל זה לא הנושא העיקרי בשיר, אלו היו רק דוגמאות.
זה לא שיעור באמונה וגם לא בהלכה, אבל אני חושבת שיש דברים שאי אפשר להתווכח עליהם, כמו כיסוי ראש למשל. בת שמצפצפת על מצוות ברורות ופשוטות בגלוי ומפקירה את עצמה לרחוב, לטרמפים, לגברים - זהו חילול שם ה' גדול.
[ליצירה]
העיט הוא עוף דורס ויש לו יצרים אכזריים, שהבורא נתן לו. זה אחד הטעמים לאיסור אכילת עוף דורס, אגב...
לא התכוונתי ל"רשע" ממש, אבל התכוונתי למידת האכזריות בו.
וגם אם לא - הציור עצמו פשוט מקסים, אבל הברק הזה כמו נותן תחושה שהעיט בוהה באוויר, ללא הבעה, כמו פוחלץ...
בתור אחת שמציירת אני יודעת שאחד הדברים הכי קשים בציור זה לתת את ההבעה, ולהביע אותה, בעיקר בעיניים. תראו מה עשיתי לדולפין שלי (והתגובות שם)... ובציורים נוספים שלי, שלא פרסמתי פה, אפשר לראות דמויות מצוירות - אך ללא הבעה משמעותית, סתם - בוהות בחלל... ולפעמים זה קצת הורס ומאבד את האפקט..
אולי זה גם בגלל שזה פרופיל, וגם ה"גבות" לא נמצאות בשום תנוחה של "הבעה"... אבל לי זה טיפה הפריע...
ושוב - הציור עצמו מקסים!
תגובות