בת 18; חובבת בלטריסטיקה על כל גווניה ושירה בפרט.
מעריכה ביקורת בונה.
עם פרישתה של אוטורפה (מוזת הליריקה) מחיי הליריים, מודיעה גם אנוכי על פרישתי מהאתר. :)
קישורים שאקח עימי
ציטוטים, אמירות
"הדבר היחיד שלמדנו מההיסטוריה הוא שלא למדנו מההיסטוריה דבר."
[ליצירה]
מניסיון-זה אפשרי...להתאהב בידיד זה למעשה יכול להיות הקשר הכי טוב בעולם כי הוא בראש ובראשונה מבוסס על חברות אמת ואחרי כל האהבה מה שנשאר בסוף זאת חברות...
[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
קריאת הבית השני המליטה מפי אנקת תדהמה,
מה מושלם החרוז מה קולעת ההטעמה.
קראתי אותו ושניתי, והשיר כולו כמנגן,
לקול חלילך החורז בלי עמל עוד כהן וכהן
את המילים הקולעות ביותר לביטוי
מתוך נפשך בתוכה היופי מצוי.
[ליצירה]
שמע/י, זה כל כך מוזר ושונה מכל מה שאני רגילה לקרוא, שקשה לי בכלל להאמין שאני קוראת את זה, אבל תודיע/י לי בבקשה כשאת/ה מוציא/ה ספר. אני רוצה להיות לפחות השלישית שתקבל אותו בחתימתך.
[ליצירה]
הממ..קטלימקורגניטום היקר, לדעתי אין בשיר הזה אסקפיזם.. כל כולו מטאפורה המתארת סיפור יפה שנועד רק לתקופה מסויימת, וברור שהוא נועד להסתיים, כמו שהשמש נועדה לשקוע בכל ערב...בכל אופן זה מה שרציתי לומר בשיר.
באשר אליך נתנאל, לא חושבת שבשיר ישנה נימה פרוורטית.
בכל מיקרה, תודה לך על התגובה ולכולם!
[ליצירה]
מזכיר לי דבר מה השיר שלך... אהבתי מאוד את הרעיון ואת הקשר (המקרי) למציאות...
אני לא סגורה למי מופנה השיר, אבל זה לא גורע ממנו בכלל.
אהבתי מאוד!