בת 18; חובבת בלטריסטיקה על כל גווניה ושירה בפרט.
מעריכה ביקורת בונה.
עם פרישתה של אוטורפה (מוזת הליריקה) מחיי הליריים, מודיעה גם אנוכי על פרישתי מהאתר. :)
קישורים שאקח עימי
ציטוטים, אמירות
"הדבר היחיד שלמדנו מההיסטוריה הוא שלא למדנו מההיסטוריה דבר."
[ליצירה]
מניסיון-זה אפשרי...להתאהב בידיד זה למעשה יכול להיות הקשר הכי טוב בעולם כי הוא בראש ובראשונה מבוסס על חברות אמת ואחרי כל האהבה מה שנשאר בסוף זאת חברות...
[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
קריאת הבית השני המליטה מפי אנקת תדהמה,
מה מושלם החרוז מה קולעת ההטעמה.
קראתי אותו ושניתי, והשיר כולו כמנגן,
לקול חלילך החורז בלי עמל עוד כהן וכהן
את המילים הקולעות ביותר לביטוי
מתוך נפשך בתוכה היופי מצוי.
[ליצירה]
מחשבות עמוקות. היטבת לבטא את הקושי של להיות "איש בתפקיד מיוחד".
השיר הזכיר לי סרטים שצפיתי, על מלחמות, החלטות על רגל אחת, וקציר התוצאות של אותן ההחלטות, שברוב המקרים, מתבררות כשגויות, או לחילופין, כמו שכתבת מותירות אותך עם הספק...
מיוחד מאוד, אמיתי. כואב.
חבל שהסרטים באים בעקבות ארועים שכאלה.
[ליצירה]
מקסים ומרגש... לאיפה באמת הגענו שאהבה תמימה של אדמת המכורה, של הארץ המובטחת, מתפרשת כפנאטיות? היכן התום שהבטיח לנו גאולה?
הנחמה הבודדת היא שכל עוד קיימים אנשים כמוך וכמו אלה שהשיר יגע בהם כשיקראו אותו, אנחנו במצב טוב.
[ליצירה]
סורי שלר ראיתי קודם, ליאורה.
שיר מקסים, באמת. התחבר לי לאיזו שיחה... וכמו שאומרים פה באתר: "היטבת לתאר את תחושותייך".
בתקווה שהעומס יירד, ואז אפילו את, כן גם את (!), תוכלי להתפנות אל הדברים החשובים באמת, כמו לחשוב, וסתם לשבת בחוסר מעש- שאגב, מושג נדיר בחיים המשוגעים האלה.
חג שמח וכול טוב!