בת 18; חובבת בלטריסטיקה על כל גווניה ושירה בפרט.
מעריכה ביקורת בונה.
עם פרישתה של אוטורפה (מוזת הליריקה) מחיי הליריים, מודיעה גם אנוכי על פרישתי מהאתר. :)
קישורים שאקח עימי
ציטוטים, אמירות
"הדבר היחיד שלמדנו מההיסטוריה הוא שלא למדנו מההיסטוריה דבר."
[ליצירה]
מניסיון-זה אפשרי...להתאהב בידיד זה למעשה יכול להיות הקשר הכי טוב בעולם כי הוא בראש ובראשונה מבוסס על חברות אמת ואחרי כל האהבה מה שנשאר בסוף זאת חברות...
[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
קריאת הבית השני המליטה מפי אנקת תדהמה,
מה מושלם החרוז מה קולעת ההטעמה.
קראתי אותו ושניתי, והשיר כולו כמנגן,
לקול חלילך החורז בלי עמל עוד כהן וכהן
את המילים הקולעות ביותר לביטוי
מתוך נפשך בתוכה היופי מצוי.
[ליצירה]
אין לי שום ביקורת לתת, כיוון שהזדהיתי עם כל מילה... ניסחת זאת בצורה יפה מאוד, ופתאום הבנתי שאלה הדברים שבעצם מחזיקים גם אותי בחיים...ובסופו של דבר את כולם. ההבדל הוא שלכל אחד לוקח את הזמן שלו להבין שבזכות כל אלה הוא חיי. אני הבנתי זאת, בזכותך, ועל כך- תודתי.
ד"א, אהדתי.
[ליצירה]
התחברתי מאוד. הזדהיתי מאוד. אולי זה מזעזע, אולי זה זוועתי, יגידו מה שיגידו, אני מסכימה לחלוטין עם כל מילה של כריסטיאן.
ויש לי בסיס לחשוב כך.
ואני מסכימה בהחלט עם חיים. אך לא איתך.
תודה בכל זאת שחלקת עימנו את המכתב הזה.
[ליצירה]
וואו. זה מעניין...................אהבתי את הדימויים, האירוניה, והגיחוך...או שמא אני היחידה ש...?
יש בזה משהו, לא סגורה על עצמי מה.
בכל אופן אהדתי.
[ליצירה]
מקסיייים עד כאב!
אפשר פשוט להרגיש אותך דרך המילים היפות האלה. אהבתי את השפה העשירה, ואת החריזה, אף שהופיעה לא לאורך כל השיר.
"...אולי אלו המים,
שמציפים עתה את בארות השחור הנובעים מפָניי?" -במשפט הזה החסרתי פעימה, בחיי.
אתה כותב בצורה מדהימה.