בת 18; חובבת בלטריסטיקה על כל גווניה ושירה בפרט.
מעריכה ביקורת בונה.
עם פרישתה של אוטורפה (מוזת הליריקה) מחיי הליריים, מודיעה גם אנוכי על פרישתי מהאתר. :)
קישורים שאקח עימי
ציטוטים, אמירות
"הדבר היחיד שלמדנו מההיסטוריה הוא שלא למדנו מההיסטוריה דבר."
[ליצירה]
מניסיון-זה אפשרי...להתאהב בידיד זה למעשה יכול להיות הקשר הכי טוב בעולם כי הוא בראש ובראשונה מבוסס על חברות אמת ואחרי כל האהבה מה שנשאר בסוף זאת חברות...
[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
קריאת הבית השני המליטה מפי אנקת תדהמה,
מה מושלם החרוז מה קולעת ההטעמה.
קראתי אותו ושניתי, והשיר כולו כמנגן,
לקול חלילך החורז בלי עמל עוד כהן וכהן
את המילים הקולעות ביותר לביטוי
מתוך נפשך בתוכה היופי מצוי.
[ליצירה]
איך אף אחד עדיין לא הגיב על השיר המדהים הזה?
מתביישת בשם אלה שנכנסו ולחצו על "באק".
ניצן, השיר שלך מהמם.. איך אהבתי את המטאפורה...עם כי לדעתי הלכתי קצת לאיבוד לקראת הסוף...הייתי שמחה מאוד לקבל הסבר מתומצת לשירך הנפלא.
תודה רבה לך!
[ליצירה]
כמה שהעליה הזו קשה, הא?
היא שווה את זה...הן בסופו של דבר תגיע לפסגה, ומה רב יהיה הסיפוק פשוט לראות איך העולם נראה משם...מגבוה.
אל תתייאש, ואל תפסיק לכתוב. אתה כותב נהדר.
אהבתי מאוד את החריזה.
[ליצירה]
מקסים ומרגש... לאיפה באמת הגענו שאהבה תמימה של אדמת המכורה, של הארץ המובטחת, מתפרשת כפנאטיות? היכן התום שהבטיח לנו גאולה?
הנחמה הבודדת היא שכל עוד קיימים אנשים כמוך וכמו אלה שהשיר יגע בהם כשיקראו אותו, אנחנו במצב טוב.
[ליצירה]
מעתיקה מחיים...אהבתי!
אני לא יודעת אם עשית זאת בכוונה אך ישנן שבירות בהתנגנות השיר. אולי כדי לעבוד עוד קצת על מספר ההברות בכל שורה. בהחלט שיר עם המון פוטנציאל, יותר מכך- אני אוהדת אותו.
הבית ה-מוצלח שלך, הוא:
"בדרך כלל רומנטי
בדרך כלל נוגה
הווה בדם עולה
במשחק החיים שוגה."
שוב, מהמם.
[ליצירה]
שיר קשה.. מצד אחד הוא זרם והתנגן על הלשון כמו שיר ילדים, אך מצד שני הנושא הטעון שהלבשת עליו... הוי השילוב הזה מוזר...ניסית להביע אירוניה כלשהי? או שאתה פשוט מהאנשים האלה שברגע הכי כואב וקשה מתפרצים בצחוק הסטרי? תשובה שלך הייתה עוזרת לי. בכל אופן אהדתי.