בת 18; חובבת בלטריסטיקה על כל גווניה ושירה בפרט.
מעריכה ביקורת בונה.
עם פרישתה של אוטורפה (מוזת הליריקה) מחיי הליריים, מודיעה גם אנוכי על פרישתי מהאתר. :)
קישורים שאקח עימי
ציטוטים, אמירות
"הדבר היחיד שלמדנו מההיסטוריה הוא שלא למדנו מההיסטוריה דבר."
[ליצירה]
מניסיון-זה אפשרי...להתאהב בידיד זה למעשה יכול להיות הקשר הכי טוב בעולם כי הוא בראש ובראשונה מבוסס על חברות אמת ואחרי כל האהבה מה שנשאר בסוף זאת חברות...
[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
קריאת הבית השני המליטה מפי אנקת תדהמה,
מה מושלם החרוז מה קולעת ההטעמה.
קראתי אותו ושניתי, והשיר כולו כמנגן,
לקול חלילך החורז בלי עמל עוד כהן וכהן
את המילים הקולעות ביותר לביטוי
מתוך נפשך בתוכה היופי מצוי.
[ליצירה]
אני דווקא אהבתי את המילים ה"לא יפות" והשפה הבוטה לפעמים, כי זה נכנס כמו חנית אל מתחת לעור ולא משאיר לך בררה כי אם לקרוא את זה. ושוב. ושוב.
כואב.
אהבתי את השורה "כי מעפר באתי – ומאפר אשוב".
[ליצירה]
וואו... ליאורה, חבלעלהזמן...
מדהים. ניתוח מעמיק שמשקף את הדילמה שלך, אך לא רק את שלך. מצאתי המון נקודות חיבור, המון.
במיוחד במשפט-"את פוחדת לבצע טעות, ועוד מוזר, את מפחדת אפילו לטעות באופן שגוי! לא יאומן. לחץ..."
וכמובן בסוף...שאין מה לדבר בכלל- הוא מושלם!
אהדתי ואהבתי מאוד מאוד.
[ליצירה]
מזדהה מאוד עם כל מילה...
שוב, חייבת לציין שהדרך בה אתה מתחבר למוחה ולליבה של האישה, מפליאה אותי כל פעם מחדש...
אני רואה 1969 היא השנה בה כתבת את מיטב יצירותיך, מה?
שיר מעולה!
[ליצירה]
האנלוגיה של השיניים הנושרות לאהוב שעוזב- מצמררת משהו, אבל עם כל החוזק, היא ממלאה היטב את התפקיד שיעדת לה- עוצמה, זיעזוע. הזדהתי עימך מאוד. מצאה חן בעיני גם האנלוגיה הניגודית בין שני הבתים. היא ממחישה בצורה יוצאת דופן את כאבך.
נוסף לאהודות. תודה לך, וסופ"ש מקסים!