על שברי חלומות

אני רצה אליך,

לא, לא אכחיש הכאב.

על שברי עלבונות

אני רצה אליך

להשׂביע ליבי הרעב...

 

ליבי שרֳעֲב למילה, לליטוף,

לזרימה מסודרת של דם;

ליבי שנדבק ודבק בטירוף,

ליבי הכאוב שנדם.

 

כשיקרעו הברקים השחקים,

וגרמי השמיים יסטו מצירם,

אטעם משפתיך אגסים מתוקים,

אשׂבע, ולא אעזוב לעולם.

 

ודרכי אליך תִקצר,

שברי חלומות יתלכדו,

וגופותינו סוף סוף ירקדו

בריקוד חושני, בריקוד מאושר.

 

"וישמח ליבי עד מאוד..."