תאהב אותי עד הטור האחרון

ותחדל. 

ואני רק אכתוב כיד הדמיון,

ואשוט...

אלקט בדרכי חרוזים שובבים

ואחברם ביחד,

כפי שחברתי אותנו-

רק עד סוף השיר.

הנח לי להיות אתך על הדף,

ולהחיות אותך

מתוך הדיו הכחול והקר...

במוחי, אהתל במוחי,

הוא יבין

אך אולי לא יסלח לעולם

על הכזב,

על האשליה-

אך לא אשמתי זו

כי אם ממך זאת למדתי.

אז תאהב אותי עד הטור האחרון,

עד הקתרזיס- אם יש,

ותלך.