מעל קברך אני עומד מתפלל

שאלוקים ישיב לי את המתנה שקיבל.

הוא קיבל אותך, בן. הוא קיבל אותך,

ועוד עשרות חיילים שנמצאים שם עמך.

אך לא נפרד לעולם יקירי,

הנך כל העת תחיה בליבי.

לא אחדול עליך לחשוב,

והמחשבה שלא נתראה בקרוב,

הורסת אותי ואת משפחתנו,

כי מת עמך מחמדי, טעם לחיינו.

יש לי שאלה, בן, שלא נותנת לישון,

הייתכן כי הנך הקורבן האחרון?