העקרבים במוח
פוקחים את העיניים
ומנסים לשכוח
את כל מה ששלשום
כל כך רצו לצרוח
לפרוק את המעיים
ואת לבם לפתוח
ולחדול לחלום.
והעקרב הסווה עצמו
באדום ובשחור
וככה הוא ברח
מנקיפות מצפון.
והלב נתן פקודה
לפרוק את זעמו
על כל מי שנכח
בין בוגדי אמון.
והעולם עוין כל כך
בעין העקרבים,
עקרב אינו יסלח
אך לא ינטור טינה;
עקרב אינו ישכח
את כל הערבים
בהם כמעט דעך
בגלל האמונה.
ויום אחד כבאגב
ידפוק על דלתך
ויחייך חיוך עקרב
אזי יבוא תורך.
תגובות