המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה.
הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת.
אחלה קוויות.
יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות.
אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.)
ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל.
מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם.
אוה, מקסים. הערצתי נתונה לך. (שאיפת חיי היא לצלם תמונה אמיתית של "תפיסת רגע", ושהיא תהיה כל כך טובה מבחינת קומפוזיציה וזווית שיחשבו שהיא מבוימת)
נדמה לי שאם היית מצלמת מהצד השני היתה נוצרת יותר אשליה של תקשורת ביניהם, אבל זה הניצול המקסימלי של התנאים שהיו לך.
צילמת בפילם חום-לבן?
האמנם שני עולמות קטביים?
או אולי שני בני אדם, כל אחד חי כמו שסבא שלו וסבא של סבא שלו חיו, בעיר שסבא שלו נולד, מנסים לשמר את צורת חייהם הנושנות אל מול עולם שמנסה להאיץ את קצב חייהם, להתאים אותו למודרנה...
שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני,
אולי להפך- הידיעה שכל אחד מהם יוכל לראות את אותם פנים גם מחר, בוודעות שלא משנה מה יתרחש הם לא יכנעו לרוח התקופה, יציבות שאולי מעניקה תחושת ביטחון...
או שלא...
איזה יוֹוּפי!
ערוגה, את חושבת שיזהו שהייתי שם כשאת מצלמת אותי ככה מטושטש?
אני לא רוצה לקרוא תיגר על משרד הפרסום שלך, אבל אני הייתי קורא לתמונה "בעגלא ובזמן קריב".
ולנביאשקר:
"שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני"
א.שתי.
ב. הקיום של אחד לא מאיים על השני?! התמונה הזאת צולמה בשער יפו בעיר העתיקה. בדיוק המקום שהוא שורש המאבק בין הדמויות וכמה דם נשפך במקום הזה ועליו.
[ליצירה]
המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה.
[ליצירה]
נהדר!
טוב מאוד שהשארת הרבה מהבניין למעלה. זה מכניס לאוירה, לפני שהעין מגיעה אל האנשים.
קצת הפריע לי הדבר הלבן בתחתית התמונה, שקוטע את גלגל העגלה.
[ליצירה]
הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת.
אחלה קוויות.
יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות.
אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.)
ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל.
מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם.
[ליצירה]
חת,
אני מסכימה עם כל מילה שלך, אבל לפעמים, כדי לחיות במציאות המטורפת הזאת, צריכים להגדיר את הדברים. אין כאן רע מוחלט, אין כאן טוב מוחלט, אבל יש צדדים מוחלטים ומלחמה אחת ארוכה.
אני לא חושבת שזה פתרון, אבל אני יכולה להבין את האנשים שבורחים לתמימות או להתלהמות.
אבל, וזו הנקודה בה אני חולקת על החתלתול ועליך יהיה טוב, שתי הקיצוניות הן בריחה ואיומות, חסרות תועלת וחסרות תוחלת באותה מידה.
[ליצירה]
זה טיפה ארוך, אבל יפה:
"ויש מה שתלוי בגיל, שבשנים המאוחרות נחלש עניינים הרגשיים. ומי שחכמתו מרובה ממעשין שבכל עבודתו מחפש טעם ורגש, הרי שבעת משבר, בבא עליו זמנים חשוכים, שרוב ימיו של האדם הם כך, באה רוח ועוקרתו והופכתו על פניו ונופל ונשבר לגמרי.
אבל מי שמעשיו מרובים מחכמתו- שהעיקר אצלו היא עשיית רצון ה' בבחינת הקדימו נעשה לנשמע, ובכל עבודה וקיום מצווה מתבונן בדעתו וחושב: רבש"ע, אני שמח שאני עושה רצונך, צהלה ורנה לזכר מלכותך! ויונק את ההתלהבות והרגש מעצם קיום מצוות ה',
אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזין אותו ממקומו, שענין זה קיים תמיד. בחשכה כאורה. ודרגה זו היא תכלית העבודה.
(נתיבות שלום על פרקי אבות, שם.)
[ליצירה]
א. אני מניחה שכל השפה הצבאית נשמעת לך טבעית, אבל לקורא מבחוץ אותי כדאי לבאר שהארוך הוא נשק והקרמי הוא אפוד. זה לא יוסיף ליצירה צעירות. "להשאר בהאזנה" נשמע למישהו שלא היה בצבא כמו טעות חמורה בעברית.
ב. חוץ מזה, הקטע כתוב טוב. נשארתי מרותקת ואפילו מצאתי את עצמי מתקרבת למסך, אבל ביטויים כמו- "ספק מעורר ספק מעיר" , "נדלקו בדירוג בבית הסמוכים" מעוררים אי נחת. לא כדאי להקריב זרימה של סיפור לטובת המליצה.
ג. ועכשיו, אחרי כל ההערות כשאני בטוחה שאני לא הורסת לאף אחד-
אתה פשוט לא נורמלי! אתה משוגע!
לא עושים דברים כאלה!!
בדרך כלל אני לא מחובבי ז'אנר הטוויסט, אבל זה דווקא מוצלח. כתוב טוב מאוד, ובכל זאת, לא משחקים ככה עם לב של סבתא.
ערוגה, אחת עם לב חלש.
תגובות