המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה.
הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת.
אחלה קוויות.
יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות.
אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.)
ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל.
מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם.
אוה, מקסים. הערצתי נתונה לך. (שאיפת חיי היא לצלם תמונה אמיתית של "תפיסת רגע", ושהיא תהיה כל כך טובה מבחינת קומפוזיציה וזווית שיחשבו שהיא מבוימת)
נדמה לי שאם היית מצלמת מהצד השני היתה נוצרת יותר אשליה של תקשורת ביניהם, אבל זה הניצול המקסימלי של התנאים שהיו לך.
צילמת בפילם חום-לבן?
האמנם שני עולמות קטביים?
או אולי שני בני אדם, כל אחד חי כמו שסבא שלו וסבא של סבא שלו חיו, בעיר שסבא שלו נולד, מנסים לשמר את צורת חייהם הנושנות אל מול עולם שמנסה להאיץ את קצב חייהם, להתאים אותו למודרנה...
שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני,
אולי להפך- הידיעה שכל אחד מהם יוכל לראות את אותם פנים גם מחר, בוודעות שלא משנה מה יתרחש הם לא יכנעו לרוח התקופה, יציבות שאולי מעניקה תחושת ביטחון...
או שלא...
איזה יוֹוּפי!
ערוגה, את חושבת שיזהו שהייתי שם כשאת מצלמת אותי ככה מטושטש?
אני לא רוצה לקרוא תיגר על משרד הפרסום שלך, אבל אני הייתי קורא לתמונה "בעגלא ובזמן קריב".
ולנביאשקר:
"שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני"
א.שתי.
ב. הקיום של אחד לא מאיים על השני?! התמונה הזאת צולמה בשער יפו בעיר העתיקה. בדיוק המקום שהוא שורש המאבק בין הדמויות וכמה דם נשפך במקום הזה ועליו.
[ליצירה]
המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה.
[ליצירה]
נהדר!
טוב מאוד שהשארת הרבה מהבניין למעלה. זה מכניס לאוירה, לפני שהעין מגיעה אל האנשים.
קצת הפריע לי הדבר הלבן בתחתית התמונה, שקוטע את גלגל העגלה.
[ליצירה]
הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת.
אחלה קוויות.
יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות.
אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.)
ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל.
מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם.
[ליצירה]
לא מסכימה עם ממזר, כל עוד אתה לא מכיר את המקור, "לך מערבה" נשמע אחלה שם לשיר. יש כמה שורות לא מהודקות מספיק ("מידע אותו קיבלתי").
אהבתי את איך שהלכת עד הסוף עם הדימויים, כך שגם מי שלא מבין על מה השיר, מבין את השיר.
ערוגה.
[ליצירה]
אני לא יודעת מה שינית, אבל עדיין השורה האחרונה קצת "מאכילה בכפית".
זאת אחת היצירות הכי עצובות שקראתי. אם במותה באמצע האלול ואם בחייה.
(ואני אוהבת כשאת כותבת ככה. עושה מהמילים והיום יום משהו שמרחיב את הנפש).
[ליצירה]
קראתי באיזה ספר ("קירות דקים מעץ של נתן שחם) על סצינה כזאת, שזוג זקנים על ספסל, והוא קולף לה תפוח, והצופה רואה בזה את התיקון לחטא הראשון.
וחשבתי על היצירה המתוקה הזאת.
[ליצירה]
אוי ואבוי לי.
ועכשיו, אחרי שאספתי את נשימתי- יש כאן יותר מידי פרטים טכניים. הרבה יותר מידי על המצגת- בלי להכנס לעומק- לא לגבי הדמות ולא לגבי הקשר שלה עם יונתן.
התפעמותי מאיך שנגעת בנושא הכאוב מבלי לגלוש לצהוב.
שלא נדע, אם כי סו צודקת- כונו יודעות ברמה זו או אחרת.
ערוגה.
[ליצירה]
מזמן איבדתי את האובייקטיביות שלי ליצירות הצה"ליות של נציגינו הלוחמים, אבל זו בהחלט יצירה יוצאת דופן. (הלואי ויצירה כזו הייתה מתנוססת בדפיוצר שלי.. :)) פתיחת המעגל וסגירתו באותו השיר נותן הרגשה שלמה של שאלה ותשובה, ועם משחקי המילים, אתה מקבל זר כוכביות טרי מהערוגה.
מצד שני, מבחינה רעיונית נראה לי שהתשובה לא במקום. אסור לאבד את ההלם והכאב הזה, ולא לקבל את האישור של הכלה. ההתרגלות היא אחד מתכונותיו הדואליות של אדם- מצד אחד הכרחי לנו להתרגל לדברים מסויימים כדי שנוכל להמשיך לחיות ("גזירה על הממת שישתכח מהלב") מצד שני יש תכונות שחשוב לא להתרגל אליהן אלא לשמור עליהן ועלינו ("אשרי אדם מפחד תמיד").
וכאן עליי לחלוק על ניתוחו של האלומות,התיאור הפלסטי המפורט לא בא להביע, לדעתי, זחיחות או זיוף אלא להפך כאב אמיתי. בפירוט הזה, יש יופי פשוט ונורא, אבל שוב- צריך לראות את הכאב הזה ברובד של חילול השבת, שגם אם הוא נצרך הוא עדייך חילול, ולא להתדרדר לרובד של כאב על שבירת ההרגל והנורמה. לא לאבד את הרגישות לקודש.
וסבתא שלך מוסרת שיותר משמרו בנ"י על השבת שמרה השבת על בנ"י.
תגובות