.JPG)
פנים אל פנים
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואלה, גם אני שמתי לב לצלב בחלון.. תמונה מעניינת ביותר, מביעה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה את שלושת הדתות, את הנצרות מסמל הצלב בחלון למעלה. חלפו עם הרוח. מפגשים של עיניים. ותו לא. תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מדהימה, והשחור לבן - גאוני ומתבקש, יכולתי לבהות בה המון... [ליצירה]
- [ליצירה] מעבר חטוף ומפגש בין שני עולמות קוטביים [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! טוב מאוד שהשארת הרבה מהבניין למעלה. זה מכניס לאוירה, לפני שהעין מגיעה אל האנשים. קצת הפריע לי הדבר הלבן בתחתית התמונה, שקוטע את גלגל העגלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחת התמונות היותר טובות שראיתי!! זה בירושלים בדרך לרובע אחרי הרמזור שם או שממש הגזמתי בניחוש? תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד השילוב של הבניין הבהיר ברקע יחד עם הדמויות הכהות בפוקוס מוסיף המון [ליצירה]
- [ליצירה] הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת. אחלה קוויות. יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות. אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.) ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל. מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] אלומות, בוא לכאן! זוג ב*דייט*, הוא רוצה צפון הודו, היא רוצה אירלנד. נשמע מוכר? בואי, אחלה סיפור. זורם כמו שצריך, קורץ במקומות הנכונים, מסתיים בציפיה לעוד. מזל שהוא מסגיר אותך כל פעם. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אם אלדר צודק, ואכן הכוונה לירושלים, יפה שבחרת לסיים דווקא בתקופה הצלבנית, כשלכולנו ידוע ההמשך. לא לגמרי הבנתי את הקטע של המוות והחזרה שוב ושוב, אבל מילא. [ליצירה]
- [ליצירה] זה גם קצת עצוב. אבל יפה. בייחוד לך, רן. [ליצירה]
- [ליצירה] צדיק, זה סיפור טוב מאוד, אבל קצת מאומץ מידי. תפה קצת, ותן לסיפור לעשות את שלו. אני יודעת שזאת לא ממש הערה קונקרטית, אבל אין נוסחאות קונקרטיות בעניין הזה. בחרת במרכיבים חזקים, וצריך להאמין בהם שיספרו את הסיפור. והם עושים את זה טוב מאוד. ערוגה מצומררת. [ליצירה]
- [ליצירה] כרובי, לקחת את "רק כרובי" טיפה מילולית. מדהים מה שאפשר לעשות מכרובית. שתהיה בריא. [ליצירה]
- [ליצירה] תגידי, ילדה, אין לך בושה? לנצל"ש ולהקפיץ בכזה שיר עצוב?? :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת מאוד מאוד את איכות העבודות שלך. ליגה מוקפדת מאוד. טוב בעיניי שניצלת את הפלוסים בכך שהתמונה מבויימת. בקשר לתוכן- אני מבינה את העימות כפנימי שלנו, זה לא צמיד מול צמיד, אלא שני צמידים על אותה יד. שני ערכים שעומדים בקונפליקט, ולכן אני פחות מתחברת לשם "עימותים". אהבתי את זה שבניגוד ליצירות התנתקות חזותיות אחרות, המסר כאן מורכב יותר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] עד ששמתי לב שמתחבא לו שם יצור! למה בחרת בזווית כזאת ובשחור לבן? הזווית קצת קלסטרופובית וזה לא נעים לראות כרובי בשחור לבן [ליצירה]
- [ליצירה] מזמן איבדתי את האובייקטיביות שלי ליצירות הצה"ליות של נציגינו הלוחמים, אבל זו בהחלט יצירה יוצאת דופן. (הלואי ויצירה כזו הייתה מתנוססת בדפיוצר שלי.. :)) פתיחת המעגל וסגירתו באותו השיר נותן הרגשה שלמה של שאלה ותשובה, ועם משחקי המילים, אתה מקבל זר כוכביות טרי מהערוגה. מצד שני, מבחינה רעיונית נראה לי שהתשובה לא במקום. אסור לאבד את ההלם והכאב הזה, ולא לקבל את האישור של הכלה. ההתרגלות היא אחד מתכונותיו הדואליות של אדם- מצד אחד הכרחי לנו להתרגל לדברים מסויימים כדי שנוכל להמשיך לחיות ("גזירה על הממת שישתכח מהלב") מצד שני יש תכונות שחשוב לא להתרגל אליהן אלא לשמור עליהן ועלינו ("אשרי אדם מפחד תמיד"). וכאן עליי לחלוק על ניתוחו של האלומות,התיאור הפלסטי המפורט לא בא להביע, לדעתי, זחיחות או זיוף אלא להפך כאב אמיתי. בפירוט הזה, יש יופי פשוט ונורא, אבל שוב- צריך לראות את הכאב הזה ברובד של חילול השבת, שגם אם הוא נצרך הוא עדייך חילול, ולא להתדרדר לרובד של כאב על שבירת ההרגל והנורמה. לא לאבד את הרגישות לקודש. וסבתא שלך מוסרת שיותר משמרו בנ"י על השבת שמרה השבת על בנ"י. [ליצירה]
- [ליצירה] אחות של טל, קודם כל תגידי לאחותך להפסיק לצרוח :) ברוכה הבאה! אישית, אני מסכימה עם אלומותיו. וכבר שאלה רחל שפירא, למה רק חלק, קח כבר את כולי. כשתמצאי חיים במדבר, ותרצי את המדבר כולו , תדעי שמצאת חבר מהסוג הכי מיוחד שיש. [ליצירה]
תגובות