המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה.
הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת.
אחלה קוויות.
יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות.
אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.)
ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל.
מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם.
אוה, מקסים. הערצתי נתונה לך. (שאיפת חיי היא לצלם תמונה אמיתית של "תפיסת רגע", ושהיא תהיה כל כך טובה מבחינת קומפוזיציה וזווית שיחשבו שהיא מבוימת)
נדמה לי שאם היית מצלמת מהצד השני היתה נוצרת יותר אשליה של תקשורת ביניהם, אבל זה הניצול המקסימלי של התנאים שהיו לך.
צילמת בפילם חום-לבן?
האמנם שני עולמות קטביים?
או אולי שני בני אדם, כל אחד חי כמו שסבא שלו וסבא של סבא שלו חיו, בעיר שסבא שלו נולד, מנסים לשמר את צורת חייהם הנושנות אל מול עולם שמנסה להאיץ את קצב חייהם, להתאים אותו למודרנה...
שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני,
אולי להפך- הידיעה שכל אחד מהם יוכל לראות את אותם פנים גם מחר, בוודעות שלא משנה מה יתרחש הם לא יכנעו לרוח התקופה, יציבות שאולי מעניקה תחושת ביטחון...
או שלא...
איזה יוֹוּפי!
ערוגה, את חושבת שיזהו שהייתי שם כשאת מצלמת אותי ככה מטושטש?
אני לא רוצה לקרוא תיגר על משרד הפרסום שלך, אבל אני הייתי קורא לתמונה "בעגלא ובזמן קריב".
ולנביאשקר:
"שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני"
א.שתי.
ב. הקיום של אחד לא מאיים על השני?! התמונה הזאת צולמה בשער יפו בעיר העתיקה. בדיוק המקום שהוא שורש המאבק בין הדמויות וכמה דם נשפך במקום הזה ועליו.
[ליצירה]
המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה.
[ליצירה]
נהדר!
טוב מאוד שהשארת הרבה מהבניין למעלה. זה מכניס לאוירה, לפני שהעין מגיעה אל האנשים.
קצת הפריע לי הדבר הלבן בתחתית התמונה, שקוטע את גלגל העגלה.
[ליצירה]
הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת.
אחלה קוויות.
יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות.
אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.)
ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל.
מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם.
[ליצירה]
מה חיוך?
אופק- הבחורה אוספת כסף לסמים בתחנה מרכזית. אלא אם כן אני לא הבנתי נכון.
ולדעתי זה שיר טוב, מסוג השירים שכל מה שקורה בהם קורה מתחת לפני השטח המעונב. וקורה בהם הרבה. יאיר, אל תתן לממזר וילד להפריע לך.
[ליצירה]
נשמת הקדישי רגע מזמנך לקריאת השרשור התגובות הזה-
http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=7015
המסקנה צריכה להיות ברורה: מיצינו, ובדרך דרדרנו את עצמנו (כללי בנאדם לחברו חלים גם בוווירטואלי.) וגם את האתר.
אני לא מתממת, גם לי יש תגובות באתר שחרגו מגבול הטעם הטוב, אבל אני לפחות התכתבתי עם שמואל ירושלמי והגעתי איתו להתדברות, ולא רק נסחפתי לאווירת הקטל, שיותר משקוטלת את שמואל, קוטלת את המשתתפים והאתר.
(ושגיאות כתיב או הקלדה הן בטח לא נושא לבדיחות.)
[ליצירה]
אולי נייחד קטגוריה מיוחדת לשמואל ירושלמי?
הרישירה זה לא, קטע אולי בשמעות הצינית, וגם בקושי דעה. אבל משומה, כמו שזרבה אומר, היצירות שלו גורפות תגובות שלא היו מביישות את נסיכי צורה.
זרבה, אתה לא הולך לשומקום, לשב"כ יש עבודה רצינית עכשיו עם מתקרבת ומנסה שוב.
:)
[ליצירה]
אה,
יש לך יכולת לתאר סיטואציה באופן מאוד מאוד ציורי, אבל השיר הזה ארוך מידי, וכל הזמן נבנה לקראת נקודת שיא שלא מגיעה. בנוסף, החרוזים קצת פשטניים מידי ולא מוקפדים באופן שווה לאורך כל השיר, זה גורע מאוד וחבל.
ודבר אחרון (מבטיחה)- הבית האחרון ממוסס בהומוריסטיות שלו את כל מה שכתבת, ותלוש לגמרי וגם זה חבל.
חוץ מזה, ברוך הבא לצורה.
בברכת, עלו נשתפר.
ערוגה.
[ליצירה]
"מעט מאוד יודעים להקשיב.
הטרדות שלהם מושכות אותם אל מחוץ לשיחה או שהם מנסים בתוך תוכם לשפר את המצב או שהם מדמיינים כיצד תהיה הכניסה שלהם כשהשני יסתום כבר את הפה ויגיע תורם לעלות לבמה"
(חוש השלג של סמילה/ פטר הוג)
תגובות