ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
כל העניין, הוא לשתות משהו חם בלב מדבר )
אולי היה כדאי לשים את הפוקוס על הכוס הקרובה יותר? או שבעצם התכוונת שהכוס הברורה תהיה טיפה בפנים?
אבל זה נפלא גם ככה.
(למרות ששחור לבן כמעט תמיד קונה אותי..).
תמונה יפה!!! הקטע המת למטה מפריע לי קצת, ואולי היה כדי לבדוק גם אופציות אחרות לפיקוס - אבל גם בלי זה - תמונה מדהימה! הזווית נראת לי בדיוק מתאימה לקומפוזיציה, יחד עם הכורסא ושאר החפצים...
רק דבר אחד הכי מפריע לי...
בטוח שזה קפה תורכי?!? :D ^_^ (הכוס השמאלית נראת כמו קפה, אך המפוקסת נראת יותר כמו משקה שחור אחר.. מבריק מדי לקפה תורכי..)
[ליצירה]
אותנטי עלק!
ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
[ליצירה]
שירים עד כאן.
"ואל תאמר אהיה אשר אהיה
ואל תאמר מה שהיה כלא היה,
האמן לחלומות, האמן לבתים עזובים,
האמן לגרוטאות. הקשב לעברם המפואר,
האמן לשעווה על השולחן
שהייתה נר, שהייתה חלת דבש
ואל תאמר, אהיה אשר הייתי
כי לא תהיה אשר היית. ואל תשכח
שגם פרדס אפל נותן פרחים לבנים
ואל תשכח אותי".
(יהודה עמיחי)
אני צריכה ללמוד עוד הרבה כדי לזהות ולהבין את העושר שטמנת כאן, אבל לבנתיים, אולי יש יתרון ברוח שוקטה וכנועה. אולי לא תמיד צריך לנדוד בנקרות ולפול מצוקים. ואולי שנינו צריכים ללמוד עוד הרבה כדי לזהות את האושר שטמון כאן.
*.
[ליצירה]
החול באמת מדהים, אבל הקומפוזציה קצת מחופפת, אתה ממקם את הפרח במרכז התמונה, פחות או יותר, אבל בגודל של לכלוך. או שהפרח אמור להיות שם, או שלא, אבל הפשרה הזאת קצת מחופפת. אם הרקע הוא אנטי תזה לחול (כפי שיוצא מהכותרת, וגם כמו שלדעתי אמור להיות) היה כדאי לנסות זווית אחרת. מפני השטח ולא מעליו.
ככה לימדתי אותך?
אבל אתה משתפר. וזה נחמד.
[ליצירה]
הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים.
לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית.
תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים.
(אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :))
[ליצירה]
אתם לא הגבתן על התוכן, אתם ירדתם על המשורר ועל נושאי הכתיבה שלו. באותה מידה נמאס לשמוע שירים על אהבה ונמאס לשמוע שירים על תפילה, זאת לא סיבה לקטול שירים כאלה, נכון?
אני לא רואה בכתיבה פוליטית אומנות, אם כי החריזה והמשקל בשיר הזה בסדר גמור (ואני מתנגדת עקרונית לחרוזים), אבל אם כבר השיר נכתב ופורסם, בטח שהתגובות זה לא המקום לדון האם ההתנתקות היא מטופשת או מכורחת המציאות.
ולך מוני המשורר, אני חושבת שהקטגוריה הנכונה היא "שירה" או "קטע" ולא מוזיקה. וברוכהבא.
תגובות