ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
כל העניין, הוא לשתות משהו חם בלב מדבר )
אולי היה כדאי לשים את הפוקוס על הכוס הקרובה יותר? או שבעצם התכוונת שהכוס הברורה תהיה טיפה בפנים?
אבל זה נפלא גם ככה.
(למרות ששחור לבן כמעט תמיד קונה אותי..).
תמונה יפה!!! הקטע המת למטה מפריע לי קצת, ואולי היה כדי לבדוק גם אופציות אחרות לפיקוס - אבל גם בלי זה - תמונה מדהימה! הזווית נראת לי בדיוק מתאימה לקומפוזיציה, יחד עם הכורסא ושאר החפצים...
רק דבר אחד הכי מפריע לי...
בטוח שזה קפה תורכי?!? :D ^_^ (הכוס השמאלית נראת כמו קפה, אך המפוקסת נראת יותר כמו משקה שחור אחר.. מבריק מדי לקפה תורכי..)
[ליצירה]
אותנטי עלק!
ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
[ליצירה]
אני לא יודעת מה שינית, אבל עדיין השורה האחרונה קצת "מאכילה בכפית".
זאת אחת היצירות הכי עצובות שקראתי. אם במותה באמצע האלול ואם בחייה.
(ואני אוהבת כשאת כותבת ככה. עושה מהמילים והיום יום משהו שמרחיב את הנפש).
[ליצירה]
אחד הדברים שמאפיינים את האישה מאז הנסירה זו הכמיהה והציפיה הזאת לשוב להיות שלם- אבל
א. השלם אפעם לא יהיה מושלם כמו לפני הנסירה והחטא. והציפיה הזאת היא פתח לאוממלות רבה.
ב. גם השלם שיהיה, צריך להיות מורכב שני חלקים שלמים, אחרת מה שיהיה זה שלושת רבעי. או שני שליש. או אפילו פחות. העלמה המצויה צריכה להיות שלמה- להנות, להרגיש, להיות בפני עצמה.
ג. לא הבנתי למה בחרת דווקא בסגנון כתיבה כזה.
[ליצירה]
בניגוד לקודמי, אני לא חושבת שאם היה פוקוס התמונה הייתה יותר טובה, אני חושבת שבלי פוקוס התמונה לא ברורה מספיק ולא מצדיקה את עצמה. באותה מידה יכולת לקרוא לזה "סלון" "בית חולים" או "שוק". וחבל.
תגובות