ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
כל העניין, הוא לשתות משהו חם בלב מדבר )
אולי היה כדאי לשים את הפוקוס על הכוס הקרובה יותר? או שבעצם התכוונת שהכוס הברורה תהיה טיפה בפנים?
אבל זה נפלא גם ככה.
(למרות ששחור לבן כמעט תמיד קונה אותי..).
תמונה יפה!!! הקטע המת למטה מפריע לי קצת, ואולי היה כדי לבדוק גם אופציות אחרות לפיקוס - אבל גם בלי זה - תמונה מדהימה! הזווית נראת לי בדיוק מתאימה לקומפוזיציה, יחד עם הכורסא ושאר החפצים...
רק דבר אחד הכי מפריע לי...
בטוח שזה קפה תורכי?!? :D ^_^ (הכוס השמאלית נראת כמו קפה, אך המפוקסת נראת יותר כמו משקה שחור אחר.. מבריק מדי לקפה תורכי..)
[ליצירה]
אותנטי עלק!
ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
[ליצירה]
איזה חריזה?
אביתר, נגעת בכמה רעיונות טובים, אבל השארת אותם לא ברורים.
מי זה הראשון, השני והשלישי? מחשבות? אם כן, זאת נקבה. (ראשונה, שניה וכו).
דבר שני, יש להקפיד על ההבדל בין פסיק לנקודה. לדוגמא- לענ"ד בין "תתהפך קיבתי" לבין "אמצא עזוב" מתאים יותר פסיק.
ודבר שלישי- כשחודר הוא לו- מי חודר לאן? האדם לתת מודע? התת מודע למחשבות? זה לא ברור.
מסכימה עם תמי שהבלבול עושה את השיר, אבל אם הכוונה היא לכתוב שיר על בלבול, אזי אם התיקונים דרושים, וישרתו את המטרה. אם הכוונה היתה להותיר את הקורא מבולבל, אז הצלחת.
ברוך הבא לצורה!
ערוגה.
[ליצירה]
. הערה לגבי היצירה:
הנימה הביקורתית (ודוקא הציניות בסוף היא קצת אחרת ומאוד מתאימה) יכולה להגיע דווקא משום שאסור לנו.
ברור לי שאם הייתי כל שמחת תורה רוקדת עם ספר תורה, בעוד 20 שנה זה היה נראה כמו הרקדות באולפנא. חלק רוקדות, חלק נשרכות והרוב סתם תופסות שמש.
כלומר, "הכמהון" שעליו מדברת טל נובע למשהו שנמנע מאיתנו. אם לבנתיים, ואם לאו.
ב. לגבי השאר:
טל,קשה לי מאוד מאוד הקביעה שלך שחוזרת שפעם נשים היו יותר מקושרות באופן טבעי. כך לי אישית, ואין מה להרחיב מעבר למה שכתב יאיר.
יש לי תחושה שאם היינו מדברים לפני מאה שנה, היו בנות שהיו מצדיקות באדיקו את העובדה שלנשים אין זכות בחירה ורואות בזה עליונותן שהן לאיודעתמה מידי בשביל פוליטיקה.
אבל היום, זה נראה לנו כל כך ברור שגם נשים בוחרות.
א
אז מצד אחד ישנה ההצטדקות הזאת של נשים מקושרות יותר, שבירת הכלים וכו', דיבורים יפים של בדיעבד, אבל דברים קורים.
או שהם יקרו בכותל על ידי רפורמים, או שהם יקרו על ידינו.
אבל כדי שדברים יקרו על ידינו צריך להכיר בדברים בעת התרחשותם ולהשתחרר משובינזם הפוך.
אווף.
[ליצירה]
נשמת הקדישי רגע מזמנך לקריאת השרשור התגובות הזה-
http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=7015
המסקנה צריכה להיות ברורה: מיצינו, ובדרך דרדרנו את עצמנו (כללי בנאדם לחברו חלים גם בוווירטואלי.) וגם את האתר.
אני לא מתממת, גם לי יש תגובות באתר שחרגו מגבול הטעם הטוב, אבל אני לפחות התכתבתי עם שמואל ירושלמי והגעתי איתו להתדברות, ולא רק נסחפתי לאווירת הקטל, שיותר משקוטלת את שמואל, קוטלת את המשתתפים והאתר.
(ושגיאות כתיב או הקלדה הן בטח לא נושא לבדיחות.)
[ליצירה]
הפתרון הבטוח אך ארוך:
לצלם במהירות נמוכה שאולי תתפוס תנועה של היוטה, אבל לפי זה שהמסגד מפוקס כנראה שכבר היית על צמצם סגור ובכל זאת יש אור טוב בתמונה, כך שכדי להנמיך את המהירות את כבר צריכה פילטר וחצובה, כך שהפתרון הזה דורש הרבה ציוד ותכנון ופחות פרקטי.
הפתרון הקצר אך לא בטוח:
בפסח צילמתי בעמק החולה דרך טלסקופ, ומכיוון שהטלסקופ עמוק, זה מועבר בתמונה. כאן כנראה היית צמודה מידי ליוטה. אם היוטה הייתה תופסת עומק, זה היה מועבר בתמונה, הבעיה שאז את עלולה לאבד את המסגד...
תגובות