ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
כל העניין, הוא לשתות משהו חם בלב מדבר )
אולי היה כדאי לשים את הפוקוס על הכוס הקרובה יותר? או שבעצם התכוונת שהכוס הברורה תהיה טיפה בפנים?
אבל זה נפלא גם ככה.
(למרות ששחור לבן כמעט תמיד קונה אותי..).
תמונה יפה!!! הקטע המת למטה מפריע לי קצת, ואולי היה כדי לבדוק גם אופציות אחרות לפיקוס - אבל גם בלי זה - תמונה מדהימה! הזווית נראת לי בדיוק מתאימה לקומפוזיציה, יחד עם הכורסא ושאר החפצים...
רק דבר אחד הכי מפריע לי...
בטוח שזה קפה תורכי?!? :D ^_^ (הכוס השמאלית נראת כמו קפה, אך המפוקסת נראת יותר כמו משקה שחור אחר.. מבריק מדי לקפה תורכי..)
[ליצירה]
אותנטי עלק!
ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
[ליצירה]
אני לא חושבת שבכלל אמורים להתנהל כאן דיונים מסוג זה, בטח לא ברמה שחלק מהמגיבים הובילו.
איתמר, אהבתי את הדימויים, אבל לא ממש הבנתי את התמיהה בסוף.
[ליצירה]
השם מעמיס על השיר משקל כל כך כבר ומפחיד, שמ"הולך ומרקד" נשאר רק ההד הצווח בנקיקים.
לא חבל?
כי ביסודו זה שיר אהבה פשוט ויפה.
ויפה.
רק שלוקח זמן להבחין בזה.
ערוגה, גם כן אחת מהשדה.
[ליצירה]
אני חושבת שכשמיתרים כותבת על ההתייחסות לנשים, ה"הגזמנו קצת" יוצר נימה ביקורתית, שאני הרבה יותר אוהבת מהפראפזה של אודיה, שנשמעת יותר טיפשעשרה.
מיתרים, שמחה שמצאת זמן עבורנו.
:)
[ליצירה]
חמוד.
אגב, כשעבדתי בסוכות נחלים הגיע אלינו איש קבע לקנות הרחבה לסוכה וערך לנו שם תרשימים, חישובי עלות-תועלת, ובסוף הלך בלי לקנות כלום. מעניין מה הילדים שלו שרפו בל"ג בעומר.
בכל מקרה, קצת יותר רווח בין המשפטים, קשה לקרוא את העיסה האחידה הזאת וחבל.
אהבתי מאוד את הרעיון והמקורות בסוף.
אתה בדרך.
:)
תגובות