ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
כל העניין, הוא לשתות משהו חם בלב מדבר )
אולי היה כדאי לשים את הפוקוס על הכוס הקרובה יותר? או שבעצם התכוונת שהכוס הברורה תהיה טיפה בפנים?
אבל זה נפלא גם ככה.
(למרות ששחור לבן כמעט תמיד קונה אותי..).
תמונה יפה!!! הקטע המת למטה מפריע לי קצת, ואולי היה כדי לבדוק גם אופציות אחרות לפיקוס - אבל גם בלי זה - תמונה מדהימה! הזווית נראת לי בדיוק מתאימה לקומפוזיציה, יחד עם הכורסא ושאר החפצים...
רק דבר אחד הכי מפריע לי...
בטוח שזה קפה תורכי?!? :D ^_^ (הכוס השמאלית נראת כמו קפה, אך המפוקסת נראת יותר כמו משקה שחור אחר.. מבריק מדי לקפה תורכי..)
[ליצירה]
אותנטי עלק!
ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
[ליצירה]
. הערה לגבי היצירה:
הנימה הביקורתית (ודוקא הציניות בסוף היא קצת אחרת ומאוד מתאימה) יכולה להגיע דווקא משום שאסור לנו.
ברור לי שאם הייתי כל שמחת תורה רוקדת עם ספר תורה, בעוד 20 שנה זה היה נראה כמו הרקדות באולפנא. חלק רוקדות, חלק נשרכות והרוב סתם תופסות שמש.
כלומר, "הכמהון" שעליו מדברת טל נובע למשהו שנמנע מאיתנו. אם לבנתיים, ואם לאו.
ב. לגבי השאר:
טל,קשה לי מאוד מאוד הקביעה שלך שחוזרת שפעם נשים היו יותר מקושרות באופן טבעי. כך לי אישית, ואין מה להרחיב מעבר למה שכתב יאיר.
יש לי תחושה שאם היינו מדברים לפני מאה שנה, היו בנות שהיו מצדיקות באדיקו את העובדה שלנשים אין זכות בחירה ורואות בזה עליונותן שהן לאיודעתמה מידי בשביל פוליטיקה.
אבל היום, זה נראה לנו כל כך ברור שגם נשים בוחרות.
א
אז מצד אחד ישנה ההצטדקות הזאת של נשים מקושרות יותר, שבירת הכלים וכו', דיבורים יפים של בדיעבד, אבל דברים קורים.
או שהם יקרו בכותל על ידי רפורמים, או שהם יקרו על ידינו.
אבל כדי שדברים יקרו על ידינו צריך להכיר בדברים בעת התרחשותם ולהשתחרר משובינזם הפוך.
אווף.
[ליצירה]
אהבתי מאוד את החלוקה בין "שמעתי" ל"אמרו לי", ואני מסכימה עם אלדר- צריך לחזור להקשיב באיברים הנכונים. במקומות הטובים. והם קיימים.
ויתקיימו גם בך.
(כי אם זה לגדול, אז גם אני לא רוצה).
[ליצירה]
עינת, יש לך שפה עשירה, אבל מבנה השורות קצת מקרטע וחבל. "שחשפו" מי חשף? למי נחשף? משהו שם לא מסתדר תחבירית. אם שמת וו החיבור ב "ואנכי" אז לוותר על הנקודה בסוף פרקי חייהם, זה נשמע קצת כמו זריקת קלאץ', זה חוזר גם ב"ספרים מרשימים. שינעימו".
אבל אחלה שיר על אחלה שבוע.
תגובות