טורקי קטן
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצת בהיר מדי (או שזה המחשב שלי? הדבר שנראה כמו פמוט נבלע בדבר הלבן מאחורה שנראה כמו כורסא) וחוץ מזה - תמונה טובה עם תאורה מעניינת. [ליצירה]
- [ליצירה] [אני שונאת להעיר הערות כאלה, אבל מאחר ואני לא מבינה כלום בחזותי ולא יכולה לתרום יותר - זה פשוט יפה. מאוד מאוד מאוד.] [ליצירה]
- [ליצירה] אותנטי עלק! ואני אומרת זאת בשיא החיוב. היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו: הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס, עובדים עליי גם: הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו, והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה. אהבתי ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת מפוספס, אבל בהחלט משדר יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] תורכי תורכי - מי חלם אותך הלילה... [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הקטן? [ליצירה]
- [ליצירה] טורקי קטן שותה תה. בדרך כלל. תמונה אתנית וטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! תמונה מעניינת ומיוחדת, אהבתי, קצת מפריע לי שיש הרבה שטח מת למטה, אולי היה כדי פשוט להתכופף לגובה השולחן יישר-כח! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי נספיק עוד להרוג תורכי קטן של ערב במצפה רמון.. יפה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה אומנותית יפה! אך פשוטה (פשוטה במובן הטוב של המילה!) [ליצירה]
- [ליצירה] שלומי (טוב, אני מניחה שקוראים לך שלומי כמו שלי קוראים ערוגה...) קראתי את יוצר הרע, ואת מה שיש לי להגיד על הכתיבה, אגיב כבר שם. אבל קודם אני רוצה להבין אם הבנתי נכון- אתה טוען שלהיות דתי מול גורל קשה זה יותר קשה מלכפור בזה שגם הרע זאת השגחה? כי בעיניי דווקא באל מול המוות יותר מנחם כשאתה דתי ומאמין שגם במוות יש טעם. גם במוות של ילד בן שנתיים. הקטע שכתבת סותר את הגישה הפילוסופית שאלוהים הוא אופיום לדתיים. מממ, מקווה שהצלחת להבין מה אני מנסה לשאול למרות העירפול והסיבול המילולי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייבת להדגיש מילה אחת של סומסום- "חלקית". כי אני הייתי אתמול בחממות של עצמונה, וכמות הציוד והשתילים שנזרקו שם בגלל קוצר הזמן ומכיוון ולא ישרדו את ההעברה, עצומה. התמונה הזאת משולה לאדם שאיבד את כל חושיו וגפיו בפיגוע, ובאים מיד אחרי ואומרים לו שהעיקר שהוא חי. אל תתני למראה עינייך להטעות אותך קצת, הנזק בל יתוקן. גם אם הקרווילות נוצצות, וחלק מהחממות מוקם שוב, הנזק בל יתוקן. אני מזמינה אותך לעיר האוהלים בצומת יד מרדכי, אני בטוחה שתמצאי שם מה לצלם. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ברור לי אם זה שיר אוטוביוגרפי או ביקורת חברתית, בתור כל אחד מהם הוא לוקה בפשטנות- אם הביקורת היא שמתנחלים מקדשים את האדמה, התשובה שלך- לקדש את עצמך, לא הרבה יותר טובה. חוץ מזה שהכתיבה מחופפת- "נכנסתי להתאהבות"? בנוסף, אין שמירה על החרוזים, ובמקומת שיש חריזה- החרוז בא על חשבון הרהיטות: "לא ניצחתי בקרב"? למה זה קשור? אותם ליקויים מופיעים גם בסדרת הבן יקיר לי, וחבל. אם הנושא קרוב לליבך, תקדיש קצת יותר לכתיבתו. [ליצירה]
- [ליצירה] ילדים, על הפורום שמעתם? ערוגה, בתפקיד הגננת עוכרת השמחות. אבל לא לכך נועדו התגובות, ואתם יודעים את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מדהים. (אבל אם צילמת כ"כ קרוב היה אפשר להוריד חלק מהכובע). [ליצירה]
- [ליצירה] מסיבת-פיג'מות-לבנות-בלבד! מתקרבת- את מביאה פופקרן, ניפ מביאה את "נשים קטנות" ופיצ אחראית על הטישו. סתם, זה מתוק, ותודה. הוא כבר לא יבוא. אבל אם אצליח להרפות, יבוא אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] לי דווקא היה קשה עם א', אבל נו, מי אני. יפה יפה. שיהיה במזל ובטוב אחותי. כלה. [ליצירה]
- [ליצירה] וכנראה שאתה עושה את זה טוב, להקשיב. וגם לכתוב את זה כ"כ. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטערת אם יצא מדבריי שאני מצדיקה את הסגנון של האלומות. אני לא מצדיקה את הסגנון ואני לא חושבת שזה שהוא פורסם במקום מקצועי נותנת הצדקה לרמוס משהו או מישהו. (וע"ע דבריו של ארז ליטמן על נתן יונתן בהקשר הנ"ל). אבל אני בהחלט חושבת שכשם שהביקורת הייתה מוגזמת, גם ההתגוננות האתרית כלפיה הייתה מוגזמת. ומיש- ביום שאסף ישלם לי אני אסנגר עליו מול דברייך, אבל כל עוד הוא לא משלם לי אעיר שאפחד לא חולק שיש סגנונות שונים. יש מי שאוהב את ההזוי ויש מי שאוהב את המדוייק, הנקודה היא שגם את ההזוי, כלשונך, ותסלח לי טל שאני משתמשת בלשונך כי בעיני זאת לא המציאות שהיא ניסתה לצייר כאן, יש דרך לשכלל. (ואגב, אם אין לך מושג ל איזה יומרה הוא מדבר, תסתכלי לעיל ב"תפתח, תלמד ואח"כ נדבר"). ושוב, גם לי יש ביקורת על דבריו של אסף, אבל זה לא מעוור את עיני מלראות גם ביקורת על הסיפור של טל. רק שמחות. [ליצירה]
- [ליצירה] ומה זה אם לא אהבה? [ליצירה]
תגובות