ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
כל העניין, הוא לשתות משהו חם בלב מדבר )
אולי היה כדאי לשים את הפוקוס על הכוס הקרובה יותר? או שבעצם התכוונת שהכוס הברורה תהיה טיפה בפנים?
אבל זה נפלא גם ככה.
(למרות ששחור לבן כמעט תמיד קונה אותי..).
תמונה יפה!!! הקטע המת למטה מפריע לי קצת, ואולי היה כדי לבדוק גם אופציות אחרות לפיקוס - אבל גם בלי זה - תמונה מדהימה! הזווית נראת לי בדיוק מתאימה לקומפוזיציה, יחד עם הכורסא ושאר החפצים...
רק דבר אחד הכי מפריע לי...
בטוח שזה קפה תורכי?!? :D ^_^ (הכוס השמאלית נראת כמו קפה, אך המפוקסת נראת יותר כמו משקה שחור אחר.. מבריק מדי לקפה תורכי..)
[ליצירה]
אותנטי עלק!
ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
[ליצירה]
זה טיפה חשוך מידי. יש איזשהו איזון עדין בין להסתיר ולגלות, והפנים שלה נמצאות בדיוק באיזון הזה, אבל כל הצד השמאלי מפר את האיזון.
למרות (ולא בגלל) זה, יש אווירה מיוחדת לתמונה. ממש אפשר להריח גשם.
ערוגה.
[ליצירה]
יו,
לא התכוונתי ל"לפי דעתי המקצועית", אלא לרובד הטכני. מבנה הסיפור מול תוכנו, ולא הערת המו"ל.
ולעניות דעתי הבלתי קובעת בכלל, הסיפור עם המג"ד היה יכול לתרום אבל התפספס. ועדיין, זה אחד המצמררים שקראתי.
וטוב, אם הצלחנו בזכות הדיוק הסמנטי של יאיר להביא לפה גם שמאלנית לפני שהיצירה נעלמת, גמטוב.
[ליצירה]
אני לא רוצה להכנס שוב לנישת "נשים בשחור למען האלומות", או לנצל"ש ת היצירה של טל, אבל בעיני צורה לא אמורה להיות הגרסא האינטרקטיבית של העיתון הסניפי. בניגוד למה שהעירה כאן אחת המגיבות, אפשר לכתוב כדי לתת פורקן לנפש- זה אחלה. אפשר לכתוב כדי לשעשע וזה גם אחלה, אבל בסוג הסיפור שטל פירסמה כאן יש כללים וחוקים, ועליהם הצביע האלומות. לאף אחד לא הייתה בעיה לבקר את הסגנון שלו, אבל ביקורת על הסיפור (אני אפילו לא נכנסת לסוגיה של מה מהטענות היה מוצדק) נתקלת בחומת התנגדות גבוהה, וחבל. כי ההערות של אסף יכולת בעיניי בהחלט להעלות את הסיפור.
ואגב, לא שאני מקבלת כסף על יחצנו"ת, אבל אסף מופיע באוקפי ובאיל הקורא. אתרים שאי אפשר לפקפק במקצעונות שלהם, ככה שלא רק שהביקורת על הנושא אינה במקום, ראוי להקשיב למה שיש לו לומר. בעיקר למי שמעוניין להתמקצע, כי אי אפשר להתעלם מזה שהבחור מבין דבר או שניים.
ערוגה.
[ליצירה]
איך שיר נולד.
"אבל כמה אפשר לכסות בעשן אינטלקטואלי של משוררים
ולעשות עצמנו מבינים כאילו לא נהיינו לגמרי עיוורים
למראות כה פשוטים כמו בוקר ושמים וצבע של עיניים
ומי בכלל יודע מה המשחק ומה הכללים
ומי בכלל מבין את המילים ומי רוצה לדבר
הלא אפילו הדגים בים אומרים יותר"
("אבל כמה אפשר" של יונתן גפן מתוך "בעיקר שירי אהבה". יש המשך, אבל הוא פחות רלוונטי).
ערוגה בוכיה.
תגובות