טורקי קטן
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצת בהיר מדי (או שזה המחשב שלי? הדבר שנראה כמו פמוט נבלע בדבר הלבן מאחורה שנראה כמו כורסא) וחוץ מזה - תמונה טובה עם תאורה מעניינת. [ליצירה]
- [ליצירה] [אני שונאת להעיר הערות כאלה, אבל מאחר ואני לא מבינה כלום בחזותי ולא יכולה לתרום יותר - זה פשוט יפה. מאוד מאוד מאוד.] [ליצירה]
- [ליצירה] אותנטי עלק! ואני אומרת זאת בשיא החיוב. היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו: הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס, עובדים עליי גם: הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו, והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה. אהבתי ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת מפוספס, אבל בהחלט משדר יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] תורכי תורכי - מי חלם אותך הלילה... [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הקטן? [ליצירה]
- [ליצירה] טורקי קטן שותה תה. בדרך כלל. תמונה אתנית וטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! תמונה מעניינת ומיוחדת, אהבתי, קצת מפריע לי שיש הרבה שטח מת למטה, אולי היה כדי פשוט להתכופף לגובה השולחן יישר-כח! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי נספיק עוד להרוג תורכי קטן של ערב במצפה רמון.. יפה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה אומנותית יפה! אך פשוטה (פשוטה במובן הטוב של המילה!) [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו היא למעלה, עכשיו היא למטה, עוד מעט היא פה, כרוב. עוד מעט. :) [ליצירה]
- [ליצירה] פעם זה קרה לי במקרר של האולפנא. זה היה מצחיק אם זה לא היה קר כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי תמי, אבל הכתיבה סתמית, הרעיון נדוש והדימויים בנאליים. את יכולה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] שלומי (טוב, אני מניחה שקוראים לך שלומי כמו שלי קוראים ערוגה...) קראתי את יוצר הרע, ואת מה שיש לי להגיד על הכתיבה, אגיב כבר שם. אבל קודם אני רוצה להבין אם הבנתי נכון- אתה טוען שלהיות דתי מול גורל קשה זה יותר קשה מלכפור בזה שגם הרע זאת השגחה? כי בעיניי דווקא באל מול המוות יותר מנחם כשאתה דתי ומאמין שגם במוות יש טעם. גם במוות של ילד בן שנתיים. הקטע שכתבת סותר את הגישה הפילוסופית שאלוהים הוא אופיום לדתיים. מממ, מקווה שהצלחת להבין מה אני מנסה לשאול למרות העירפול והסיבול המילולי. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, שי, זאת דמגוגיה. כתובה יפה, אבל מהסוג הגרוע ביותר- הבלתי אובייקטיבי. [ליצירה]
- [ליצירה] יה, באמת דומה לדוויד ברוזה. הריני להעניק לך זר חמניות לחג. (ואהבתי את הקונספט של התמונה, אם אני כבר כאן) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, נדיר לכתוב בחרוזים ככה מבלי לפגוע ברעיון או בזרימה. ידעתם שביפן יש יום שבו חוגגים את הפריחה בפיקנקים בבית קברות?!? כל העם עולה לבית הקברות שלו בשביל משהו שמח, בשביל לחגוג צמיחה. יש בזה משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] לאור התגובות כאן, 60 שניות על זכות הקיום של סאטירה בחברה דמוקרטית: כוחה של הסאטירה וזכות הקיום שלה הן מתוקף היותה כלי נוסף למחאה חברתית. הסאטירה לא אמורה לשעשע- אם תכלית הסטיקר היא להצחיק הרי שזה הומור וולגארי ונמוך. הסאטירה מטבעה היא מפתיעה ומחוצפת, ולכן יש בה מימד קומי, אבל לא *מצחיק*. זאת לא בדיחה. אלדר יצר כאן סאטירה שלטעמי מוצלחת מאוד, דווקא משום שהיא בועטת בלב קונזנסוס. זאת הייתה כוונתו של היוצר והוא עשה זאת בדרך מתוחכמת, אבל גם מהאוהדים וגם מהחולקים יצאו תגובות שמפספסות את המטרה, ומדרדרות את במת התגובות וחבל. אלדר, זה טוב. תביא עוד. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי שיר על כלום לא טרחתי בו מאום שלחתי לפרסום (ורק ערוגה אחת תהתה- למה?) [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר, אנסה להתייחס קונקרטית לדברייך, על אף הפרובקציות המכוונות שלך. מהותו של אתר יצירה היא האינטרקציה. בתור היותך אמון על תגובות ענייניות, אני מוצאת את זה אירוני שאתה מעיר לי על ריקנות ונביבות. חלק מהאינטרקציה היא לדעת להעביר ביקורת, ולקבל ביקורת. אחרי שהדגמת לנו כמה נפלא אתה יודע להעביר ביקורת, הייתי מצפה ממך לדעת לקבל ביקורת, גם אם לא מלאה בעומק וביטויים מפרגנים כמו הביקורות שאתה מעביר. לקללות ולביטויים האלימים שלך אין בכוונתי להתייחס. ב. הציטוט הזה מוכר לך? "את משוררת או לפחות זו דעתי... יפה, אהבתי בהערכה וכבוד והשתאות מאיר פרידמן". זה המקום להודות לך על המחמאות הללו, בהוקרה- הריקנית הנבובה מכיתה א'. על זה נאמר לא מדובשך ולא מעוקצך. אני בטוחה שיש בפסיכולוגיה הסברים לחילופים הקיצוניים והטפלות לאנשים שלא עשו לך שום דבר. ג. ולגוף הטענות: במשפט "זכרון יקר מחיוך" אין משמעות שמורכבת משני חלקים. אסביר לאט: "טלוויזיה יקרה מטוסטר" כלומר- טלוויזיה עולה יותר מטוסטר. התכוונת לומר שהזכרון היקר מורכב מחיוך, כן? לכן אין שני חלקים, יש חלק אחד שלא עובר טוב. אין שום קשר בין ההסבר שלך לבין הסרבול של "תמיד אך תמיד". אך, לידיעתך היא מילת סייג. "יוסי ילד טוב אך תמיד מאחר". ולכן למשפט "תמיד אך תמיד" אין משמעות. ואין שום קשר לדעות הפוליטיות שלך. הכללים המודרניים של צה"ל, עם כל הכבוד, הם לא טיעון. גם אם מליון עולים חדשים אומרים "את לדבר אנגלית", זה לא הופך את זה לתקני. וזה אחד התרוצים המגוחכים ששמעתי. ד. העניין עם הגאז', או שפתה הרזה של אורלי קסטל בלום, זה שהם לא התיימרו לעשות את הדברים כמו תמיד. הג'אז רצו לחדש, ליצור סגנון חדש. כנ"ל לגבי אורלי קסטל בלום שרצתה לערר על המוסכמות. אתה נהתכוונת לכתוב שיר בעברית תקנית, ורק כשהעירו לך על זה, ואחרי שניסית להגן על השיר ולומר שזה כן תקני, שזה כן הגיוני, שזה טוב, רק אז נזכרת שבעצם ניסית ליצור משהו חדש. לא מקבלת את זה. שאר יחסיך עם רותי לא מעניינים אותי, אז לא אתייחס לסיפא של דבריך. ואם אנחנו ברצף פתגמים, מה עם "יאללה לך הביתה מוטי, שלום ותודה", אני מסכימה עם כל דבריו של ממזר, ואם טרחתי לענות לך זה למרות שאתה אלים וגס רוח, ורק כדי להוכיח שאם יש לך משהו להגיד, שומעים אותו גם מבלי שתקלל ותזרוק אבנים לכל הכיוונים. גם לזה בטח יש הסברים בפסיכולוגיה. אני לא מתכוונת להגיב פה יותר. ערוגה. [ליצירה]
תגובות