ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
כל העניין, הוא לשתות משהו חם בלב מדבר )
אולי היה כדאי לשים את הפוקוס על הכוס הקרובה יותר? או שבעצם התכוונת שהכוס הברורה תהיה טיפה בפנים?
אבל זה נפלא גם ככה.
(למרות ששחור לבן כמעט תמיד קונה אותי..).
תמונה יפה!!! הקטע המת למטה מפריע לי קצת, ואולי היה כדי לבדוק גם אופציות אחרות לפיקוס - אבל גם בלי זה - תמונה מדהימה! הזווית נראת לי בדיוק מתאימה לקומפוזיציה, יחד עם הכורסא ושאר החפצים...
רק דבר אחד הכי מפריע לי...
בטוח שזה קפה תורכי?!? :D ^_^ (הכוס השמאלית נראת כמו קפה, אך המפוקסת נראת יותר כמו משקה שחור אחר.. מבריק מדי לקפה תורכי..)
[ליצירה]
אותנטי עלק!
ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
[ליצירה]
אני לא רוצה להכנס שוב לנישת "נשים בשחור למען האלומות", או לנצל"ש ת היצירה של טל, אבל בעיני צורה לא אמורה להיות הגרסא האינטרקטיבית של העיתון הסניפי. בניגוד למה שהעירה כאן אחת המגיבות, אפשר לכתוב כדי לתת פורקן לנפש- זה אחלה. אפשר לכתוב כדי לשעשע וזה גם אחלה, אבל בסוג הסיפור שטל פירסמה כאן יש כללים וחוקים, ועליהם הצביע האלומות. לאף אחד לא הייתה בעיה לבקר את הסגנון שלו, אבל ביקורת על הסיפור (אני אפילו לא נכנסת לסוגיה של מה מהטענות היה מוצדק) נתקלת בחומת התנגדות גבוהה, וחבל. כי ההערות של אסף יכולת בעיניי בהחלט להעלות את הסיפור.
ואגב, לא שאני מקבלת כסף על יחצנו"ת, אבל אסף מופיע באוקפי ובאיל הקורא. אתרים שאי אפשר לפקפק במקצעונות שלהם, ככה שלא רק שהביקורת על הנושא אינה במקום, ראוי להקשיב למה שיש לו לומר. בעיקר למי שמעוניין להתמקצע, כי אי אפשר להתעלם מזה שהבחור מבין דבר או שניים.
ערוגה.
[ליצירה]
יפית,
אולי כדאי לוותר על המצבורים, ולחזור לעיתים יותר קרובות? כי יש כאן דברים טובים, ויש כאן דברים טובים מאוד, (את בטח יודעת שכשצובעים צריך חומרים טובים), אבל הקצב, והעומס, והצפיפות,
וחבל.
[ליצירה]
אוי ואבוי לי.
ועכשיו, אחרי שאספתי את נשימתי- יש כאן יותר מידי פרטים טכניים. הרבה יותר מידי על המצגת- בלי להכנס לעומק- לא לגבי הדמות ולא לגבי הקשר שלה עם יונתן.
התפעמותי מאיך שנגעת בנושא הכאוב מבלי לגלוש לצהוב.
שלא נדע, אם כי סו צודקת- כונו יודעות ברמה זו או אחרת.
ערוגה.
[ליצירה]
הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים.
לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית.
תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים.
(אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :))
תגובות