ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
כל העניין, הוא לשתות משהו חם בלב מדבר )
אולי היה כדאי לשים את הפוקוס על הכוס הקרובה יותר? או שבעצם התכוונת שהכוס הברורה תהיה טיפה בפנים?
אבל זה נפלא גם ככה.
(למרות ששחור לבן כמעט תמיד קונה אותי..).
תמונה יפה!!! הקטע המת למטה מפריע לי קצת, ואולי היה כדי לבדוק גם אופציות אחרות לפיקוס - אבל גם בלי זה - תמונה מדהימה! הזווית נראת לי בדיוק מתאימה לקומפוזיציה, יחד עם הכורסא ושאר החפצים...
רק דבר אחד הכי מפריע לי...
בטוח שזה קפה תורכי?!? :D ^_^ (הכוס השמאלית נראת כמו קפה, אך המפוקסת נראת יותר כמו משקה שחור אחר.. מבריק מדי לקפה תורכי..)
[ליצירה]
אותנטי עלק!
ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
[ליצירה]
יש כאן כמה משפטים שגרמו לי לחייך באופן מאוד מרוצה, אבל בדיוק בגלל זה כ"כ התאכזבתי. הסיפור שלך הוא קצת כמו מקדחה- אתה מעמיק ומעמיק אבל נשאר במקום. שזה טוב, עד שמגיעים לשכבות הקשות באמת- וזה חסר כאן. תחשוב בשביל מה כתבת את הסיפור, את האפקט הרגשי השגת ובאופן מצויין.
אבל מה מעבר לזה?
[ליצירה]
חובב,
ד' תשרי התשס"ה
.
מסופר על רבי שבא אליו אדם וביקש ממנו שיעזור לו לחזור בתשובה. "למד אותי לבכות", ביקש אותו אדם.
ענה לו הרב "לבכות זה לא מספיק. אני אלמד אותך לשיר".
הרבה יותר קל לכתוב עצב. "נעים להיות עצוב" שר חמי רודנר, נעים וקל. הרבה יותר קל לברוח לחמימות המוכרת של כאב הפרידה, מחיר ההיכרות. כולנו היינו שם- כולנו התרסקנו בגלל אהבה, כולנו נכוונו בבדידות, וזה המכנה המשותף הכי פשוט. (שלא לומר נמוך)
אבל זה לא מספיק, הייתי רוצה ללמוד לכתוב שמחה. להיות מסוגלת להתמכר גם לה, להתיידד איתה, להתכרבל איתה כמו שכולנו יודעים לעשות עם העצב והכאב. (אולי אפילו להאמין בה. מהעצב אנחנו לא דורשים הוכחות. רק המשחה נדרשת להוכיח לנו שהיא אמיתית. שלא תפוגג לנו באמצע).
והנה, תראה איזה יופי אפשר לכתוב שמחה:
http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=2217&code=390
[ליצירה]
(האומר דברים בשם עצמו..)
לקח לי הרבה מאוד זמן לעכל את הסיפור הזה. אחד הקשים שקראתי,
עד כדי כאב פיזי.
אני לא חוזרת בי ממה שחשבתי אז, אבל היום אני בטוחה שזה אחד
הסיפורים המגובשים שקראתי. איך שאתה מצייר את הבדיוני, ואת
האמיתי, שתהיה בריא. כולנו בעצם.
זה סיפור טוב מאוד, אם כי אני מתחרטת על הרגע שקראתי אותו-
ואולי אני מפגרת, אבל לי הפואנטות לא היו ברורות. לא בהתחלה
ולא בסוף. סיפור שממשיך איתך הלאה, ועושה בך דברים חדשים. זה
סיפור טוב. דווקא בגלל הקושי.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
תגובות