טורקי קטן
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצת בהיר מדי (או שזה המחשב שלי? הדבר שנראה כמו פמוט נבלע בדבר הלבן מאחורה שנראה כמו כורסא) וחוץ מזה - תמונה טובה עם תאורה מעניינת. [ליצירה]
- [ליצירה] [אני שונאת להעיר הערות כאלה, אבל מאחר ואני לא מבינה כלום בחזותי ולא יכולה לתרום יותר - זה פשוט יפה. מאוד מאוד מאוד.] [ליצירה]
- [ליצירה] אותנטי עלק! ואני אומרת זאת בשיא החיוב. היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו: הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס, עובדים עליי גם: הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו, והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה. אהבתי ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת מפוספס, אבל בהחלט משדר יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] תורכי תורכי - מי חלם אותך הלילה... [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הקטן? [ליצירה]
- [ליצירה] טורקי קטן שותה תה. בדרך כלל. תמונה אתנית וטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! תמונה מעניינת ומיוחדת, אהבתי, קצת מפריע לי שיש הרבה שטח מת למטה, אולי היה כדי פשוט להתכופף לגובה השולחן יישר-כח! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי נספיק עוד להרוג תורכי קטן של ערב במצפה רמון.. יפה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה אומנותית יפה! אך פשוטה (פשוטה במובן הטוב של המילה!) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל יודעת לשמור על עצמה זאת אמירה אירונית. לא שייך "השתכנעתי". ואני דווקא מסכימה עם ילד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הפרשנות שהסכין (או איך שלא קוראים לזה) הופף הוא עצמו למלאך, ולא מלאך עוצר את הסכין (או איך שקוראים לזה). גם האיל, נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כל כך עדין (לא רק בגלל שמדובר על זכוכיות.) ויפה. בכלל לא ארוטי. ומי שמצא כאן רמיזות שהביכו אותו, שילך לקרוא "אשיב ממצולות" או משהו וירגע. וגמני חושבת שהבית השני מוצלח יותר, אבל לא לוותר על ההקדמה כלל! (את שמת לב איך במיוחד בשבילך הכנסתי בסוגריים דליחות? ) [ליצירה]
- [ליצירה] וגנר הוא לא קונטציית שואה מובהקת, והוא לא היה מוכר לולא הדיון שעולה פעם בחמש שנים- "האם לשמוע מוזיקה של נאצי זאת תמיכה בנאצים". ולכן אני לא חושבת שהיוצר מכוון לשואה, או להשוואה "מי שהחריב= נאצי", אלא ליכולת הזאת לנתק- בין מוזיקה לדעות המחבר, או בין הדי9 לבין מי שנהג בדי9, לנתק בין כל ההמולה סביבך לצליל אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי שדרוג- "קייטנת קו לחיים- כל מי שאין לו אישה נפנה לשם". ערוגה מעזה. [ליצירה]
- [ליצירה] תהיה: ואם הטרפתי את המיקרו, זה נחשב? [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, שקיעות זה קיטש, וראינו כבר אלף והכל נכון, אבל מה לעשות שזה פשוט יפה? נראה כמו כתובת אש של המלאכים. [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הדברים הכי מבאסים בכתיבה זה המשפטים שנשארים מחוץ לשיר. הרבה רעיונות יפים, משחקי מילים ותילי משמעויות שמהם צריך לסנן כדי לא להעמיס יותר מידי. יכול להיות שהרבה מהקוראים עברו על "מתקנים" בלי לעלות על הצופן כמו אלדר, ויכול להיות שרוב הקוראים עברו על "עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד" בלי לזמזם את "אני עומד על החומה". יכול להיות. ובטח יש כאן עוד כמה שלא עליתי עליהם. אבל השיר הזה טיפה עמוס מידי. צריך לדעת להשאיר מקום לדעתו של הקורא, צריך לדעת לוותר. או תפקיד או שוטר בגן הילדים. אי אפשר לזגזג את הקורא ככה. דבר שני, שונה אבל קשור, גם מבחינת מלל נטו, כל המוסיף גורע. מה דעתך על זה: "בעמדת השמירה עולה הירח ואיתו בליל המחשבות, ולפעמים גם כמה שורות לשירים. או: וגם כמה שורות לשירים לפעמים". צריך יותר מקום לנשום, פחות לדחוס ולקטע. חוץ מהנ"ל, אולי מהיכרותי עם הזווית הזאת, אני חושבת שזה שיר מדוייק. זה שיר טוב, שמצייר תמונה אחרת. זה בהחלט הכיוון. עד כאן דברי הערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה ירון, אבל שוב אני נאלצת לחלוק עליך. א. גישה "פסאודו ילדותית"? מותם של המשחקים, מלחמות ללא מתים, ואפילו סיום השיר, פסימיות ללא עתיד, הרבה דברים אפשר לכתוב על זה, בין היתר "יומרני ומחוייט" אבל פאסודו ילדותי זה לא.להפך, זהו שיר מפוכח על התבגרות. ב. ניתוח מעברי הזמן שלך מעניין, אבל לא נאמן לתמונת המצב הכרונולגית שתוארה בשיר- אולי, אם היינו רוצים להיות קטנונים עד אימה היינו תוהים איך הכל מלא בשלג ואם זאת הקרח כבר מפוייח, אבל בהתחשב בחורף הירושלמי, שעם כל הכבוד לו, זה עדיין לא סיביר, זה ייתכן. ואנחנו הרי לא רוצים להיות קטנוניים עד אימה. ג. לגבי ההמשך- אולי כפלים לשונים זה לא הסגנון שלך (מה הסגנון שלך באמת? לעולם לא נדע) אבל החלוקה של המשחק מלחמת שלג לשני חלקים: המשחקים והמלחמות הוא בעיני גאוני. ד. אני מצטרפת לדעתך שיש כאן שני חלקים בשיר, ולכן המעבר בין הדימויים של האגזוזים המפוייחים לבין השמיכה הלבנה דווקא מדוייק ונאמן לרעיון של השיר על התסכול מנקודות המבט השונות, כשולם נהנים ואתה לא חלק מהיופי הזה. חלק א' הוא הסובייקטיבי, ואילו חלק ב' מספק את המבט האובייקטיבי של המציאות. מעבר חשוב וכתוב היטב. וכפי שכבר כתבתי, ממז, תשמור על עצמך. בעיקר כשזהבי עצבני. [ליצירה]
- [ליצירה] לקח לי רגע להבין למה גזר וחזרת, אבל יישרתי קו עם הפולניות. אהבתי את כל הרמזים והרמיזות שטמונים בקטע (וכל מיני קטעי הלכה שלא ידעתי...:)) אבל לא ברור מספיק הקשר בין המפלצת לתחנון. כך לטעמי. היה אפשר לציין תופעה משונה בלי המפלצת, אבל ככה זה צולע יחד. גם המטבוחה לא זכתה ליחס הראוי לה. אבל זה חמוד לאל-אללה. [ליצירה]
תגובות