בע"ה.
את מכירה לי
חתומה בפתילים אל המוקד
אני מזהה
הן, מטה תפילותיי השארתי אצלך
העולות ובוקעות רקיעים
מעמקי הבור
כתונת יוסף מזעקת
מעמק חברון
מכירה, בכורה ומלכות
הפעם אודה.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יוצא מהכלל! תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מורכב ויפה. יש כאן רמזים לסיפור יהודה ותמר, ליוסף, ולמלכות דוד בחברון. הרבה תנ"ך. זה טוב. לקחת את סיפור יהודה ותמר והפכת אותו לשיר... אהבה, אולי? תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שלא חייבים להבין (למרות כל ההרמזים) כדי לאהוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תפילות העולות ובוקעות רקיעים הלך יקר, הפעם אודה כי ברוחי הילכתי חתומה בתויים על שיריך מכירה ואוהבת את שזירת שפתך בקודש. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] [גם אני] [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! שירים מהתנ"ך חביבים עלי מאד, ובמיוחד אלה שמצליחים לעשות קישורים מדרשיים מוצלחים. שכויח. [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה- תודה. דיקלוש- אין מילים, רק הרבה תגובות, בכל תגובה את מוצאת עוד מילה להגיד, תודה על המילים הפשוטות, אפילו מילים מעטות שהם בחינת 'אין', עושות הרבה. אני בעיקר כותב שירים, קטעי ה'פרוזה' האלה נכתבים במהלך סדנאות הכתיבה שאני משתתף בהם, רק באופן הזה אני מצליח לכתוב קולח וגם על זה יש כאן ביקורת שזה לא מצטרף, שזה מקוטע, שאולי יש לזה יותר מדי אופי לירי/שירי?! כנפי שחר- לא פגעת כלל, תודה על התגובה הכנה, סוף סוף יש מי שמגיב עניינית, ביקורתית, שמשתתף בתהליך הכתיבה שאפשר ללמוד ממנו. את צודקת בהחלט בכל מה שכתבת, הקדימה אותך חלמונית שאמרה שחסר לה חוט שידרה, זה לא פעם ראשונה שמגיבים לי כך על קטעים שלי, אני מחפש לעשות עם זה משהו, האמת, כפי שכתבתי לעיל, זה נכתב במהלך סדנת כתיבה והרגשתי שזה לא אחד, אך, לא רציתי לוותר על התובנות האלה וחששתי שאם הם לא היו מדוברים בפי אדם אחד, הם היו נאבדים לי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! רק הסימנים בכותרת לא מובנים. שיר מעולה, אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני סובר כמו כולם. ממש נושא חן, השיר הזה. נראה לי שהמחלה הזאת בריאה. ב"ה אני דווקא הבנתי שהחשיפה לשמש היא נסיון של הבראה- הוצאה של החולה אל מחוץ לעולם הדתי-אמוני, אל השמש הזורחת הגדולה, אל העולם הגדול, וכך אולי להרפות קצת מחבלי הימאים. (חשבתי אפילו להאשים אותך בהסתה, אבל אני מבין שזו לא הייתה כוונתך). [ליצירה]
- [ליצירה] לאביב וסתו: זה מעליב ! ולזמיר, המשך בדרכך זו, זהו שיר מדהים שבעצם אומר העולם במה ואנחנו השחקנים, זו תחושה שכולנו חווים בתת מודע וכמוה גם הרצון לפיטבק ומחיאות כפיים וכשאלו לא מגיעים זה כואב,זה מובן וכל כך אונברסאלי והיופי בכתיבתך הוא הקליעה לתחושה הזו. שכוייח'. [ליצירה]
- [ליצירה] * הייתי חייב. :) [ליצירה]
- [ליצירה] * כן, ללא ספק. מקסים. ללא מילין. [ליצירה]
- [ליצירה] בהתחלה... ב"ה. בהתחלה חשבתי, שזה סתם תיאור נחמד לחתונה עם הקטע הזה שהשמות הן מהשבע ברכות. אבל כשהגעתי לסוף הבנתי והתפעלתי. ממש יפה. תיאור קולע למציאות כואבת. יה"ר שנדע באמת מה זאת אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא שושן יפיפה יכול לצמוח מבין החוחים, קוצים זה שלב, קוצים זה מחסום זמני, עד שיבוא זה שאת חליטי לתת לו לעבור את חומת התיל (דומני שכבר הגיע) ואז תוכלו לפרוח יחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה גורם לי עונג נוגה. אכזרי משהו מצדך. [ליצירה]
- [ליצירה] יש סדרת ספרים כזאת,שממחישה כל מני נושאים בעזרת תמונות של חיות, זה ממש מצחיק, חיבר את זה אחד בשם- 'בראדלי טרבור גריב'. יש את זה על "ישנם ימים כאלה", "אין כמו אמא", זוגיות נראה לי ועוד, כל מני. מומלץ, אבל, כמו כל הדברים השטוטיים האלה- יקר יחסית לעובי/ תוכן שלו. [ליצירה]
תגובות