לכל איש יש
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא אפשרות לקבל ארוחה בביתו. מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט לצלם אותו. יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן לראות בה... תודה לך ערוגה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה מקופח [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מאוד חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל איש יש צלחת עם חומוס ופיתה לנגב וכוס ספרייט בצד. (זה יפה, מאוד. אני מתחילה להבין למה לפעמים זה עדיף על נוף). [ליצירה]
- [ליצירה] .. בהיה לא ממוקדת, הרהורים, לעומת ההתמסרות שסיפרת עליה, מוזר. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה.. יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי? בכל מקרה זה מקסים- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו!! -מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? -ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] יאוו ממש יפה שיגרה של יום יום בהסתכלות יפה [ליצירה]
- [ליצירה] האיש הזה מפחיד. שאלת אותו אם הוא מסכים לפני שצילמת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] *. ("רענן טל ג'נין". זה כאב פיזית). (רק הצד החיצוני- הסלשים, הכתב הבולט והרווחים במקומות בהם יש חולם קצת מפריעים בעין. וחבל) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ואולי כן? (וא"ז, כרוכיה תקרא לחברה שלך.) [ליצירה]
- [ליצירה] חת, אני מסכימה עם כל מילה שלך, אבל לפעמים, כדי לחיות במציאות המטורפת הזאת, צריכים להגדיר את הדברים. אין כאן רע מוחלט, אין כאן טוב מוחלט, אבל יש צדדים מוחלטים ומלחמה אחת ארוכה. אני לא חושבת שזה פתרון, אבל אני יכולה להבין את האנשים שבורחים לתמימות או להתלהמות. אבל, וזו הנקודה בה אני חולקת על החתלתול ועליך יהיה טוב, שתי הקיצוניות הן בריחה ואיומות, חסרות תועלת וחסרות תוחלת באותה מידה. [ליצירה]
- [ליצירה] ה"הפשטתני" קצת מאולץ, אבל עם כל השאר בנית שיר מקסים. בשורוטובות! ערוגה קוצנית. [ליצירה]
- [ליצירה] או, זה מדהים לראות את השינויים שעוברת הכתיבה שלך. משהו פה הרבה יותר מעורפל, הרבה יותר מורכב (ואולי בעצם המורכבות יותר ברורה?) החזרה על "הזה" קצת עמוסה מידי, ומפחיתה מהאפקט של החוסר בהירות, עם הסלנג הצמוד לשפה הכ"כ עשירה שלך, וחבל. אבל חוץ מכל הזה, אבל אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, אני לא? עם שירים כאלה, אני גם רוצה להיות חברה ש'ך! [ליצירה]
- [ליצירה] או, נעם. גם עכשיו אני לא מוצאת מילים להגיב. זה יפה נעם. הכל- הסגנון, התוכן, הרצון. [ליצירה]
- [ליצירה] מצד שני, לכל זמן ועת תחת השמיים. יש זמנים של התרסה (לחוג מעגל ולא לצאת ממנו) ויש זמנים של כניעה (להבין שכבר אי אפשר להציל את סדום). [ליצירה]
- [ליצירה] ורציתי לציין שאחרי שקראתי את הגרסא האליעזנית לנושא, אני עוד יותר מעריכה את העדינות בשיר. כמו השכמה- גם כשהיא עדינה היא מזעזעת. אחד השירים היקרים לליבי. תודה. [ליצירה]
תגובות