תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :)
בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב.
הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?".
ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד.
לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי.
אני לא יכולה לנחם אותך מידיעה מוצקה ערוגה יקרה, אך מעיניו נראה שלא רק כך הדבר, נראה שהעצב לא הצליח לכבוש חלקת עולם בליבו, נראה מעיניו שהוא ידע התמודדיות, יתכן שלא קלות בכלל,
אך יש בהן חיים, חדווה, התרפקות, עדיין נהנה מהקסם שבדברים הקטנים, כן, גם מלנגב חומוס לבד, בשקט שלו. שאולי גם מהווה חזרה לזכרונות עברו, אבל ניגוב החומוס לא נראה ככאב שחוזר אליו, אלא, התענגות.
עומק מדהים בעיניים של כאב ושלווה.
לפחות כך בעיני,
מרתק.
נושא אלומותיו, אפשר הסבר לגבי ה"מקופח"?
זו דמות שכתבתי עליה פעם משהו ואם לא בדיוק עליה אז יום אחד.
יפה שמצאת כאן את האסתטיקה, האיש הזה כמה שישמע מוזר הוא יפהיפה הודות לקומפוזיציה ולמה שניתן לנחש או לדמיין עליו.
יש עתיד קידו...בהחלט יש...
וזהו..אין לי יותר מה להוסיף ולומר מלבד ש...
[ליצירה]
תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
[ליצירה]
מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :)
בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב.
הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?".
ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד.
לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי.
[ליצירה]
וואו...
ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה..
יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי?
בכל מקרה זה מקסים-
ליתוש.
[ליצירה]
אלומות, בוא לכאן! זוג ב*דייט*, הוא רוצה צפון הודו, היא רוצה אירלנד. נשמע מוכר?
בואי, אחלה סיפור. זורם כמו שצריך, קורץ במקומות הנכונים, מסתיים בציפיה לעוד.
מזל שהוא מסגיר אותך כל פעם. :)
[ליצירה]
גנית, ניכר שהדברים נכתבו מתוך סערת רוח, והבחור יוצא אדיוט, אבל זאת לא יצירה. העברית לא תקנית, הכתיבה מחופפת, יש כאן הטחת דברים שאין להם קשר לקורא, אין פה שום חידוש או משהו מרענן. מלבד אמפתיה כלפייך אין לדברים שום השפעה ומשמעות. יש דברים שראוי שישארו ביננו לבין עצמנו.
ערוגה.
[ליצירה]
הרעיון טוב. טוב מאוד. (לא הבנתי את המחווה, כך שאני לא יודעת אם רק השם מחוותי או כל השיר).
אבל-
אולי היה כדאי לכתוב את המלחמה האנושית בלשון רבים כדי להבדילה מהמלחמה הגברית. (אלא אם כן רק גברים אנושיים... :))
דבר שני- חיתוכי השורות מאבדים מהטעם כשמשתמשים בהם יותר מידי.
לרוב זה רק מאריך את השיר באופן שמקשה על הריכוז וחבל.
בתוכן אני לא נוגעת. רק שותקת קצת.
*.
[ליצירה]
חת,
אני מסכימה עם כל מילה שלך, אבל לפעמים, כדי לחיות במציאות המטורפת הזאת, צריכים להגדיר את הדברים. אין כאן רע מוחלט, אין כאן טוב מוחלט, אבל יש צדדים מוחלטים ומלחמה אחת ארוכה.
אני לא חושבת שזה פתרון, אבל אני יכולה להבין את האנשים שבורחים לתמימות או להתלהמות.
אבל, וזו הנקודה בה אני חולקת על החתלתול ועליך יהיה טוב, שתי הקיצוניות הן בריחה ואיומות, חסרות תועלת וחסרות תוחלת באותה מידה.
[ליצירה]
אה,
יש לך יכולת לתאר סיטואציה באופן מאוד מאוד ציורי, אבל השיר הזה ארוך מידי, וכל הזמן נבנה לקראת נקודת שיא שלא מגיעה. בנוסף, החרוזים קצת פשטניים מידי ולא מוקפדים באופן שווה לאורך כל השיר, זה גורע מאוד וחבל.
ודבר אחרון (מבטיחה)- הבית האחרון ממוסס בהומוריסטיות שלו את כל מה שכתבת, ותלוש לגמרי וגם זה חבל.
חוץ מזה, ברוך הבא לצורה.
בברכת, עלו נשתפר.
ערוגה.
[ליצירה]
מסכימה עם אסף.
תנסי לקרוא את היצירה כמונו, אנשים שמנותקים מהסיטואציה- מה שלושת השורות הללו נתנו לנו? מרגש, מעניין, מסקרן, מחדש, כתוב טוב- כל אלה אפשרויות שיצירה יכולה לעורר, והיצירה הזאת לא עוברת באף אחת מהן. וחבל. חבל לך וחבל לנו.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
תגובות