לכל איש יש
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא אפשרות לקבל ארוחה בביתו. מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט לצלם אותו. יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן לראות בה... תודה לך ערוגה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה מקופח [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מאוד חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל איש יש צלחת עם חומוס ופיתה לנגב וכוס ספרייט בצד. (זה יפה, מאוד. אני מתחילה להבין למה לפעמים זה עדיף על נוף). [ליצירה]
- [ליצירה] .. בהיה לא ממוקדת, הרהורים, לעומת ההתמסרות שסיפרת עליה, מוזר. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה.. יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי? בכל מקרה זה מקסים- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו!! -מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? -ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] יאוו ממש יפה שיגרה של יום יום בהסתכלות יפה [ליצירה]
- [ליצירה] האיש הזה מפחיד. שאלת אותו אם הוא מסכים לפני שצילמת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, אצטרך לתשבוחות שמעליי. אולי זה קשור להעדפות האישיות שלי, אבל אני חושבת שהחריזה קצת מחופפת, והשורות פתיחה הקבועות הופכות את זה לקצת יותר דקלום מאשר שיר. את יכולה להרשות לעצמך קצת יותר זרימה...מאוד מאוד. במיוחד כאן: איך כל הבחוץ הגדול הזה שלך ספר לי איך זה לחכות וחבל. בנוסף, חסרונם של פסיקים בחלק מהמקומות מפריע שתהיה בריאה. והרבה. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ברור לי אם זה שיר אוטוביוגרפי או ביקורת חברתית, בתור כל אחד מהם הוא לוקה בפשטנות- אם הביקורת היא שמתנחלים מקדשים את האדמה, התשובה שלך- לקדש את עצמך, לא הרבה יותר טובה. חוץ מזה שהכתיבה מחופפת- "נכנסתי להתאהבות"? בנוסף, אין שמירה על החרוזים, ובמקומת שיש חריזה- החרוז בא על חשבון הרהיטות: "לא ניצחתי בקרב"? למה זה קשור? אותם ליקויים מופיעים גם בסדרת הבן יקיר לי, וחבל. אם הנושא קרוב לליבך, תקדיש קצת יותר לכתיבתו. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים אני תוהה מה יותר קשה- הכמהון הזה אל אחד כשהו ידוע או כשהוא לא. (אני מניחה שאפעם לא נכספים באופן לגמרי תלוש. לא יודעת). [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שהקטע קצת מפוספס, מה בין זה לבין אוסף אסוציאציות? לפעמים "פחות זה יותר", אבל לפעמים פחות זה רק פחות. וחבל. עד שאתה מפציע כאן, תשקיע בנו יותר. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני קראתי את זה כבר פעם! אם אני לא טועה זה היה בדף קשר של ישיבת הגוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, איך לא הגבתי כאן אף פעם? חמוד מאוד. לא ממש מקורי, אבל חמוד. המקצוענית קשר, שהבינה ה-כ-ל. (טוב, חוץ מהנוזלים האדומים). :) [ליצירה]
- [ליצירה] יו, אני לא? עם שירים כאלה, אני גם רוצה להיות חברה ש'ך! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי נייחד קטגוריה מיוחדת לשמואל ירושלמי? הרישירה זה לא, קטע אולי בשמעות הצינית, וגם בקושי דעה. אבל משומה, כמו שזרבה אומר, היצירות שלו גורפות תגובות שלא היו מביישות את נסיכי צורה. זרבה, אתה לא הולך לשומקום, לשב"כ יש עבודה רצינית עכשיו עם מתקרבת ומנסה שוב. :) [ליצירה]
- [ליצירה] בקשר לצורה, צורה לא מגדירה את עצמה אתר דתי. אבל היא בהחלט אתר של דתיים, גם למי שאינו שומר תורה ומצוות יש מקום כל עוד יש לו כבוד לשפה העברית, וזה בהחלט חסר לך. הדימויים שלך נשארים גסים, לא כאמצעי, אלא כי הם מייצגים גסות. הדבר הזה לא עומד בשום סטנדרט, ומתדרדר עוד בעקבות התגובות שלך, שמבהירות שזאת לא יצירה, אלא מניפסט ולזה אין מקום באתר כמו צורה. ואני מוכנה לשים כסף שאת לא בת. הניסיון שלך דל מכדי להשמע משכנע. [ליצירה]
תגובות