לכל איש יש
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא אפשרות לקבל ארוחה בביתו. מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט לצלם אותו. יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן לראות בה... תודה לך ערוגה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה מקופח [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מאוד חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל איש יש צלחת עם חומוס ופיתה לנגב וכוס ספרייט בצד. (זה יפה, מאוד. אני מתחילה להבין למה לפעמים זה עדיף על נוף). [ליצירה]
- [ליצירה] .. בהיה לא ממוקדת, הרהורים, לעומת ההתמסרות שסיפרת עליה, מוזר. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה.. יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי? בכל מקרה זה מקסים- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו!! -מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? -ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] יאוו ממש יפה שיגרה של יום יום בהסתכלות יפה [ליצירה]
- [ליצירה] האיש הזה מפחיד. שאלת אותו אם הוא מסכים לפני שצילמת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פחם? יפה מאוד מאוד. אהבתי מאוד את הצוואר והשיער. [ליצירה]
- [ליצירה] כדאי להפחית את מספר הפעמים שהשיר מחולק, זה לא ממש הולך ברצף הסיפור. בנוסף, המונולגים קצת מבולבלים וחבל. אבל כמו תמיד, אין עליך בקיטש. [ליצירה]
- [ליצירה] תקרא שוב את הציטוט- "שהרגש האנושי החזק והממכר ביותר הוא התאהבות (לא שצריך פילוסופים כדי להגיע למסקנה הזאת). אין בין זה ובין נישואים שום קשר" אז למה אוסקר ווילד כורך נישואים והתאהבות יחד באותו משפט? בדיוק סביב זה נעו התגובות. שבאמת אין שום קשר. כי בהתאהבות, אין שום מקום לאדם אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] חינני פלוס. ומה עם תודה לערוגה שהיתה שם? כותרת מצויינת, כצפוי. היה כדאי לחתוך את החלק הימני של התמונה, הוא לא שייך ומכער. ולמה בצבע? :) [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הדברים שמאפיינים את האישה מאז הנסירה זו הכמיהה והציפיה הזאת לשוב להיות שלם- אבל א. השלם אפעם לא יהיה מושלם כמו לפני הנסירה והחטא. והציפיה הזאת היא פתח לאוממלות רבה. ב. גם השלם שיהיה, צריך להיות מורכב שני חלקים שלמים, אחרת מה שיהיה זה שלושת רבעי. או שני שליש. או אפילו פחות. העלמה המצויה צריכה להיות שלמה- להנות, להרגיש, להיות בפני עצמה. ג. לא הבנתי למה בחרת דווקא בסגנון כתיבה כזה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר אתה כזה מעפן. (אם שלחת לגורם השלישי רק תמונה אחת, אז זאת בכלל לא אשמתו, בלי קשר לכוונות שלו). אלדר בוסקילה ואני בעד צביתן. [ליצירה]
- [ליצירה] היי שירי, זה קטע עצוב, ורואים שהשקעת בו, אבל הוא לא ברור כלל. אם רצית לכתוב מכתב לחגי על המחשבות שלך, הרי שהצלחת, אבל כדי לפרסם משהו שכתבת ושיקרא יצירה, צריך יותר מהשקעה. בנתיים, כקוראת, אין לי שום נגיעה בקטע- לא תמיד צריך להבין כדי שקטע ייגע בך, צריך יותר מהשקעה. רואים שהעמימות לא מכוונת, כי יש דברי הסבר למי שלא מכיר את הסיפור אבל העיקר חסר. וחבל. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] (ועד שלא ראיתי, לא הבנתי. וגם עכשיו אני לא בטוחה. אתה משהו אחר לגמרי. לגמרי). [ליצירה]
- [ליצירה] שכחתי ש"רבדים" מקפיצה כל ביני"ש לתהומות שכמוהם לא ידענו מאז תנ"ך בגובה הנעלים, או מתנגדי החסידות. רבדים לא יוצרים תחושה של אמת, אלא של עומק. יש יותר עמק, ומי שמכיר את הקשרם הדתי של הביטוים מוצא יותר עומק. אתה יכול לקחת את השיר להרבה כיוונים, אבל לא לאנוס אותו למה שהוא לא, והשיר הזה- מכל זווית שהיא, הוא שיר דתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מוותרת או על המחבת או על החיים, ביחד זה כבר כתוש דק דק לקורא. יפה. [ליצירה]
תגובות