תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :)
בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב.
הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?".
ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד.
לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי.
אני לא יכולה לנחם אותך מידיעה מוצקה ערוגה יקרה, אך מעיניו נראה שלא רק כך הדבר, נראה שהעצב לא הצליח לכבוש חלקת עולם בליבו, נראה מעיניו שהוא ידע התמודדיות, יתכן שלא קלות בכלל,
אך יש בהן חיים, חדווה, התרפקות, עדיין נהנה מהקסם שבדברים הקטנים, כן, גם מלנגב חומוס לבד, בשקט שלו. שאולי גם מהווה חזרה לזכרונות עברו, אבל ניגוב החומוס לא נראה ככאב שחוזר אליו, אלא, התענגות.
עומק מדהים בעיניים של כאב ושלווה.
לפחות כך בעיני,
מרתק.
נושא אלומותיו, אפשר הסבר לגבי ה"מקופח"?
זו דמות שכתבתי עליה פעם משהו ואם לא בדיוק עליה אז יום אחד.
יפה שמצאת כאן את האסתטיקה, האיש הזה כמה שישמע מוזר הוא יפהיפה הודות לקומפוזיציה ולמה שניתן לנחש או לדמיין עליו.
יש עתיד קידו...בהחלט יש...
וזהו..אין לי יותר מה להוסיף ולומר מלבד ש...
[ליצירה]
תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
[ליצירה]
מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :)
בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב.
הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?".
ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד.
לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי.
[ליצירה]
וואו...
ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה..
יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי?
בכל מקרה זה מקסים-
ליתוש.
[ליצירה]
יפית,
אולי כדאי לוותר על המצבורים, ולחזור לעיתים יותר קרובות? כי יש כאן דברים טובים, ויש כאן דברים טובים מאוד, (את בטח יודעת שכשצובעים צריך חומרים טובים), אבל הקצב, והעומס, והצפיפות,
וחבל.
[ליצירה]
שירים עד כאן.
"ואל תאמר אהיה אשר אהיה
ואל תאמר מה שהיה כלא היה,
האמן לחלומות, האמן לבתים עזובים,
האמן לגרוטאות. הקשב לעברם המפואר,
האמן לשעווה על השולחן
שהייתה נר, שהייתה חלת דבש
ואל תאמר, אהיה אשר הייתי
כי לא תהיה אשר היית. ואל תשכח
שגם פרדס אפל נותן פרחים לבנים
ואל תשכח אותי".
(יהודה עמיחי)
אני צריכה ללמוד עוד הרבה כדי לזהות ולהבין את העושר שטמנת כאן, אבל לבנתיים, אולי יש יתרון ברוח שוקטה וכנועה. אולי לא תמיד צריך לנדוד בנקרות ולפול מצוקים. ואולי שנינו צריכים ללמוד עוד הרבה כדי לזהות את האושר שטמון כאן.
*.
[ליצירה]
לותנת, לפני שאת מנופפת אותי ואת עופיק בתמימות של מתחילים, הריני לצרף את הסכמתי לדבריו (תראי, לבחור יש מקורות. מה יש לך?) אם יצאת מהאולפנא, נתקלת בתופעות אסורות וגילית את העולם, צר לי עלייך אחותי. צר מאוד. התורה אוסרת- סימן שזה קיים.
מחר תצאי לעולם הרחב, תפתחי ותראי שיש גם משכב בהמה, אז תכתבי על זה שיר ותבקשי מאיתנו להפתח?
נו, באמת.
אין זה קיים, זה יפה וזהו.
זה קיים, זה אסור וזהו.
בקשר ליצירה,
למה הצהרות אהבה בגוון של תלות הן בעינייך הוכחה לאהבה?
ולגבי האומץ, הרשי לי לחלוק על קודמיי. פרובקציה היא דרך זולה להשיג תשומת לב. וכששי צריך להסביר שיש כאן פרובקציה, זה אפילו יותר זול.
[ליצירה]
בלי המנגינה הפזמון החוזר די מעיק. גם לא ברור אם ניסית לחרוז או שיצא לך לפעמים בטעות (להשכיח-שטיח).
בכל מקרה, יהיה בסדר.
אבא שלך צודק ("אבל בת 20 הייתי, לא רציתי להקשיב...")
[ליצירה]
וואו,
נדיר לכתוב בחרוזים ככה מבלי לפגוע ברעיון או בזרימה.
ידעתם שביפן יש יום שבו חוגגים את הפריחה בפיקנקים בבית קברות?!? כל העם עולה לבית הקברות שלו בשביל משהו שמח, בשביל לחגוג צמיחה.
יש בזה משהו...
תגובות