לכל איש יש
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא אפשרות לקבל ארוחה בביתו. מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט לצלם אותו. יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן לראות בה... תודה לך ערוגה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה מקופח [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מאוד חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל איש יש צלחת עם חומוס ופיתה לנגב וכוס ספרייט בצד. (זה יפה, מאוד. אני מתחילה להבין למה לפעמים זה עדיף על נוף). [ליצירה]
- [ליצירה] .. בהיה לא ממוקדת, הרהורים, לעומת ההתמסרות שסיפרת עליה, מוזר. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה.. יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי? בכל מקרה זה מקסים- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו!! -מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? -ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] יאוו ממש יפה שיגרה של יום יום בהסתכלות יפה [ליצירה]
- [ליצירה] האיש הזה מפחיד. שאלת אותו אם הוא מסכים לפני שצילמת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] סקאפי, אם שירים בינונים מינוס זה מה שצריך כדי שתחזור אליי, אני אמשיך. (זה או זה או יצירות ביני"ש משוחרר, כך מסתבר) זה מה זה זה. ומרציפן, לא אהבתי את הספר כלל לכן אין לי נקיפות מצפון על הרס השם הטוב. הייתי באותה מידה יכולה לקרוא לזה "נקרעה לו הרשתית". (זה בשבילך נחושת. עכשיו את יכולה להתהדר בהבנה. :)) [ליצירה]
- [ליצירה] אתם סתומים שזה נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי. [ליצירה]
- [ליצירה] אחד היותר טובים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, יש לך יכולת לתאר סיטואציה באופן מאוד מאוד ציורי, אבל השיר הזה ארוך מידי, וכל הזמן נבנה לקראת נקודת שיא שלא מגיעה. בנוסף, החרוזים קצת פשטניים מידי ולא מוקפדים באופן שווה לאורך כל השיר, זה גורע מאוד וחבל. ודבר אחרון (מבטיחה)- הבית האחרון ממוסס בהומוריסטיות שלו את כל מה שכתבת, ותלוש לגמרי וגם זה חבל. חוץ מזה, ברוך הבא לצורה. בברכת, עלו נשתפר. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי באיזה ספר ("קירות דקים מעץ של נתן שחם) על סצינה כזאת, שזוג זקנים על ספסל, והוא קולף לה תפוח, והצופה רואה בזה את התיקון לחטא הראשון. וחשבתי על היצירה המתוקה הזאת. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי מביט הבנתי שהיו פה דברים שהייתי אמורה לזהות. כנראה שהם צודקים שם, בבמה. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, עכשיו הבנתי את השמלת לבן. מית', אם החריצים לא מונעים ממך את רעד הסתיו, אז לא נשחק הסף לגמרי. |מצטרפת לתהיית הינקי ועונה לעצמי שכנראה עד מאוד. ועוד נכונים לנו הפתעות.| [ליצירה]
- [ליצירה] משאירה לאחרים את השנינות. אורי, טוב שחזרת. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם חזר והביא מתנות! יפה. אבל כמו תמיד, עם הזמן אני אבין יותר. ואבין פחות. [ליצירה]
תגובות