לכל איש יש
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא אפשרות לקבל ארוחה בביתו. מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט לצלם אותו. יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן לראות בה... תודה לך ערוגה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה מקופח [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מאוד חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל איש יש צלחת עם חומוס ופיתה לנגב וכוס ספרייט בצד. (זה יפה, מאוד. אני מתחילה להבין למה לפעמים זה עדיף על נוף). [ליצירה]
- [ליצירה] .. בהיה לא ממוקדת, הרהורים, לעומת ההתמסרות שסיפרת עליה, מוזר. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה.. יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי? בכל מקרה זה מקסים- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו!! -מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? -ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] יאוו ממש יפה שיגרה של יום יום בהסתכלות יפה [ליצירה]
- [ליצירה] האיש הזה מפחיד. שאלת אותו אם הוא מסכים לפני שצילמת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, שרפת את הקופירייטינג שלך. אממ, אודיה כבר הזכירה את זה אז רק רציתי לציין שתמיד חשבתי שהסיפור הזה ממש טוב ומורכב וכו. עכשיו אני גם יכולה להבין כמה הוא מדוייק. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מדמיינת או שילד מת כאן לפני כמה דקות? היום, מקסימום שולחים S.M.S לעולם. זה יפה מאוד, מית'. וגם שלוש נקודות. (תרתימשמע, תרתימשמע!) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, *. זה כ"כ כואב כשזה ההמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל כבר לא כ"כ קטנה, הא? זה יופי של שיר. ביחוד ההתחלה והסוף (אני לא אוביקטיבית, אני טיפוס של סוגריים) באמצע יש תחושה של התאמצות יתר, יש יותר מידי מילים שמחפות על תוכן קצת דל, וחבל. אין לי הצעות קונקרטיות, רק להצמד למה שבאמת רצית להגיד. דברי אמת ניכרים, ולי אישית הם ניכרים רק בהתחלה ובסוף. ואגב, זריחות מגיעות תמיד בעיתן ובזמנן. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] או, נעם. גם עכשיו אני לא מוצאת מילים להגיב. זה יפה נעם. הכל- הסגנון, התוכן, הרצון. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם קודמיי, סחטיין על הרעיון והביצוע. הייתי מורידה את הקטע של המודעה בעיתון,בניגוד לספר זה לא עובר טוב במלל. וגם הייתי מוסיפה שורה בין נופר לבין זה שהוא בדק שגיאות, איכשהו המעבר שם לא לגמרי חלק. וחוצמזה, יעקב חיים, אתה לא יודע שאקדח שמופיע במערכה הראשונה ירה בשלישית? [ליצירה]
- [ליצירה] גם אם זה לא הייקו וגם אם זה לא בעל תוכן, יש צורה לבקר. אני לא מאלה שמאמינים שצורה היא ליטוף לאגו ובהחלט מאמינה שצריכה להיות כאן ביקורת, אבל אני נגד ביקורת בוטה או צינית מידי, בעיקר בגלל ההשפעה שיש לזה על המגיב. ועל צורה בכללה. כך לענ"ד. ערוגה, שחושבת שאם לא היה ביבל וסו אז היה צריך להמציא אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית, לא הבנת את העיקרון, זה אמור להיות, "אני בדכאון, אהובי ריסק עליי דאון". עכשיו תורך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שכשמיתרים כותבת על ההתייחסות לנשים, ה"הגזמנו קצת" יוצר נימה ביקורתית, שאני הרבה יותר אוהבת מהפראפזה של אודיה, שנשמעת יותר טיפשעשרה. מיתרים, שמחה שמצאת זמן עבורנו. :) [ליצירה]
- [ליצירה] כבר אי אפשר לחלק ציונים, ואי אפשר לשתוק בכוכביות, ואי אפשר שתהיה. אבל אולי תזכה הקוביה הונגרית. (וחידת הגיון זאת מילה נהדרת!) [ליצירה]
תגובות