לכל איש יש
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא אפשרות לקבל ארוחה בביתו. מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט לצלם אותו. יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן לראות בה... תודה לך ערוגה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה מקופח [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מאוד חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל איש יש צלחת עם חומוס ופיתה לנגב וכוס ספרייט בצד. (זה יפה, מאוד. אני מתחילה להבין למה לפעמים זה עדיף על נוף). [ליצירה]
- [ליצירה] .. בהיה לא ממוקדת, הרהורים, לעומת ההתמסרות שסיפרת עליה, מוזר. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה.. יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי? בכל מקרה זה מקסים- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו!! -מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? -ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] יאוו ממש יפה שיגרה של יום יום בהסתכלות יפה [ליצירה]
- [ליצירה] האיש הזה מפחיד. שאלת אותו אם הוא מסכים לפני שצילמת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר אתה כזה מעפן. (אם שלחת לגורם השלישי רק תמונה אחת, אז זאת בכלל לא אשמתו, בלי קשר לכוונות שלו). אלדר בוסקילה ואני בעד צביתן. [ליצירה]
- [ליצירה] הו. (בכל פעם שגילגלתי את העכבר קיוותי שעוד לא נגמר. ואז נגמר בדיוק בזמן, כשהעושר המטורף הזה שלך עוד לא התחלף לעומס שמאפיין מצבורים אחרים). [ליצירה]
- [ליצירה] או, ההכרה. אולי אחריה תבוא היוקרה והכבוד. טוש, יפה כתבת. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה עם ממזר, כל עוד אתה לא מכיר את המקור, "לך מערבה" נשמע אחלה שם לשיר. יש כמה שורות לא מהודקות מספיק ("מידע אותו קיבלתי"). אהבתי את איך שהלכת עד הסוף עם הדימויים, כך שגם מי שלא מבין על מה השיר, מבין את השיר. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שנעשתה כזאת אינפלציה בכוכבית התגובה של ילד. *. [ליצירה]
- [ליצירה] יש תרופות נגד קולות כאלה. וברצינות- אני חושב שיש להבדיל באמת בין מה שמאפיין אותי כאדם (התפעמות מנוף, שיחו סרק ) כישראלית (חסכון במים) וכיהודי. כל הדברים הנ"ל יכולים לאפיין באותה מידה סודני חובב גפילטע'. למה אלה בעינייך מאפיינים יהודים?? [ליצירה]
- [ליצירה] היי שיר, זה אכן אותם יעקב ואילנית! העולם קטן. מידי. [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר, אנסה להתייחס קונקרטית לדברייך, על אף הפרובקציות המכוונות שלך. מהותו של אתר יצירה היא האינטרקציה. בתור היותך אמון על תגובות ענייניות, אני מוצאת את זה אירוני שאתה מעיר לי על ריקנות ונביבות. חלק מהאינטרקציה היא לדעת להעביר ביקורת, ולקבל ביקורת. אחרי שהדגמת לנו כמה נפלא אתה יודע להעביר ביקורת, הייתי מצפה ממך לדעת לקבל ביקורת, גם אם לא מלאה בעומק וביטויים מפרגנים כמו הביקורות שאתה מעביר. לקללות ולביטויים האלימים שלך אין בכוונתי להתייחס. ב. הציטוט הזה מוכר לך? "את משוררת או לפחות זו דעתי... יפה, אהבתי בהערכה וכבוד והשתאות מאיר פרידמן". זה המקום להודות לך על המחמאות הללו, בהוקרה- הריקנית הנבובה מכיתה א'. על זה נאמר לא מדובשך ולא מעוקצך. אני בטוחה שיש בפסיכולוגיה הסברים לחילופים הקיצוניים והטפלות לאנשים שלא עשו לך שום דבר. ג. ולגוף הטענות: במשפט "זכרון יקר מחיוך" אין משמעות שמורכבת משני חלקים. אסביר לאט: "טלוויזיה יקרה מטוסטר" כלומר- טלוויזיה עולה יותר מטוסטר. התכוונת לומר שהזכרון היקר מורכב מחיוך, כן? לכן אין שני חלקים, יש חלק אחד שלא עובר טוב. אין שום קשר בין ההסבר שלך לבין הסרבול של "תמיד אך תמיד". אך, לידיעתך היא מילת סייג. "יוסי ילד טוב אך תמיד מאחר". ולכן למשפט "תמיד אך תמיד" אין משמעות. ואין שום קשר לדעות הפוליטיות שלך. הכללים המודרניים של צה"ל, עם כל הכבוד, הם לא טיעון. גם אם מליון עולים חדשים אומרים "את לדבר אנגלית", זה לא הופך את זה לתקני. וזה אחד התרוצים המגוחכים ששמעתי. ד. העניין עם הגאז', או שפתה הרזה של אורלי קסטל בלום, זה שהם לא התיימרו לעשות את הדברים כמו תמיד. הג'אז רצו לחדש, ליצור סגנון חדש. כנ"ל לגבי אורלי קסטל בלום שרצתה לערר על המוסכמות. אתה נהתכוונת לכתוב שיר בעברית תקנית, ורק כשהעירו לך על זה, ואחרי שניסית להגן על השיר ולומר שזה כן תקני, שזה כן הגיוני, שזה טוב, רק אז נזכרת שבעצם ניסית ליצור משהו חדש. לא מקבלת את זה. שאר יחסיך עם רותי לא מעניינים אותי, אז לא אתייחס לסיפא של דבריך. ואם אנחנו ברצף פתגמים, מה עם "יאללה לך הביתה מוטי, שלום ותודה", אני מסכימה עם כל דבריו של ממזר, ואם טרחתי לענות לך זה למרות שאתה אלים וגס רוח, ורק כדי להוכיח שאם יש לך משהו להגיד, שומעים אותו גם מבלי שתקלל ותזרוק אבנים לכל הכיוונים. גם לזה בטח יש הסברים בפסיכולוגיה. אני לא מתכוונת להגיב פה יותר. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה. לא יודעת עם מי יותר, עם הצורה או הניצב מולה. :)) [ליצירה]
- [ליצירה] אריאלפה, מעולם לא נראית חמוד יותר מכשאתה משתקף במוקצ'ינו... ושתיים סוכר בשבילי, תודה. ערוגה, רואה לך בקפה. [ליצירה]
תגובות