אומנות לעם
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי. (מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי). ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש כ"כ אהבתי! הניגוד בין האיש המעונב והרציני לבין האבטיחים, המוכר הפשוט, והארגזים- השוק, פשוט אדיר. תרשי לי להתלהב. לא ראיתי בצבעוני אבל יכול להיות שכדאי לנסות. [ליצירה]
- [ליצירה] די עם מה? גם אני הקטנה חושבת שהשחור-לבן לא לעניין פה. והכותרת מצויינת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אוהב את השחור לבן כי זה מנתק את ההבדל הגדול בין ה"אומנות" ל"עם" וזה מה שהיא מנסה להעביר. נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי אין עניין ביצירה הזו לשחור-לבן. הציור שעומד ברקע כמעט נבלע, וחבל. זה לא הוגן כלפי היצירה, שאת האובייקט שעל שמו היצירה קרויה (!) צריך לחפש בין שאר מה שמצוי בחשיכה. זה חבל. בעקבות השחור-לבן השקיות הלבנות (משמאל לתמונת השמן המדוברת לעיל) מקבלות יותר פוקוס ממנה, וזה עוד יותר חבל. בכל מקרה, אהבתי את הקומפוזיציה, העמידה והתנועה של המוכר - גדול מהחיים. הצלחת לתפוס אותו ברגע מוצלח מאוד. טיפוסי. והשקיות הלבנות (בעצם, מי הבטיח לי שהן לבנות במציאות? לומשנה), הן יכולות להיות יצירה בפני עצמן. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של תפיסה. למה לא בצבעוני? [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא תומך ביוצרת וחושב שהשחור-לבן מוסיף. אמנם בהתחלה חשבתי שהשקיות קשורות לאומנות אבל זה היה מושלם עבורי כי נזכרתי בראיון עם מישהי שיוצרת דברים ממוחזרים למשל תיק משקיות ניילון [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עולה קילו בגין? "כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק... וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס) בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר. (ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.) [ליצירה]
- [ליצירה] ממזי- תיקון קטן- זה 190 בסוף ולא 990... [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב. קראתי איפשהו שילד צריך שישה חיבוקים ביום כדי לשרוד ושמונה כדי לחיות ולצמוח. ולי נראה שכשהגיל גדל, גם הצורך גדל. אבל עובדות החיים ממעטות אותם, הופכות הם נדירים כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] ווי, בהצלחה. *. [ליצירה]
- [ליצירה] למען הרבים.. :) קודם כל- אני שמחה שכתבת. אבל איזה מן שם זה יפת נתנאל קוך? תנסה להגיד את זה בקול, גם לך יוצא קול של מורה. אז ככה, זה סיפור עמוס, זה סיפור מעניין, יש בו מטענים ורמיזות והכל, ובכל זאת משהו לא עובר בו. המונולגים של הילד נשמעים כמו ילד בן 9, ואז פתאום הוא מעשן, מכריז על חילוניות, זה לא עובר. אולי אנחנו כל כך רגילים להעמיס על דמויות מעבר למה שהן, שכבר קשה לנו לקבל דמויות כפשוטן, אבל אם הן כפשוטן ונשמעות כמו אחשלי הקטן למה הסיפור? עכשיו גם אני נשמעת כמו מורה: אתה יכול הרבה יותר, זה-ילד-1948. בשמחות. ערוגה קוצנית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בעד הסוגריים. ההערות בסוגריים לא חשובות מהשיר, אלא צורה אחרת ומרתקת של כתיבה. בעיני זה מעשיר את השיר מאוד, ואהבתי איך שבכל סוגר כתבת נקודת מבט אחרת. ולגבי התוכן, עצוב וכואב. [ליצירה]
- [ליצירה] אומנם אני אישה ומכורח זה טיפשה, ויסלח לי, ירם הודו הגבר ואל תפתח בצעקות שבר על שמעיזה אני להתערב (בטח פלא בעיניך שיש לי מחשב) אומנם, לפי הגברים מזה דורות, נשים ותיפלות ביחד הולכות, ובכל זאת אני, הקטנה מאלפי מנשה, מעיזה להביע דעתי, למרות שזה קשה שתחילית עתיד גוף ראשון זה א'. לא י', ושימוש בתחילית ת', זה כלל לא חמוד. ואני בכלל איומה בחרוזים, מי היה מאמין שירדתי לסף האינטלגנציה שלך רק כדי שתבין. (ואם עדיין משהו לא ברור, אתה יכול לפנות לבחור, שחושב שגזענות היא נושא אך ורק נושא לנשים, שזה מקומם מכדי לחרוז חרוזים מטופשים). [ליצירה]
- [ליצירה] אענה לחלק מהתגובות: איכות היא לא מילה גסה. בטח שלא רעה. לשמחתי לא ילד ולא ממזר או אלדר (מצטערת הדס, אותך אני לא מכירה...) יכולים להיות מואשמים בביקורתיות קרה ובחוסר אנושיות. להעביר ביקורת לא חייב להיות מרוע, ואין פרושה חוסר הערכה, אלא מתוך רצון כנה ואמיתי לשפר ולהיטיב את היצירה והיוצר. וכן אלדר, אפשר גם לבקר חברים, זה לא סותר פרגון. צר לי שבחרתם לקחת את הדברים לדמגוגיה וקיצוניות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מהונדס? ערוגה, שבכל הנוגע לחזותי ועוד ירוק, היא אוהדת מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] מכירים את הדעות שלי, כן? אני חושבת שהתגובות הן כלי אדיר. אני מאמינה גדולה בביקורת. אבל, "נדוש" ו"לא מתוחכם" זאת לא ביקורת. זאת רמיסה. פתיחה ב"ו" החיבור היא נפוצה, והיא עניין של טעם. אני אוהבת את הפתיחה הזאת. כשזה חוזר על עצמו בשורה השניה זה באמת קצת מעייף. כן, השיר הזה עוד לא שלם דיו (לא ברור איך הנחשול הופך לתיקון, המהפך הזה קצת מוטלא) אפקט ההפתעה חוזר על עצמו, ובחיתוכי שורות דרמטיים כאלה העניין הוא לקצר כמה שיותר, אחרת זה מעייף. יעלי, ברוכה הבאה, שיהיה בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] במקרה שלא שמת לב, מר שמואל ירושלמי, הסוציאליזם פשט את הרגל. הקופה הציבורית מסתמכת על המגזר היצרני, והמגזר הזה קטן מידי לשאת עליו את כל נטל החברה הישראלית. זה מאוד מגניב ומאוד פופולרי להיות בצד של העשוקים והנגזלים, אבל אם תואיל בטובך להסביר לי- ממה הם נעשקים? ממה הם נגזלים? אז כמו שאומר רמי קלנשטיין- "מתי תתפסי שהחיים זה לא קיבוץ" זה פשוט לאעובד ככה. אי אפשר לחלק את העוגה בצורה שווה כשלא כולם תורמים לה בצורה שווה. ואשמח תגובה עניינית. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתיש מחה לשמוע למה לדעתך הרשימה הזאת היא "יצירה". [ליצירה]
תגובות