אומנות לעם
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי. (מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי). ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש כ"כ אהבתי! הניגוד בין האיש המעונב והרציני לבין האבטיחים, המוכר הפשוט, והארגזים- השוק, פשוט אדיר. תרשי לי להתלהב. לא ראיתי בצבעוני אבל יכול להיות שכדאי לנסות. [ליצירה]
- [ליצירה] די עם מה? גם אני הקטנה חושבת שהשחור-לבן לא לעניין פה. והכותרת מצויינת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אוהב את השחור לבן כי זה מנתק את ההבדל הגדול בין ה"אומנות" ל"עם" וזה מה שהיא מנסה להעביר. נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי אין עניין ביצירה הזו לשחור-לבן. הציור שעומד ברקע כמעט נבלע, וחבל. זה לא הוגן כלפי היצירה, שאת האובייקט שעל שמו היצירה קרויה (!) צריך לחפש בין שאר מה שמצוי בחשיכה. זה חבל. בעקבות השחור-לבן השקיות הלבנות (משמאל לתמונת השמן המדוברת לעיל) מקבלות יותר פוקוס ממנה, וזה עוד יותר חבל. בכל מקרה, אהבתי את הקומפוזיציה, העמידה והתנועה של המוכר - גדול מהחיים. הצלחת לתפוס אותו ברגע מוצלח מאוד. טיפוסי. והשקיות הלבנות (בעצם, מי הבטיח לי שהן לבנות במציאות? לומשנה), הן יכולות להיות יצירה בפני עצמן. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של תפיסה. למה לא בצבעוני? [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא תומך ביוצרת וחושב שהשחור-לבן מוסיף. אמנם בהתחלה חשבתי שהשקיות קשורות לאומנות אבל זה היה מושלם עבורי כי נזכרתי בראיון עם מישהי שיוצרת דברים ממוחזרים למשל תיק משקיות ניילון [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עולה קילו בגין? "כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק... וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס) בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר. (ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.) [ליצירה]
- [ליצירה] ממזי- תיקון קטן- זה 190 בסוף ולא 990... [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס, הגיעו מים עד נפש! וליצרתי החדשה: !2 גבינה 1 קוטג'- לחם חום! קילו עגבניות. כמה מלפפונים. (בקיצור, קצה נפשנו בדמגוגיה של ירושלמי, ואם זה אתר יצירה ולא אתר לדברי הבל פוליטיים שלפחות היצירות יעדו בסטדנרט מסויים. מ-י-נ-י-מ-ל-י.) [ליצירה]
- [ליצירה] בלי קשר לשאר הטיעונים של האלומות, הדמיון למיכאל שלי (רק הפוך החוזרים בתשובה) בלתי אפשרי אם לא קראת את הספר והתכוונת להתכתב עם הסיפור (אישית, שחשבתי שההיפוך מעניין לאללה. למרות שעמוס עוז היה מתהפך בערד אם הוא היה קורא את זה) ואגב, ב"הכל נברא לכבודו" כלולים גם האהבה, גם אנה קרנינה וגם החילונים. לענ"ד. [ליצירה]
- [ליצירה] הפיצית אמרה נכון- דיוק מופלא. [ליצירה]
- [ליצירה] בניגוד לקודמי, אני לא חושבת שאם היה פוקוס התמונה הייתה יותר טובה, אני חושבת שבלי פוקוס התמונה לא ברורה מספיק ולא מצדיקה את עצמה. באותה מידה יכולת לקרוא לזה "סלון" "בית חולים" או "שוק". וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] זה פחם? יפה מאוד מאוד. אהבתי מאוד את הצוואר והשיער. [ליצירה]
- [ליצירה] יפית, אולי כדאי לוותר על המצבורים, ולחזור לעיתים יותר קרובות? כי יש כאן דברים טובים, ויש כאן דברים טובים מאוד, (את בטח יודעת שכשצובעים צריך חומרים טובים), אבל הקצב, והעומס, והצפיפות, וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, יש לי דמעות. אני חושבת שזה היה מספיק גם בלי הפוטושופ והכותרת. תן קצת קרדיט לצופים. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. והייתי רוצה להבין. [ליצירה]
- [ליצירה] ווידוי: (ובולית, מכיוון וזה תומך ביצירה שלך אני מרשה לעצמי לספר את זה כאן.) הרבה לפני שהצטרפתי לצורה, קראתי כאן. ויומאחד אמרתי לחברתי הטובה- "וואלה, יש שם דברים יפים. אבל גם הרבה גרועים. את ואני כותבת יותר טוב". באותו רגע המצאתי שיר, שהיה מיעד להיות שיר שטותי. צחקנו נהנו ועברנו הלאה. למחרת חברה שלי הכניסה את השיר הזה לפה, והוא זכה לתגובות נלהבות ואף לככב באהודות. לא המצאנו את התרגיל הזה, לא רצינו להוכיח שומדבר וזה בטבת תשס"ג- הרבה לפני שצורה פשטה את צורתה. מסקנה, יש כאם הרבה שטויות. תראי, סימנית, אני בהחלט לא יוצרת דגולה, ובהחלט פגם במידת הענווה שלי מביא אותי לכתוב את הדברים האלה. אבל פחות משבאתי להגן על כתביי, באתי להגן על יוצרים ויצירות שמוערכים בעיניי, ומגיעה להם במה רצינית וראויה. ישנו טווח אפור גדול, אבל בנתיים הזהב שיש כאן, ויש כאן, הולך לאיבוד. וחבל. [ליצירה]
תגובות