לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי.
(מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי).
ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה.
אויש כ"כ אהבתי!
הניגוד בין האיש המעונב והרציני לבין האבטיחים, המוכר הפשוט, והארגזים- השוק, פשוט אדיר.
תרשי לי להתלהב.
לא ראיתי בצבעוני אבל יכול להיות שכדאי לנסות.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
לדעתי אין עניין ביצירה הזו לשחור-לבן.
הציור שעומד ברקע כמעט נבלע, וחבל. זה לא הוגן כלפי היצירה, שאת האובייקט שעל שמו היצירה קרויה (!) צריך לחפש בין שאר מה שמצוי בחשיכה. זה חבל.
בעקבות השחור-לבן השקיות הלבנות (משמאל לתמונת השמן המדוברת לעיל) מקבלות יותר פוקוס ממנה, וזה עוד יותר חבל.
בכל מקרה,
אהבתי את הקומפוזיציה, העמידה והתנועה של המוכר - גדול מהחיים. הצלחת לתפוס אותו ברגע מוצלח מאוד. טיפוסי.
והשקיות הלבנות (בעצם, מי הבטיח לי שהן לבנות במציאות? לומשנה), הן יכולות להיות יצירה בפני עצמן.
אני דווקא תומך ביוצרת וחושב שהשחור-לבן מוסיף. אמנם בהתחלה חשבתי שהשקיות קשורות לאומנות אבל זה היה מושלם עבורי כי נזכרתי בראיון עם מישהי שיוצרת דברים ממוחזרים למשל תיק משקיות ניילון
"כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק...
וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס)
בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר.
(ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.)
[ליצירה]
לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי.
(מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי).
ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה.
[ליצירה]
אויש כ"כ אהבתי!
הניגוד בין האיש המעונב והרציני לבין האבטיחים, המוכר הפשוט, והארגזים- השוק, פשוט אדיר.
תרשי לי להתלהב.
לא ראיתי בצבעוני אבל יכול להיות שכדאי לנסות.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
לדעתי אין עניין ביצירה הזו לשחור-לבן.
הציור שעומד ברקע כמעט נבלע, וחבל. זה לא הוגן כלפי היצירה, שאת האובייקט שעל שמו היצירה קרויה (!) צריך לחפש בין שאר מה שמצוי בחשיכה. זה חבל.
בעקבות השחור-לבן השקיות הלבנות (משמאל לתמונת השמן המדוברת לעיל) מקבלות יותר פוקוס ממנה, וזה עוד יותר חבל.
בכל מקרה,
אהבתי את הקומפוזיציה, העמידה והתנועה של המוכר - גדול מהחיים. הצלחת לתפוס אותו ברגע מוצלח מאוד. טיפוסי.
והשקיות הלבנות (בעצם, מי הבטיח לי שהן לבנות במציאות? לומשנה), הן יכולות להיות יצירה בפני עצמן.
[ליצירה]
אני דווקא תומך ביוצרת וחושב שהשחור-לבן מוסיף. אמנם בהתחלה חשבתי שהשקיות קשורות לאומנות אבל זה היה מושלם עבורי כי נזכרתי בראיון עם מישהי שיוצרת דברים ממוחזרים למשל תיק משקיות ניילון
[ליצירה]
כמה עולה קילו בגין?
"כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק...
וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס)
בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר.
(ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.)
[ליצירה]
וגנר הוא לא קונטציית שואה מובהקת, והוא לא היה מוכר לולא הדיון שעולה פעם בחמש שנים- "האם לשמוע מוזיקה של נאצי זאת תמיכה בנאצים". ולכן אני לא חושבת שהיוצר מכוון לשואה, או להשוואה "מי שהחריב= נאצי", אלא ליכולת הזאת לנתק- בין מוזיקה לדעות המחבר, או בין הדי9 לבין מי שנהג בדי9, לנתק בין כל ההמולה סביבך לצליל אחד.
[ליצירה]
מסכימה עם אסף.
תנסי לקרוא את היצירה כמונו, אנשים שמנותקים מהסיטואציה- מה שלושת השורות הללו נתנו לנו? מרגש, מעניין, מסקרן, מחדש, כתוב טוב- כל אלה אפשרויות שיצירה יכולה לעורר, והיצירה הזאת לא עוברת באף אחת מהן. וחבל. חבל לך וחבל לנו.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
מזכיר את זה,
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=20949&code=416
וראה התגובות שם.
אבל אהבתי את הצבעים כאן. באיזה זווית צילמת? אולי זה יתן מענה לאיך יוצרים עומק.
[ליצירה]
החול באמת מדהים, אבל הקומפוזציה קצת מחופפת, אתה ממקם את הפרח במרכז התמונה, פחות או יותר, אבל בגודל של לכלוך. או שהפרח אמור להיות שם, או שלא, אבל הפשרה הזאת קצת מחופפת. אם הרקע הוא אנטי תזה לחול (כפי שיוצא מהכותרת, וגם כמו שלדעתי אמור להיות) היה כדאי לנסות זווית אחרת. מפני השטח ולא מעליו.
ככה לימדתי אותך?
אבל אתה משתפר. וזה נחמד.
[ליצירה]
וואו,
נדיר לכתוב בחרוזים ככה מבלי לפגוע ברעיון או בזרימה.
ידעתם שביפן יש יום שבו חוגגים את הפריחה בפיקנקים בבית קברות?!? כל העם עולה לבית הקברות שלו בשביל משהו שמח, בשביל לחגוג צמיחה.
יש בזה משהו...
[ליצירה]
אריאל, זה טוב. טוב מאוד.
(וטובי, אם אתה מתייחס לשיר כ"שיר על הצונאמי" אז אולי צריך איזשהו סוף טיטאניקי, אבל אז אתה מפספס את כל שאר הרבדים שטמונים בשיר. אם היה כאן סיום מרשים שסוגר עבורך את כל הקצוות הוא היה חוסם עבורך את כל מה שקדם לו ואת כל מה שיכול להתחול בך אחריו, ובעיני שיר טוב מתבטא בעיקר במה שמתחול בך אחריו).
ערוגה קוצנית.
[ליצירה]
ופעם יהודה עמיחי כתב על קבוצת תיירים בירושלים, והמדריך מסביר להם ששם, באלכסון מראשו של האיש עם הקניות יש קשת ביזנטית. ויהודה עמיחי שואל מתי יבואו ימים שבהם יגידו ששם, באלכסון מהקשת הביזנטית עומד איש שחוזר מקניות לביתו?
(דופקת את הראש בקיר ארבע פעמים על ככה שאין לי את הציטוט המדוייק כאן והעזתי לחלל את הקודש..)
בעיני השאלה עצמה לא נכונה האם תוכלי לכתוב שיר "מרטיט לבבות, מרעיד מחשבות,
מלחלח עיניים בסתם בוקר?" אבל סתם בוקר לא זקוק לשיר כזה, ושיר כזה לא נועד לסתם בוקר.
בשמחות בלבד,
שירה.
תגובות