נפלא ממש!
הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור.
והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות.
את בסדר את :-)
גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל,
זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו.
הכותרת רומזת רמז ברור מאוד.
(ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.)
ושוב יש וויכוחים אם כולם צריכים להכיר את המשכי השורות שאת מצטטת... :)
(אגב, הייתי מחובר על "ץ" אז כבר כתבתי בשמו)
תמונה יפה, אבל קצת קשה לי עם זה שמה שמתפרסם פה בחזותי לא נמצא אצלי ביד, יותר כיף להסתכל על נייר נורמלי.
שבוע טוב וגורלי כקודמיו וכבאים אחריו.
(אני כבר רואה מה נחום היה עושה מהביטוי "וכבאים אחריו" :) )
חמודים, אלא אם כן יש לכם הערות קונקרטיות (סטייל שי) או הצעות אחרות, עולם האסוציאציות שלי נשאר הקובע. (הייתי ממשילה את זה לגמרא, שצריך הרבה רקע כדי לזהות שהמשפטים הפשוטים הם בכלל קודים, אבל זאת לא גמרא, בסה"כ סיפור של חורף).
קצת"ח- לא הבנתי למה היה חשש לחשיפת יתר דווקא בחלק העליון, אבל טוב לדעת שהצלחתי. :)
כרוכית- מי שמכיר, יודע שזה לא שלי. מי שלא מכיר המשפט חסר משמעות עבורו, ובכ"ז עומד בפני עצמו. האם בכל פעם שאת אומרת "יש דברים נסתרים" את שמה גרשיים?
וצ', אם אתה מארגן כבאית, אני מארגנת לך עותק.
[ליצירה]
נפלא ממש!
הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור.
והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות.
את בסדר את :-)
[ליצירה]
גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל,
זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו.
הכותרת רומזת רמז ברור מאוד.
(ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.)
[ליצירה]
אני מצטערת אם יצא מדבריי שאני מצדיקה את הסגנון של האלומות. אני לא מצדיקה את הסגנון ואני לא חושבת שזה שהוא פורסם במקום מקצועי נותנת הצדקה לרמוס משהו או מישהו. (וע"ע דבריו של ארז ליטמן על נתן יונתן בהקשר הנ"ל). אבל אני בהחלט חושבת שכשם שהביקורת הייתה מוגזמת, גם ההתגוננות האתרית כלפיה הייתה מוגזמת.
ומיש- ביום שאסף ישלם לי אני אסנגר עליו מול דברייך, אבל כל עוד הוא לא משלם לי אעיר שאפחד לא חולק שיש סגנונות שונים. יש מי שאוהב את ההזוי ויש מי שאוהב את המדוייק, הנקודה היא שגם את ההזוי, כלשונך, ותסלח לי טל שאני משתמשת בלשונך כי בעיני זאת לא המציאות שהיא ניסתה לצייר כאן, יש דרך לשכלל.
(ואגב, אם אין לך מושג ל איזה יומרה הוא מדבר, תסתכלי לעיל ב"תפתח, תלמד ואח"כ נדבר").
ושוב, גם לי יש ביקורת על דבריו של אסף, אבל זה לא מעוור את עיני מלראות גם ביקורת על הסיפור של טל.
רק שמחות.
[ליצירה]
האם זה אתה, ילד?
נגמר לי האוויר פה.
לא לימדו אותי מה עושים עם שירים שהם כמו עיניים- נוקבים אותך פנימה. הולכים איתך הלאה. מכריחים אותך להסתכל.
(חוץ מהקטע של "קרביים" ו"להתפוצץ" שלא עומדים בסטנדרט של "חידת הגיון עם מעורבות רגשית").
*.
ערוגה, מתפתה שלא להגיב שהיא כועסת. :)
[ליצירה]
או, זה מדהים לראות את השינויים שעוברת הכתיבה שלך. משהו פה הרבה יותר מעורפל, הרבה יותר מורכב (ואולי בעצם המורכבות יותר ברורה?)
החזרה על "הזה" קצת עמוסה מידי, ומפחיתה מהאפקט של החוסר בהירות, עם הסלנג הצמוד לשפה הכ"כ עשירה שלך, וחבל.
אבל חוץ מכל הזה, אבל אהבתי.
תגובות