זה היה סיפור של חורף
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כותרת מפוצצת. הייתי מוצא מילה אחת, שקטה, ע"מ לא להעירו. [ליצירה]
- [ליצירה] (אין לי מילים בשביל להגיד) חמוד. והרבה יותר מזה, אבל [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת את הכותרת (הכל עובר במשפחה, חה חה) אבל התמונה הזו נהדרת, ולחשוב שבמציאות זה הרבה יותר קטן- זה ממש מרגש. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] (אבל שי, בטח אפילו אתה יודע שהמשך השיר הוא: "זה היה סיפור של חורף, *לא יותר*"). [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ממש! הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור. והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות. את בסדר את :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא קונה את תשובתך לשי. ומה אם אני לא מכירה את השיר? אז שימי סימני ציטוט שנדע שזה חלק ממשהו שהוא לא שלך. ככה זה. וחוצמיזה- תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל, זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו. הכותרת רומזת רמז ברור מאוד. (ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.) [ליצירה]
- [ליצירה] לאור התגובות כאן, 60 שניות על זכות הקיום של סאטירה בחברה דמוקרטית: כוחה של הסאטירה וזכות הקיום שלה הן מתוקף היותה כלי נוסף למחאה חברתית. הסאטירה לא אמורה לשעשע- אם תכלית הסטיקר היא להצחיק הרי שזה הומור וולגארי ונמוך. הסאטירה מטבעה היא מפתיעה ומחוצפת, ולכן יש בה מימד קומי, אבל לא *מצחיק*. זאת לא בדיחה. אלדר יצר כאן סאטירה שלטעמי מוצלחת מאוד, דווקא משום שהיא בועטת בלב קונזנסוס. זאת הייתה כוונתו של היוצר והוא עשה זאת בדרך מתוחכמת, אבל גם מהאוהדים וגם מהחולקים יצאו תגובות שמפספסות את המטרה, ומדרדרות את במת התגובות וחבל. אלדר, זה טוב. תביא עוד. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר על גיהנום בחרוזים. רעיון מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אני בהחלט עם ילד. [ליצירה]
- [ליצירה] החיוך שלה לא עקום! ברכת ה' עלייך. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אילנה, זאת מחרוזת מצויינת- אפשר ממש להרגיש גלים בין המעברים החדים שלך, בין כל הרעיונות המבריקים שמטלטלים אותך. אבל, חסר הליטוש. "כמה דרכים מזוויעות לבטא את עצמה" או הסוגריים ב"כדאי", נוצרת תחושה של שרבוט. שיר לא אמור להאכיל אותך ככה בכפית ולסגור את עצמו אלא לפתוח בך משהו, ובשיר הזה זה מתפספס וחבל, כי שיר עם עוצמות כאלה חבל שיפול על הפרטים הקטנים, על המילים שמרכיבות אותו. אך טוב ובשורות של חסד, ערוגה . [ליצירה]
- [ליצירה] אלומות, בוא לכאן! זוג ב*דייט*, הוא רוצה צפון הודו, היא רוצה אירלנד. נשמע מוכר? בואי, אחלה סיפור. זורם כמו שצריך, קורץ במקומות הנכונים, מסתיים בציפיה לעוד. מזל שהוא מסגיר אותך כל פעם. :) [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו זה יופי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי לקרוא שוב וגיליתי שהמקלדת שלי מתקשה ברצפי אותיות ולשם כך ממציאה מילים בעברית. הכוונה היא כמובן לכל מה שיכול *להתחולל* ומה *שמתחולל* בך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת מאוד מאוד את איכות העבודות שלך. ליגה מוקפדת מאוד. טוב בעיניי שניצלת את הפלוסים בכך שהתמונה מבויימת. בקשר לתוכן- אני מבינה את העימות כפנימי שלנו, זה לא צמיד מול צמיד, אלא שני צמידים על אותה יד. שני ערכים שעומדים בקונפליקט, ולכן אני פחות מתחברת לשם "עימותים". אהבתי את זה שבניגוד ליצירות התנתקות חזותיות אחרות, המסר כאן מורכב יותר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה אחד הטובים שלך גליה. הדימוי, ודרך הטיפול שלך בו, מעניין מאוד. אבל בגלל שאהבתי יש לי שתי הערות- "בגלל שאני מין כזה פתית של קורנפלקס" לא משתלב נכון בקצב של השיר. לא רק בגלל שזאת השורה הכי ארוכה בשיר, אלא בגלל ש"מין כזה" זאת חזרה מיותר ומסורבלת. דבר שני- ההתחלה והסוף כל אחד מהם עומד בפני עצמו והחיבור בינהם קצת רופף, וחבל. כי חיברת כאן חומרים נהדרים, וצריך לטפל בהם כמו שצריך. ע. [ליצירה]
תגובות