זה היה סיפור של חורף
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כותרת מפוצצת. הייתי מוצא מילה אחת, שקטה, ע"מ לא להעירו. [ליצירה]
- [ליצירה] (אין לי מילים בשביל להגיד) חמוד. והרבה יותר מזה, אבל [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת את הכותרת (הכל עובר במשפחה, חה חה) אבל התמונה הזו נהדרת, ולחשוב שבמציאות זה הרבה יותר קטן- זה ממש מרגש. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] (אבל שי, בטח אפילו אתה יודע שהמשך השיר הוא: "זה היה סיפור של חורף, *לא יותר*"). [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ממש! הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור. והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות. את בסדר את :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא קונה את תשובתך לשי. ומה אם אני לא מכירה את השיר? אז שימי סימני ציטוט שנדע שזה חלק ממשהו שהוא לא שלך. ככה זה. וחוצמיזה- תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל, זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו. הכותרת רומזת רמז ברור מאוד. (ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.) [ליצירה]
- [ליצירה] יפית, אולי כדאי לוותר על המצבורים, ולחזור לעיתים יותר קרובות? כי יש כאן דברים טובים, ויש כאן דברים טובים מאוד, (את בטח יודעת שכשצובעים צריך חומרים טובים), אבל הקצב, והעומס, והצפיפות, וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר מתוק. יפה לך הלכים. [ליצירה]
- [ליצירה] אם אני שרה, אז פיספסתי משו. כי הגבתי ליצירה, לא לא"צ. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטערת אם יצא מדבריי שאני מצדיקה את הסגנון של האלומות. אני לא מצדיקה את הסגנון ואני לא חושבת שזה שהוא פורסם במקום מקצועי נותנת הצדקה לרמוס משהו או מישהו. (וע"ע דבריו של ארז ליטמן על נתן יונתן בהקשר הנ"ל). אבל אני בהחלט חושבת שכשם שהביקורת הייתה מוגזמת, גם ההתגוננות האתרית כלפיה הייתה מוגזמת. ומיש- ביום שאסף ישלם לי אני אסנגר עליו מול דברייך, אבל כל עוד הוא לא משלם לי אעיר שאפחד לא חולק שיש סגנונות שונים. יש מי שאוהב את ההזוי ויש מי שאוהב את המדוייק, הנקודה היא שגם את ההזוי, כלשונך, ותסלח לי טל שאני משתמשת בלשונך כי בעיני זאת לא המציאות שהיא ניסתה לצייר כאן, יש דרך לשכלל. (ואגב, אם אין לך מושג ל איזה יומרה הוא מדבר, תסתכלי לעיל ב"תפתח, תלמד ואח"כ נדבר"). ושוב, גם לי יש ביקורת על דבריו של אסף, אבל זה לא מעוור את עיני מלראות גם ביקורת על הסיפור של טל. רק שמחות. [ליצירה]
- [ליצירה] כמהון- ראיתי עז יורדת במורד ההר בזווית בלתי אפשרית, וניצבת מול הנביעה החסומה, ובעיניה סינוורה השמש בזוויות קשות. כמו הר נבו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקק, ערוגונות תקרא למקומות בהם אתה מסתובב. מקק, גם אני בעד עבריתשפהיפה, אבל לא כשזה מאולץ. (תשאל את אלדר הוא יספר לך שמדרגות ברזל אינן קולניות אלא האנשים שעולים עליהם וכו'). אגב, "תפוז"? זה באמת שם של עמדה? או שזאת העמדה האחרונה? וממזר, מי שקורא אותי מבחוץ באמת זקוק לביאורים. [ליצירה]
- [ליצירה] כשתצא מזה תביא מתנות לכולם? אחרי הילד מתחת לעץ חסר משהו. אולי נקודה, אולי רווח, ואולי לא. כך נראה לי. ואתה תצא מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] או! מינמליזם זאת אומנות הסוד. ופה זה נעשה באופן ראוי לציון. ערוגה קוצנית. [ליצירה]
- [ליצירה] הסוף קצת מסורבל, וחבל. ואמן. [ליצירה]
- [ליצירה] "המהירות של המרחק ביננו: לא שאחד הלך והשני נשאר, אלא המהירות הכפולה של ההולכים זה מזה. מן הבית שהרסתי, אפילו השברים אינם שלי. ופעם היו המילים שרצינו לדבר יחדיו במשך חיינו כערמה מדוייקת של חלונות ליד בניין חדש, כשעדיין שתקנו. אינני יודע מה קרה לך מאז כשם שאינני יודע איך קרה לי מה שקרה לי מאז: לזכור הוא מן תקווה. (יהודה עמיחי) ולפעמים שבריריות הזכרונות פוער עוד יותר מקיומם. שתיקותיי, מ"ס. [ליצירה]
תגובות