נפלא ממש!
הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור.
והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות.
את בסדר את :-)
גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל,
זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו.
הכותרת רומזת רמז ברור מאוד.
(ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.)
ושוב יש וויכוחים אם כולם צריכים להכיר את המשכי השורות שאת מצטטת... :)
(אגב, הייתי מחובר על "ץ" אז כבר כתבתי בשמו)
תמונה יפה, אבל קצת קשה לי עם זה שמה שמתפרסם פה בחזותי לא נמצא אצלי ביד, יותר כיף להסתכל על נייר נורמלי.
שבוע טוב וגורלי כקודמיו וכבאים אחריו.
(אני כבר רואה מה נחום היה עושה מהביטוי "וכבאים אחריו" :) )
חמודים, אלא אם כן יש לכם הערות קונקרטיות (סטייל שי) או הצעות אחרות, עולם האסוציאציות שלי נשאר הקובע. (הייתי ממשילה את זה לגמרא, שצריך הרבה רקע כדי לזהות שהמשפטים הפשוטים הם בכלל קודים, אבל זאת לא גמרא, בסה"כ סיפור של חורף).
קצת"ח- לא הבנתי למה היה חשש לחשיפת יתר דווקא בחלק העליון, אבל טוב לדעת שהצלחתי. :)
כרוכית- מי שמכיר, יודע שזה לא שלי. מי שלא מכיר המשפט חסר משמעות עבורו, ובכ"ז עומד בפני עצמו. האם בכל פעם שאת אומרת "יש דברים נסתרים" את שמה גרשיים?
וצ', אם אתה מארגן כבאית, אני מארגנת לך עותק.
[ליצירה]
נפלא ממש!
הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור.
והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות.
את בסדר את :-)
[ליצירה]
גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל,
זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו.
הכותרת רומזת רמז ברור מאוד.
(ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.)
[ליצירה]
א. שי הוא לא יוצר חדש באתר, השיר הזה מבטא גישה ישנה ומוכרת, וזה לא עליהום אישי עליו, ולכן אין "צורך לצאת להגנתו". מכיוון ואני יודעת שלשי יש את קהל הקוראים הקבוע שלו, שמתחבר ליצירות האלה, אני כותבת את הדברים כאן, ולא אצל יוצר שעלול לקחת את הדברים קשה.
ב. הכי קל לקחת את הדברים לקיצוניות. לענ"ד, מי שאמור לבצע את הסינון הכי רציני זה היוצר עצמו. עורכים לא מתיימרים לקבוע איכות, וגם ממזר טרמפיסטים ואנוכי לא מתיימרים לעשות זאת, אבל יש באתר הזה מעל לחמש עשרה אלף (!!) יצירות, והאיכות נעלמה אי שם בין הררי הכמויות. אם הגרפומנים רוצים שמישהו יקרא אותם, חייבים לאזן את קצב הפרסום, והדרך היחידה לעשות זאת מוטלת על הכותבים.
אני חוזרת על עצמי, אבל כנראה זה לא ברור דיו: אני לא טוענת שהשירים לא טובים, רק שלא כל שיר צריך להתפרסם.
תגובות