זה היה סיפור של חורף
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כותרת מפוצצת. הייתי מוצא מילה אחת, שקטה, ע"מ לא להעירו. [ליצירה]
- [ליצירה] (אין לי מילים בשביל להגיד) חמוד. והרבה יותר מזה, אבל [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת את הכותרת (הכל עובר במשפחה, חה חה) אבל התמונה הזו נהדרת, ולחשוב שבמציאות זה הרבה יותר קטן- זה ממש מרגש. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] (אבל שי, בטח אפילו אתה יודע שהמשך השיר הוא: "זה היה סיפור של חורף, *לא יותר*"). [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ממש! הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור. והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות. את בסדר את :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא קונה את תשובתך לשי. ומה אם אני לא מכירה את השיר? אז שימי סימני ציטוט שנדע שזה חלק ממשהו שהוא לא שלך. ככה זה. וחוצמיזה- תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל, זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו. הכותרת רומזת רמז ברור מאוד. (ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם עומר, לחתוך משמאל היה משדרג את הביצוע, אבל הרעיון- ממזרון, שתהיה בריא. אתה הכי, שזה נהדר. משושנים תסגה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטערת אם יצא מדבריי שאני מצדיקה את הסגנון של האלומות. אני לא מצדיקה את הסגנון ואני לא חושבת שזה שהוא פורסם במקום מקצועי נותנת הצדקה לרמוס משהו או מישהו. (וע"ע דבריו של ארז ליטמן על נתן יונתן בהקשר הנ"ל). אבל אני בהחלט חושבת שכשם שהביקורת הייתה מוגזמת, גם ההתגוננות האתרית כלפיה הייתה מוגזמת. ומיש- ביום שאסף ישלם לי אני אסנגר עליו מול דברייך, אבל כל עוד הוא לא משלם לי אעיר שאפחד לא חולק שיש סגנונות שונים. יש מי שאוהב את ההזוי ויש מי שאוהב את המדוייק, הנקודה היא שגם את ההזוי, כלשונך, ותסלח לי טל שאני משתמשת בלשונך כי בעיני זאת לא המציאות שהיא ניסתה לצייר כאן, יש דרך לשכלל. (ואגב, אם אין לך מושג ל איזה יומרה הוא מדבר, תסתכלי לעיל ב"תפתח, תלמד ואח"כ נדבר"). ושוב, גם לי יש ביקורת על דבריו של אסף, אבל זה לא מעוור את עיני מלראות גם ביקורת על הסיפור של טל. רק שמחות. [ליצירה]
- [ליצירה] היי שיר, זה אכן אותם יעקב ואילנית! העולם קטן. מידי. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, שקיעות זה קיטש, וראינו כבר אלף והכל נכון, אבל מה לעשות שזה פשוט יפה? נראה כמו כתובת אש של המלאכים. [ליצירה]
- [ליצירה] יותר יפה לך ככה. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא? (ואגב, מנגו בננה ומלון בלי דבש וקינמון?) [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] האם זה אתה, ילד? נגמר לי האוויר פה. לא לימדו אותי מה עושים עם שירים שהם כמו עיניים- נוקבים אותך פנימה. הולכים איתך הלאה. מכריחים אותך להסתכל. (חוץ מהקטע של "קרביים" ו"להתפוצץ" שלא עומדים בסטנדרט של "חידת הגיון עם מעורבות רגשית"). *. ערוגה, מתפתה שלא להגיב שהיא כועסת. :) [ליצירה]
- [ליצירה] או, זה מדהים לראות את השינויים שעוברת הכתיבה שלך. משהו פה הרבה יותר מעורפל, הרבה יותר מורכב (ואולי בעצם המורכבות יותר ברורה?) החזרה על "הזה" קצת עמוסה מידי, ומפחיתה מהאפקט של החוסר בהירות, עם הסלנג הצמוד לשפה הכ"כ עשירה שלך, וחבל. אבל חוץ מכל הזה, אבל אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב. ושוב. אהבתי מאוד. הטמנת כל כך הרבה רבדים וניואנסים מבלי לאבד את הרהיטות. ניכרים דברי אמת. ערוגה, קוראת שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקערבת, בואי הנה- את חושבת מה שאני חושבת? [ליצירה]
תגובות