טורקי קטן
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצת בהיר מדי (או שזה המחשב שלי? הדבר שנראה כמו פמוט נבלע בדבר הלבן מאחורה שנראה כמו כורסא) וחוץ מזה - תמונה טובה עם תאורה מעניינת. [ליצירה]
- [ליצירה] [אני שונאת להעיר הערות כאלה, אבל מאחר ואני לא מבינה כלום בחזותי ולא יכולה לתרום יותר - זה פשוט יפה. מאוד מאוד מאוד.] [ליצירה]
- [ליצירה] אותנטי עלק! ואני אומרת זאת בשיא החיוב. היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו: הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס, עובדים עליי גם: הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו, והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה. אהבתי ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת מפוספס, אבל בהחלט משדר יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] תורכי תורכי - מי חלם אותך הלילה... [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הקטן? [ליצירה]
- [ליצירה] טורקי קטן שותה תה. בדרך כלל. תמונה אתנית וטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! תמונה מעניינת ומיוחדת, אהבתי, קצת מפריע לי שיש הרבה שטח מת למטה, אולי היה כדי פשוט להתכופף לגובה השולחן יישר-כח! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי נספיק עוד להרוג תורכי קטן של ערב במצפה רמון.. יפה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה אומנותית יפה! אך פשוטה (פשוטה במובן הטוב של המילה!) [ליצירה]
- [ליצירה] יוהההההההההההההההווווווו! השיר הזה עושה לי פשוט טוב. רוצים עוד! ערוגה גבעונית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את הדיאלקטיקה בשיר- מצד אחד "רק נחזור" המינימליסטי, מצד שני "הוויה היחידה לחיות מאוחדים" האוטופי. מצד אחד "נחזור לכרמים" ומצד שני "כמו שועלים", אפילו הפער בין המיים שמבטאות פשטות אבל באופן כבד. יש הרבה תנועה בשיר הזה, שלא הבחנתי בה בקריאה ראשונה, וזה מאוד מיוחד בעיניי. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקק, ערוגונות תקרא למקומות בהם אתה מסתובב. מקק, גם אני בעד עבריתשפהיפה, אבל לא כשזה מאולץ. (תשאל את אלדר הוא יספר לך שמדרגות ברזל אינן קולניות אלא האנשים שעולים עליהם וכו'). אגב, "תפוז"? זה באמת שם של עמדה? או שזאת העמדה האחרונה? וממזר, מי שקורא אותי מבחוץ באמת זקוק לביאורים. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, זאת נראית לי סיבה טובה... [ליצירה]
- [ליצירה] *. ומזל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] "חרוזים זה כמו לקלף תפוז, משהו חייב להתלכלך". אומר יונתן גפן. אנילא חושבת שמשהו התלכלך, אבל תיארת את זה כל נכון וכל כך כואב. זה לא שהחרוזים מורידים את המיקוד מהמילים, הם פשוט מפחיתים מהמיקוד בממשות הרעיון הקשה שהבעת כאן. לענ"ד. [ליצירה]
- [ליצירה] אומנם אתה ספאספא, אך לא לזאת הייתה כוונתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שכל מי שעמד בעמדה הזאת יש לו את הגל שלו. בכל מקרה- חבל שוויתרת על סימני פיסוק- האם הזיכרון יקר מחיוך ודאגה? או שהזכרון מורכב מחיוך ודאגה? כפלי משמעויות אלו, החסרות בעצם את הכפל משמעות היו יכולות להמנע בעזרת פסיק ונקודה. וגם המשפט- "תמיד אולם תמיד" שלא תקני. בסה"כ שיר חביב, יכולתי ממש לדמיין את רותי בשמלה אדומה ושתי צמות. ע. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מצליחה לסדר את העימוד של הציטוט. זה אמור להיות ככה: "יהודה עמיחי כתב :כל האהבות הן טעויות מיותרות ושאר הציטוט מעומד תחת תחילת הציטוט ולא תחילת השורה. לא הולך לי. מנחם? מישו? [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה אחד הטובים שלך גליה. הדימוי, ודרך הטיפול שלך בו, מעניין מאוד. אבל בגלל שאהבתי יש לי שתי הערות- "בגלל שאני מין כזה פתית של קורנפלקס" לא משתלב נכון בקצב של השיר. לא רק בגלל שזאת השורה הכי ארוכה בשיר, אלא בגלל ש"מין כזה" זאת חזרה מיותר ומסורבלת. דבר שני- ההתחלה והסוף כל אחד מהם עומד בפני עצמו והחיבור בינהם קצת רופף, וחבל. כי חיברת כאן חומרים נהדרים, וצריך לטפל בהם כמו שצריך. ע. [ליצירה]
תגובות