ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
כל העניין, הוא לשתות משהו חם בלב מדבר )
אולי היה כדאי לשים את הפוקוס על הכוס הקרובה יותר? או שבעצם התכוונת שהכוס הברורה תהיה טיפה בפנים?
אבל זה נפלא גם ככה.
(למרות ששחור לבן כמעט תמיד קונה אותי..).
תמונה יפה!!! הקטע המת למטה מפריע לי קצת, ואולי היה כדי לבדוק גם אופציות אחרות לפיקוס - אבל גם בלי זה - תמונה מדהימה! הזווית נראת לי בדיוק מתאימה לקומפוזיציה, יחד עם הכורסא ושאר החפצים...
רק דבר אחד הכי מפריע לי...
בטוח שזה קפה תורכי?!? :D ^_^ (הכוס השמאלית נראת כמו קפה, אך המפוקסת נראת יותר כמו משקה שחור אחר.. מבריק מדי לקפה תורכי..)
[ליצירה]
אותנטי עלק!
ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
[ליצירה]
מכל מלמדיי השכלתי, ומערוגה יותר מכולם.
אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, אמר ד"ר סוס, ואשרי מי שיוצא וחוזר עם חוויות מגניבות מצולמות.
היה כדאי לצלם מקצת יותר רחוק, אם לא היו כל מיני שיחים ועשבים בים שהיו מפריעים לקומפוזיציה. חוץ מזה שיש משהו עקום בתמונה. זה צולם בדיגיטלית?
אבל יפה. חיבבתי.
[ליצירה]
לותנת, לפני שאת מנופפת אותי ואת עופיק בתמימות של מתחילים, הריני לצרף את הסכמתי לדבריו (תראי, לבחור יש מקורות. מה יש לך?) אם יצאת מהאולפנא, נתקלת בתופעות אסורות וגילית את העולם, צר לי עלייך אחותי. צר מאוד. התורה אוסרת- סימן שזה קיים.
מחר תצאי לעולם הרחב, תפתחי ותראי שיש גם משכב בהמה, אז תכתבי על זה שיר ותבקשי מאיתנו להפתח?
נו, באמת.
אין זה קיים, זה יפה וזהו.
זה קיים, זה אסור וזהו.
בקשר ליצירה,
למה הצהרות אהבה בגוון של תלות הן בעינייך הוכחה לאהבה?
ולגבי האומץ, הרשי לי לחלוק על קודמיי. פרובקציה היא דרך זולה להשיג תשומת לב. וכששי צריך להסביר שיש כאן פרובקציה, זה אפילו יותר זול.
[ליצירה]
לדעתי זה אחד הטובים שלך גליה. הדימוי, ודרך הטיפול שלך בו, מעניין מאוד.
אבל בגלל שאהבתי יש לי שתי הערות-
"בגלל שאני מין כזה פתית של קורנפלקס" לא משתלב נכון בקצב של השיר. לא רק בגלל שזאת השורה הכי ארוכה בשיר, אלא בגלל ש"מין כזה" זאת חזרה מיותר ומסורבלת.
דבר שני- ההתחלה והסוף כל אחד מהם עומד בפני עצמו והחיבור בינהם קצת רופף, וחבל. כי חיברת כאן חומרים נהדרים, וצריך לטפל בהם כמו שצריך.
ע.
[ליצירה]
איזה רעיון הזוי, שתהיי בריאה.
אבל אהבתי.
רק כמה הערות- יש כמה "קפיצות" תחביריות וחבל- הזקנה לא היתה הכי קרובה, אלא הניחוש שלה היה הכי קרוב. או- "כלומר שהוא התחיל ואז הפסיק"- מי התחיל? מי הפסיק? הקפיצות הללו קורות כשעורכים ומשפצרים יצירה, ואז חלקים שברורים לנו הולכים לאיבוד. בסיום יצירה, ולפני פרסומה, לוקחים חמש דקות ומקריאים לעצמנו את היצירה, בקול (!), כאילו זאת פעם ראשונה שאנחנו קוראים אותה, ואז הדברים הללו בולטים לעין. שינויים כאלה ממקצעים את היצירה ומשדרגים אותה לאין ערוך.
דבר שני, אולי כדאי להכניס את המושגים באנגלית? "קונטרול זי" נשמע הרבה פחות טו מCTRL+Z. לענ"ד.
ערוגה, שאהבה ולכן מעירה.
:)
[ליצירה]
סקאפי, אם שירים בינונים מינוס זה מה שצריך כדי שתחזור אליי, אני אמשיך. (זה או זה או יצירות ביני"ש משוחרר, כך מסתבר)
זה מה זה זה.
ומרציפן, לא אהבתי את הספר כלל לכן אין לי נקיפות מצפון על הרס השם הטוב. הייתי באותה מידה יכולה לקרוא לזה "נקרעה לו הרשתית". (זה בשבילך נחושת. עכשיו את יכולה להתהדר בהבנה. :))
[ליצירה]
איך שיר נולד.
"אבל כמה אפשר לכסות בעשן אינטלקטואלי של משוררים
ולעשות עצמנו מבינים כאילו לא נהיינו לגמרי עיוורים
למראות כה פשוטים כמו בוקר ושמים וצבע של עיניים
ומי בכלל יודע מה המשחק ומה הכללים
ומי בכלל מבין את המילים ומי רוצה לדבר
הלא אפילו הדגים בים אומרים יותר"
("אבל כמה אפשר" של יונתן גפן מתוך "בעיקר שירי אהבה". יש המשך, אבל הוא פחות רלוונטי).
ערוגה בוכיה.
תגובות