טורקי קטן
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצת בהיר מדי (או שזה המחשב שלי? הדבר שנראה כמו פמוט נבלע בדבר הלבן מאחורה שנראה כמו כורסא) וחוץ מזה - תמונה טובה עם תאורה מעניינת. [ליצירה]
- [ליצירה] [אני שונאת להעיר הערות כאלה, אבל מאחר ואני לא מבינה כלום בחזותי ולא יכולה לתרום יותר - זה פשוט יפה. מאוד מאוד מאוד.] [ליצירה]
- [ליצירה] אותנטי עלק! ואני אומרת זאת בשיא החיוב. היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו: הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס, עובדים עליי גם: הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו, והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה. אהבתי ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת מפוספס, אבל בהחלט משדר יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] תורכי תורכי - מי חלם אותך הלילה... [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הקטן? [ליצירה]
- [ליצירה] טורקי קטן שותה תה. בדרך כלל. תמונה אתנית וטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! תמונה מעניינת ומיוחדת, אהבתי, קצת מפריע לי שיש הרבה שטח מת למטה, אולי היה כדי פשוט להתכופף לגובה השולחן יישר-כח! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי נספיק עוד להרוג תורכי קטן של ערב במצפה רמון.. יפה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה אומנותית יפה! אך פשוטה (פשוטה במובן הטוב של המילה!) [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה ירון, אבל שוב אני נאלצת לחלוק עליך. א. גישה "פסאודו ילדותית"? מותם של המשחקים, מלחמות ללא מתים, ואפילו סיום השיר, פסימיות ללא עתיד, הרבה דברים אפשר לכתוב על זה, בין היתר "יומרני ומחוייט" אבל פאסודו ילדותי זה לא.להפך, זהו שיר מפוכח על התבגרות. ב. ניתוח מעברי הזמן שלך מעניין, אבל לא נאמן לתמונת המצב הכרונולגית שתוארה בשיר- אולי, אם היינו רוצים להיות קטנונים עד אימה היינו תוהים איך הכל מלא בשלג ואם זאת הקרח כבר מפוייח, אבל בהתחשב בחורף הירושלמי, שעם כל הכבוד לו, זה עדיין לא סיביר, זה ייתכן. ואנחנו הרי לא רוצים להיות קטנוניים עד אימה. ג. לגבי ההמשך- אולי כפלים לשונים זה לא הסגנון שלך (מה הסגנון שלך באמת? לעולם לא נדע) אבל החלוקה של המשחק מלחמת שלג לשני חלקים: המשחקים והמלחמות הוא בעיני גאוני. ד. אני מצטרפת לדעתך שיש כאן שני חלקים בשיר, ולכן המעבר בין הדימויים של האגזוזים המפוייחים לבין השמיכה הלבנה דווקא מדוייק ונאמן לרעיון של השיר על התסכול מנקודות המבט השונות, כשולם נהנים ואתה לא חלק מהיופי הזה. חלק א' הוא הסובייקטיבי, ואילו חלק ב' מספק את המבט האובייקטיבי של המציאות. מעבר חשוב וכתוב היטב. וכפי שכבר כתבתי, ממז, תשמור על עצמך. בעיקר כשזהבי עצבני. [ליצירה]
- [ליצירה] "א-י-ז-ה ש-י-ר מ-ה-מ-ם הצילו!!!!! מהמם לי ת'חיים איזה בנאדם! יאאלה! אתה בא להתחתן איתי?" מצטערת מוקי, רק רציתי להיות כמו כולם. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון סוסת, שיר לא אמור לחדש. אבל שיר חייב לעשות משהו- או לעניין, או לרגש, או לאתגר, או משהו. ובשיר שלך לא קורה כלום. כמו שאמר החכם הסיני של הדס- יש כאן חיתוך שורות טוב, רואים שהשקעת, אבל אצל הקורא לא קורה כלום. כתבתי שיר, ולא יצרת בו כלום וחבל. זה לא ערב הסתלבטות על סוסה, אני פשוט מאמינה שאת יכולה יותר. רואים שאת משקיעה מחשבה, חבל שהמחשבה לא מתגבשת למשהו יותר. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואו. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, איך לפעמים הייתי רוצה להיות כזאת. אבל אחרי דקה זה עובר לי. להלהלה להלה ללה ללה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר לקח את לקיצוניות, אבל השורה התחתונה היא שלא כל מה שנכתב צריך להכתב, ולא כל מה שצריך להכתב צריך להתפרסם. יכול להיות שיש יוצרים עם "עולם פנימי עשיר" שלא צריכים שום תיקונים, אבל השיר הזה, לא ראוי להגדרה הזאת. וכל שיר שנכתב לפי הנוסחא הזאת, קשה לי להאמין שיהיה ראוי להגדרה הזאת. באדיבות ערוגה, מרשם חלופי: קח את הרגשות והמחשבות של בוקר, חכה עד שתגיע המילה הנכונה, שעבד אותה לדיוק, השחז אותה לאמירה, שחק איתה עד שלא תהיה בנאלית וסתמית, שתהיה ראויה לזמן ולקשב שהקורא ישקיע בה, הרעף עליה מבטי ביקורת לוודא שהיא מדוייקת ואיכותית, וכשתסיים, תראה אם הצלחת לגעת או לעניין אחרים שאינם הקהל הקבוע שלכם. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] * (קראתי כמה פעמים ושתיקה כאן מהדהדת). (משהו קטן- דווקא בתור אוהדת סוגריים, הייתי מוותרת על הילדים פותים, זה די ברור גם בלי וקוטע לשווא את הזרימה). [ליצירה]
- [ליצירה] זהבי, זה כל מה שיש לך להגיד? [ליצירה]
- [ליצירה] חת, אני מסכימה עם כל מילה שלך, אבל לפעמים, כדי לחיות במציאות המטורפת הזאת, צריכים להגדיר את הדברים. אין כאן רע מוחלט, אין כאן טוב מוחלט, אבל יש צדדים מוחלטים ומלחמה אחת ארוכה. אני לא חושבת שזה פתרון, אבל אני יכולה להבין את האנשים שבורחים לתמימות או להתלהמות. אבל, וזו הנקודה בה אני חולקת על החתלתול ועליך יהיה טוב, שתי הקיצוניות הן בריחה ואיומות, חסרות תועלת וחסרות תוחלת באותה מידה. [ליצירה]
- [ליצירה] |כבוד לאריאל| נושא! בוא תראה מי פה! ברוך הבא אריאל. לא תיארתי לעצמי שתצטרף לכאן, אבל תיארתי לעצמי שזו תהיה היצירה הראשונה שתפרסם... :) מצטרפת לפיצ בשירה סוערת להמשך. [ליצירה]
תגובות