ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
כל העניין, הוא לשתות משהו חם בלב מדבר )
אולי היה כדאי לשים את הפוקוס על הכוס הקרובה יותר? או שבעצם התכוונת שהכוס הברורה תהיה טיפה בפנים?
אבל זה נפלא גם ככה.
(למרות ששחור לבן כמעט תמיד קונה אותי..).
תמונה יפה!!! הקטע המת למטה מפריע לי קצת, ואולי היה כדי לבדוק גם אופציות אחרות לפיקוס - אבל גם בלי זה - תמונה מדהימה! הזווית נראת לי בדיוק מתאימה לקומפוזיציה, יחד עם הכורסא ושאר החפצים...
רק דבר אחד הכי מפריע לי...
בטוח שזה קפה תורכי?!? :D ^_^ (הכוס השמאלית נראת כמו קפה, אך המפוקסת נראת יותר כמו משקה שחור אחר.. מבריק מדי לקפה תורכי..)
[ליצירה]
אותנטי עלק!
ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
[ליצירה]
אחד הדברים שמאפיינים את האישה מאז הנסירה זו הכמיהה והציפיה הזאת לשוב להיות שלם- אבל
א. השלם אפעם לא יהיה מושלם כמו לפני הנסירה והחטא. והציפיה הזאת היא פתח לאוממלות רבה.
ב. גם השלם שיהיה, צריך להיות מורכב שני חלקים שלמים, אחרת מה שיהיה זה שלושת רבעי. או שני שליש. או אפילו פחות. העלמה המצויה צריכה להיות שלמה- להנות, להרגיש, להיות בפני עצמה.
ג. לא הבנתי למה בחרת דווקא בסגנון כתיבה כזה.
[ליצירה]
אה, עכשיו הבנתי את השמלת לבן.
מית', אם החריצים לא מונעים ממך את רעד הסתיו, אז לא נשחק הסף לגמרי.
|מצטרפת לתהיית הינקי ועונה לעצמי שכנראה עד מאוד. ועוד נכונים לנו הפתעות.|
[ליצירה]
צדיק, זה סיפור טוב מאוד, אבל קצת מאומץ מידי. תפה קצת, ותן לסיפור לעשות את שלו. אני יודעת שזאת לא ממש הערה קונקרטית, אבל אין נוסחאות קונקרטיות בעניין הזה. בחרת במרכיבים חזקים, וצריך להאמין בהם שיספרו את הסיפור.
והם עושים את זה טוב מאוד.
ערוגה מצומררת.
[ליצירה]
יש עניין באסתטיקה. אם זה בא לידי ביטוי ביצירה הנ"ל, אפשר לדון בכך, אבל זה נכון ככלל.
ולפי גישתך קצת אחרת, של צייד רגעים, אז ביקורתה של פוטו נכונה. אין כאן "רגע" שגורם למשהו אצל צופה.
[ליצירה]
יצירה צבאית, איזו הפתעה!
:)
אחדעלאחד, הייתי מציעה להקריא לעצמך את היצירה בקול ולאט, יש הרבה משפטים ארוכים ולא מספיק מלוטשים וחבל. רעיון מעניין והביצוע גם.
ואגב, בטח לא התכוונת אבל נשמע כאילו הרעיון של החתונה גורם לך פאניקה שמעמידה את הרצון לחיות באור חדש, לא?
:)
ערוגה.
תגובות