טורקי קטן
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצת בהיר מדי (או שזה המחשב שלי? הדבר שנראה כמו פמוט נבלע בדבר הלבן מאחורה שנראה כמו כורסא) וחוץ מזה - תמונה טובה עם תאורה מעניינת. [ליצירה]
- [ליצירה] [אני שונאת להעיר הערות כאלה, אבל מאחר ואני לא מבינה כלום בחזותי ולא יכולה לתרום יותר - זה פשוט יפה. מאוד מאוד מאוד.] [ליצירה]
- [ליצירה] אותנטי עלק! ואני אומרת זאת בשיא החיוב. היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו: הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס, עובדים עליי גם: הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו, והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה. אהבתי ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת מפוספס, אבל בהחלט משדר יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] תורכי תורכי - מי חלם אותך הלילה... [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הקטן? [ליצירה]
- [ליצירה] טורקי קטן שותה תה. בדרך כלל. תמונה אתנית וטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! תמונה מעניינת ומיוחדת, אהבתי, קצת מפריע לי שיש הרבה שטח מת למטה, אולי היה כדי פשוט להתכופף לגובה השולחן יישר-כח! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי נספיק עוד להרוג תורכי קטן של ערב במצפה רמון.. יפה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה אומנותית יפה! אך פשוטה (פשוטה במובן הטוב של המילה!) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חריזה? אביתר, נגעת בכמה רעיונות טובים, אבל השארת אותם לא ברורים. מי זה הראשון, השני והשלישי? מחשבות? אם כן, זאת נקבה. (ראשונה, שניה וכו). דבר שני, יש להקפיד על ההבדל בין פסיק לנקודה. לדוגמא- לענ"ד בין "תתהפך קיבתי" לבין "אמצא עזוב" מתאים יותר פסיק. ודבר שלישי- כשחודר הוא לו- מי חודר לאן? האדם לתת מודע? התת מודע למחשבות? זה לא ברור. מסכימה עם תמי שהבלבול עושה את השיר, אבל אם הכוונה היא לכתוב שיר על בלבול, אזי אם התיקונים דרושים, וישרתו את המטרה. אם הכוונה היתה להותיר את הקורא מבולבל, אז הצלחת. ברוך הבא לצורה! ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] ככה זאת לא תשובה. [ליצירה]
- [ליצירה] ומה, מה אם הוא רואה בה מעבר למה שהיא מנסה להסתיאר? מה אם הוא רואה את מה שהיא יכולה להיות ולא מרשה לעצמה? ומה אם. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מוותרת או על המחבת או על החיים, ביחד זה כבר כתוש דק דק לקורא. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. מה שזה שמעליי שתק. (ואיך אני שמחה שהצטרפת). [ליצירה]
- [ליצירה] זה כל כך עדין (לא רק בגלל שמדובר על זכוכיות.) ויפה. בכלל לא ארוטי. ומי שמצא כאן רמיזות שהביכו אותו, שילך לקרוא "אשיב ממצולות" או משהו וירגע. וגמני חושבת שהבית השני מוצלח יותר, אבל לא לוותר על ההקדמה כלל! (את שמת לב איך במיוחד בשבילך הכנסתי בסוגריים דליחות? ) [ליצירה]
- [ליצירה] אחד היפים שקראתי על הזכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] קישט או לא זה מה שהייתי צריכה עכשיו. תודה סו! (שאולי ממש ממש לא חייבים לקרוא, אבל כדאי.) [ליצירה]
- [ליצירה] למען הרבים.. :) קודם כל- אני שמחה שכתבת. אבל איזה מן שם זה יפת נתנאל קוך? תנסה להגיד את זה בקול, גם לך יוצא קול של מורה. אז ככה, זה סיפור עמוס, זה סיפור מעניין, יש בו מטענים ורמיזות והכל, ובכל זאת משהו לא עובר בו. המונולגים של הילד נשמעים כמו ילד בן 9, ואז פתאום הוא מעשן, מכריז על חילוניות, זה לא עובר. אולי אנחנו כל כך רגילים להעמיס על דמויות מעבר למה שהן, שכבר קשה לנו לקבל דמויות כפשוטן, אבל אם הן כפשוטן ונשמעות כמו אחשלי הקטן למה הסיפור? עכשיו גם אני נשמעת כמו מורה: אתה יכול הרבה יותר, זה-ילד-1948. בשמחות. ערוגה קוצנית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חולקת על ילד, אני לא ניחשתי את הסוף. אבל כל הקטע של השינויים היה די צפוי, בטח יש מישהו שלא השתנה בכזאת קיצוניות ברורה. זה לא רע בכלל, זה אפילו די טוב. [ליצירה]
תגובות