זה היה סיפור של חורף
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כותרת מפוצצת. הייתי מוצא מילה אחת, שקטה, ע"מ לא להעירו. [ליצירה]
- [ליצירה] (אין לי מילים בשביל להגיד) חמוד. והרבה יותר מזה, אבל [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת את הכותרת (הכל עובר במשפחה, חה חה) אבל התמונה הזו נהדרת, ולחשוב שבמציאות זה הרבה יותר קטן- זה ממש מרגש. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] (אבל שי, בטח אפילו אתה יודע שהמשך השיר הוא: "זה היה סיפור של חורף, *לא יותר*"). [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ממש! הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור. והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות. את בסדר את :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא קונה את תשובתך לשי. ומה אם אני לא מכירה את השיר? אז שימי סימני ציטוט שנדע שזה חלק ממשהו שהוא לא שלך. ככה זה. וחוצמיזה- תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל, זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו. הכותרת רומזת רמז ברור מאוד. (ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.) [ליצירה]
- [ליצירה] ממז, תשמור על עצמך, הא? (לא יכולתי להתאפק. הייתי חייבת להשאיר אזשהוא חותם במקום שאני חוזרת אליו שוב ושוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] לפי הקווים. [ליצירה]
- [ליצירה] *. (וגם זה הבל ורעות רוח). [ליצירה]
- [ליצירה] שיר על גיהנום בחרוזים. רעיון מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] א. שי הוא לא יוצר חדש באתר, השיר הזה מבטא גישה ישנה ומוכרת, וזה לא עליהום אישי עליו, ולכן אין "צורך לצאת להגנתו". מכיוון ואני יודעת שלשי יש את קהל הקוראים הקבוע שלו, שמתחבר ליצירות האלה, אני כותבת את הדברים כאן, ולא אצל יוצר שעלול לקחת את הדברים קשה. ב. הכי קל לקחת את הדברים לקיצוניות. לענ"ד, מי שאמור לבצע את הסינון הכי רציני זה היוצר עצמו. עורכים לא מתיימרים לקבוע איכות, וגם ממזר טרמפיסטים ואנוכי לא מתיימרים לעשות זאת, אבל יש באתר הזה מעל לחמש עשרה אלף (!!) יצירות, והאיכות נעלמה אי שם בין הררי הכמויות. אם הגרפומנים רוצים שמישהו יקרא אותם, חייבים לאזן את קצב הפרסום, והדרך היחידה לעשות זאת מוטלת על הכותבים. אני חוזרת על עצמי, אבל כנראה זה לא ברור דיו: אני לא טוענת שהשירים לא טובים, רק שלא כל שיר צריך להתפרסם. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מוותרת או על המחבת או על החיים, ביחד זה כבר כתוש דק דק לקורא. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] למען הרבים.. :) קודם כל- אני שמחה שכתבת. אבל איזה מן שם זה יפת נתנאל קוך? תנסה להגיד את זה בקול, גם לך יוצא קול של מורה. אז ככה, זה סיפור עמוס, זה סיפור מעניין, יש בו מטענים ורמיזות והכל, ובכל זאת משהו לא עובר בו. המונולגים של הילד נשמעים כמו ילד בן 9, ואז פתאום הוא מעשן, מכריז על חילוניות, זה לא עובר. אולי אנחנו כל כך רגילים להעמיס על דמויות מעבר למה שהן, שכבר קשה לנו לקבל דמויות כפשוטן, אבל אם הן כפשוטן ונשמעות כמו אחשלי הקטן למה הסיפור? עכשיו גם אני נשמעת כמו מורה: אתה יכול הרבה יותר, זה-ילד-1948. בשמחות. ערוגה קוצנית. [ליצירה]
- [ליצירה] * אומרים שלא רחוק מחדרה, בין הים לבין החולות, יש מקום שבו זורחת השמש בלילות. רק אצלינו לא תמיד היא זורחת. רק אצלינו משומה אור חסוך. יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה, איזה אבסורד. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם אסף. תנסי לקרוא את היצירה כמונו, אנשים שמנותקים מהסיטואציה- מה שלושת השורות הללו נתנו לנו? מרגש, מעניין, מסקרן, מחדש, כתוב טוב- כל אלה אפשרויות שיצירה יכולה לעורר, והיצירה הזאת לא עוברת באף אחת מהן. וחבל. חבל לך וחבל לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שכל מי שעמד בעמדה הזאת יש לו את הגל שלו. בכל מקרה- חבל שוויתרת על סימני פיסוק- האם הזיכרון יקר מחיוך ודאגה? או שהזכרון מורכב מחיוך ודאגה? כפלי משמעויות אלו, החסרות בעצם את הכפל משמעות היו יכולות להמנע בעזרת פסיק ונקודה. וגם המשפט- "תמיד אולם תמיד" שלא תקני. בסה"כ שיר חביב, יכולתי ממש לדמיין את רותי בשמלה אדומה ושתי צמות. ע. [ליצירה]
תגובות