זה היה סיפור של חורף
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כותרת מפוצצת. הייתי מוצא מילה אחת, שקטה, ע"מ לא להעירו. [ליצירה]
- [ליצירה] (אין לי מילים בשביל להגיד) חמוד. והרבה יותר מזה, אבל [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת את הכותרת (הכל עובר במשפחה, חה חה) אבל התמונה הזו נהדרת, ולחשוב שבמציאות זה הרבה יותר קטן- זה ממש מרגש. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] (אבל שי, בטח אפילו אתה יודע שהמשך השיר הוא: "זה היה סיפור של חורף, *לא יותר*"). [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ממש! הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור. והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות. את בסדר את :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא קונה את תשובתך לשי. ומה אם אני לא מכירה את השיר? אז שימי סימני ציטוט שנדע שזה חלק ממשהו שהוא לא שלך. ככה זה. וחוצמיזה- תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל, זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו. הכותרת רומזת רמז ברור מאוד. (ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.) [ליצירה]
- [ליצירה] יו, איך לא הגבתי כאן אף פעם? חמוד מאוד. לא ממש מקורי, אבל חמוד. המקצוענית קשר, שהבינה ה-כ-ל. (טוב, חוץ מהנוזלים האדומים). :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. גם השיר וגם החדשות... :) [ליצירה]
- [ליצירה] נשואי אמונה שהכירו באוניברסיטה זה אחלה, אבל הכוונה לנושאי אמונה, כמובן. וחזרתי רק כדי להגיד שדבריי כללים ואינם מופנים אלייך אישית. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני. *. [ליצירה]
- [ליצירה] תגידי, ילדה, אין לך בושה? לנצל"ש ולהקפיץ בכזה שיר עצוב?? :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא עושים ככה ללב של ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מוותרת על "גולים", האסוציאציה הובנה, אין טעם לפרק אותה לחלקי חלקים. בנוסף, בכל השורה האחרונה היה מקום לפסיק, קצת קשה לנשום שם. וחוצמזה, זה רע מאוד שכתוב טוב. שלא נדע עוד כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם מיש. הרי אם אני חלק אלוקה ממעל, והכל הכל אלוקות זה לא עניין של "להרגיש בנוח" או "לשתף את האלוקים". זה להפסיק לשים את עצמי, על שלל פחדיי ורצונותיי ולהיות לשם שמיים. אנחנו צודקים, חתלתול? [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא כתוב טוב, וגם זה פשוט לא נכון. חבל. [ליצירה]
תגובות