זה היה סיפור של חורף
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כותרת מפוצצת. הייתי מוצא מילה אחת, שקטה, ע"מ לא להעירו. [ליצירה]
- [ליצירה] (אין לי מילים בשביל להגיד) חמוד. והרבה יותר מזה, אבל [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת את הכותרת (הכל עובר במשפחה, חה חה) אבל התמונה הזו נהדרת, ולחשוב שבמציאות זה הרבה יותר קטן- זה ממש מרגש. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] (אבל שי, בטח אפילו אתה יודע שהמשך השיר הוא: "זה היה סיפור של חורף, *לא יותר*"). [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ממש! הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור. והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות. את בסדר את :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא קונה את תשובתך לשי. ומה אם אני לא מכירה את השיר? אז שימי סימני ציטוט שנדע שזה חלק ממשהו שהוא לא שלך. ככה זה. וחוצמיזה- תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל, זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו. הכותרת רומזת רמז ברור מאוד. (ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.) [ליצירה]
- [ליצירה] חינני פלוס. ומה עם תודה לערוגה שהיתה שם? כותרת מצויינת, כצפוי. היה כדאי לחתוך את החלק הימני של התמונה, הוא לא שייך ומכער. ולמה בצבע? :) [ליצירה]
- [ליצירה] מה? אם בקטע הקודם, ממזר זיהה ואילו אני נותרתי במתח עד הסוף, כאן גם אני זיהיתי, ואין ספק שזה פוגם בהנאה. יש לך יכולות מפליאה לתאר סיטואציות ישנות כיומיומיות וזה מבורך, אבל אלמנט ההפתעה חובה- כדי שגם אנחנו, אלו שלא התברכו היכולת הזאת ישארו עד הסוף הטוב. לך בכוחך זה וכתוב סיפורים פחות שקופים. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני הבנתי את זה אחרת מממזר- על התחושה הרעה שיש לנסיך כשהוא נשאר במקום ללכת. ככה זה שגדלים- צפוף לך בפעמון של זכוכית, שני הרים כבר לא מספיקים לך וגם מהבלורית הבלונדינית לא נשאר הרבה. הרעיון מקסים. את מוציאה את היצירה מההקשר התמים הידוע, ומציגה באמצעות אותם סמלים ידועים מערכת יחסים סמביוטית וקצת מפחידה. אבל- ריבוי השיבוצים מכניס את הקורא אוטומאטית לעמדת "קראתי את זה כבר, הייתי שם". אלפי שירים נכתבו בהשראת הנסיך הקטן, רק באתר הזה יש בטח 20, אבל כדי לבדל את הרעיון שלך את צריכה או להפחית את כמות השיבוצים, או לקחת אותם צעד אחד קדימה, קצת יותר נועז. כי עד "כלאתי ב כבשים" אי אפשר לדעת שמדובר במשהו אחר. וגם את, משהו אחר. זה ודאי. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי שיר בדיחה? [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי תמי, אבל הכתיבה סתמית, הרעיון נדוש והדימויים בנאליים. את יכולה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] איך, איך את עושה את זה? ערוגה, ללא אוויר. [ליצירה]
- [ליצירה] אם אלדר צודק, ואכן הכוונה לירושלים, יפה שבחרת לסיים דווקא בתקופה הצלבנית, כשלכולנו ידוע ההמשך. לא לגמרי הבנתי את הקטע של המוות והחזרה שוב ושוב, אבל מילא. [ליצירה]
- [ליצירה] אם לא הייתי מאמינה ביכולת של תמי לכתוב יותר טוב, לא הייתי טורחת. כישורי הכתיבה שלי לא שייכים לכאן, כי לקרוא אני יודעת. ובניגוד לאחרים, משתדלת גם לקבל ביקורת. אני מציעה שכל אחד ינהל את המלחמות של עצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] כי נאמר כבר הכל וגם זאת בעצם שורה משיר. (זה יידלק מחדש, נעם. זה יוצת ויאיר. אתה מוכרח). [ליצירה]
תגובות