נפלא ממש!
הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור.
והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות.
את בסדר את :-)
גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל,
זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו.
הכותרת רומזת רמז ברור מאוד.
(ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.)
ושוב יש וויכוחים אם כולם צריכים להכיר את המשכי השורות שאת מצטטת... :)
(אגב, הייתי מחובר על "ץ" אז כבר כתבתי בשמו)
תמונה יפה, אבל קצת קשה לי עם זה שמה שמתפרסם פה בחזותי לא נמצא אצלי ביד, יותר כיף להסתכל על נייר נורמלי.
שבוע טוב וגורלי כקודמיו וכבאים אחריו.
(אני כבר רואה מה נחום היה עושה מהביטוי "וכבאים אחריו" :) )
חמודים, אלא אם כן יש לכם הערות קונקרטיות (סטייל שי) או הצעות אחרות, עולם האסוציאציות שלי נשאר הקובע. (הייתי ממשילה את זה לגמרא, שצריך הרבה רקע כדי לזהות שהמשפטים הפשוטים הם בכלל קודים, אבל זאת לא גמרא, בסה"כ סיפור של חורף).
קצת"ח- לא הבנתי למה היה חשש לחשיפת יתר דווקא בחלק העליון, אבל טוב לדעת שהצלחתי. :)
כרוכית- מי שמכיר, יודע שזה לא שלי. מי שלא מכיר המשפט חסר משמעות עבורו, ובכ"ז עומד בפני עצמו. האם בכל פעם שאת אומרת "יש דברים נסתרים" את שמה גרשיים?
וצ', אם אתה מארגן כבאית, אני מארגנת לך עותק.
[ליצירה]
נפלא ממש!
הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור.
והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות.
את בסדר את :-)
[ליצירה]
גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל,
זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו.
הכותרת רומזת רמז ברור מאוד.
(ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.)
[ליצירה]
אחד הדברים הכי מבאסים בכתיבה זה המשפטים שנשארים מחוץ לשיר. הרבה רעיונות יפים, משחקי מילים ותילי משמעויות שמהם צריך לסנן כדי לא להעמיס יותר מידי.
יכול להיות שהרבה מהקוראים עברו על "מתקנים" בלי לעלות על הצופן כמו אלדר, ויכול להיות שרוב הקוראים עברו על "עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד" בלי לזמזם את "אני עומד על החומה". יכול להיות.
ובטח יש כאן עוד כמה שלא עליתי עליהם.
אבל השיר הזה טיפה עמוס מידי. צריך לדעת להשאיר מקום לדעתו של הקורא, צריך לדעת לוותר. או תפקיד או שוטר בגן הילדים. אי אפשר לזגזג את הקורא ככה.
דבר שני, שונה אבל קשור, גם מבחינת מלל נטו, כל המוסיף גורע. מה דעתך על זה:
"בעמדת השמירה עולה הירח
ואיתו בליל המחשבות,
ולפעמים גם כמה שורות לשירים.
או: וגם כמה שורות לשירים
לפעמים".
צריך יותר מקום לנשום, פחות לדחוס ולקטע.
חוץ מהנ"ל, אולי מהיכרותי עם הזווית הזאת, אני חושבת שזה שיר מדוייק. זה שיר טוב, שמצייר תמונה אחרת. זה בהחלט הכיוון.
עד כאן דברי הערוגה.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
שלומי (טוב, אני מניחה שקוראים לך שלומי כמו שלי קוראים ערוגה...)
קראתי את יוצר הרע, ואת מה שיש לי להגיד על הכתיבה, אגיב כבר שם. אבל קודם אני רוצה להבין אם הבנתי נכון-
אתה טוען שלהיות דתי מול גורל קשה זה יותר קשה מלכפור בזה שגם הרע זאת השגחה?
כי בעיניי דווקא באל מול המוות יותר מנחם כשאתה דתי ומאמין שגם במוות יש טעם. גם במוות של ילד בן שנתיים.
הקטע שכתבת סותר את הגישה הפילוסופית שאלוהים הוא אופיום לדתיים.
מממ, מקווה שהצלחת להבין מה אני מנסה לשאול למרות העירפול והסיבול המילולי.
תגובות