זה היה סיפור של חורף
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כותרת מפוצצת. הייתי מוצא מילה אחת, שקטה, ע"מ לא להעירו. [ליצירה]
- [ליצירה] (אין לי מילים בשביל להגיד) חמוד. והרבה יותר מזה, אבל [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת את הכותרת (הכל עובר במשפחה, חה חה) אבל התמונה הזו נהדרת, ולחשוב שבמציאות זה הרבה יותר קטן- זה ממש מרגש. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] (אבל שי, בטח אפילו אתה יודע שהמשך השיר הוא: "זה היה סיפור של חורף, *לא יותר*"). [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ממש! הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור. והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות. את בסדר את :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא קונה את תשובתך לשי. ומה אם אני לא מכירה את השיר? אז שימי סימני ציטוט שנדע שזה חלק ממשהו שהוא לא שלך. ככה זה. וחוצמיזה- תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל, זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו. הכותרת רומזת רמז ברור מאוד. (ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.) [ליצירה]
- [ליצירה] שיא חדש נשבר בפאטתיות התגובות שלך לעצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] את משהו את. משהו-משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] *. אוי ואבוי לי. לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מוותרת על "גולים", האסוציאציה הובנה, אין טעם לפרק אותה לחלקי חלקים. בנוסף, בכל השורה האחרונה היה מקום לפסיק, קצת קשה לנשום שם. וחוצמזה, זה רע מאוד שכתוב טוב. שלא נדע עוד כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] האם השמואל ירושלמי הוא באמת ירושלמי? [ליצירה]
- [ליצירה] איך שיר נולד. "אבל כמה אפשר לכסות בעשן אינטלקטואלי של משוררים ולעשות עצמנו מבינים כאילו לא נהיינו לגמרי עיוורים למראות כה פשוטים כמו בוקר ושמים וצבע של עיניים ומי בכלל יודע מה המשחק ומה הכללים ומי בכלל מבין את המילים ומי רוצה לדבר הלא אפילו הדגים בים אומרים יותר" ("אבל כמה אפשר" של יונתן גפן מתוך "בעיקר שירי אהבה". יש המשך, אבל הוא פחות רלוונטי). ערוגה בוכיה. [ליצירה]
- [ליצירה] שירים עד כאן. "ואל תאמר אהיה אשר אהיה ואל תאמר מה שהיה כלא היה, האמן לחלומות, האמן לבתים עזובים, האמן לגרוטאות. הקשב לעברם המפואר, האמן לשעווה על השולחן שהייתה נר, שהייתה חלת דבש ואל תאמר, אהיה אשר הייתי כי לא תהיה אשר היית. ואל תשכח שגם פרדס אפל נותן פרחים לבנים ואל תשכח אותי". (יהודה עמיחי) אני צריכה ללמוד עוד הרבה כדי לזהות ולהבין את העושר שטמנת כאן, אבל לבנתיים, אולי יש יתרון ברוח שוקטה וכנועה. אולי לא תמיד צריך לנדוד בנקרות ולפול מצוקים. ואולי שנינו צריכים ללמוד עוד הרבה כדי לזהות את האושר שטמון כאן. *. [ליצירה]
- [ליצירה] "חרוזים זה כמו לקלף תפוז, משהו חייב להתלכלך". אומר יונתן גפן. אנילא חושבת שמשהו התלכלך, אבל תיארת את זה כל נכון וכל כך כואב. זה לא שהחרוזים מורידים את המיקוד מהמילים, הם פשוט מפחיתים מהמיקוד בממשות הרעיון הקשה שהבעת כאן. לענ"ד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. הסוף קצת מאכזב, אבל יופי של רעיון ויופי של ביצוע. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בעד הסוגריים. ההערות בסוגריים לא חשובות מהשיר, אלא צורה אחרת ומרתקת של כתיבה. בעיני זה מעשיר את השיר מאוד, ואהבתי איך שבכל סוגר כתבת נקודת מבט אחרת. ולגבי התוכן, עצוב וכואב. [ליצירה]
תגובות