זה היה סיפור של חורף
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כותרת מפוצצת. הייתי מוצא מילה אחת, שקטה, ע"מ לא להעירו. [ליצירה]
- [ליצירה] (אין לי מילים בשביל להגיד) חמוד. והרבה יותר מזה, אבל [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת את הכותרת (הכל עובר במשפחה, חה חה) אבל התמונה הזו נהדרת, ולחשוב שבמציאות זה הרבה יותר קטן- זה ממש מרגש. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] (אבל שי, בטח אפילו אתה יודע שהמשך השיר הוא: "זה היה סיפור של חורף, *לא יותר*"). [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ממש! הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור. והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות. את בסדר את :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא קונה את תשובתך לשי. ומה אם אני לא מכירה את השיר? אז שימי סימני ציטוט שנדע שזה חלק ממשהו שהוא לא שלך. ככה זה. וחוצמיזה- תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל, זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו. הכותרת רומזת רמז ברור מאוד. (ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.) [ליצירה]
- [ליצירה] גם לי משהו מתפספס... הבחירה בקומפוזציה צדדית היא מעניינת, אבל אולי היה כדאי להכניס קצת יותר רקע, ולא לקטום את העלים. הקווים האלכסונייים של הגזע, והקווים המאוזנים של הענפים מפירים את האיזון וההתמקדות בשבירה, שהיא הנושא שלך. השניה מוצלחת יותר, אבל אני אוהבת את היכולת שלך ללכת סביב נושא ולכן גם לתמונה הזאת יש מקום מעניין, לדעתי... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, זה שינוי סגנון מהיצירות הקודמות שלך. את בסדר את. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר יאיר, זה בדיוק מה שאני חושבת כשאני מדברת איתך. שתצא אותך מהשקט הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מרק כרובי. לא הבנתי את הסוגריים בהתחלה, וגם לא את כל הרבדים, אבל ממה שהבנתי, זה כתוב טוב. ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך מיש. עוד רגע תכתבי לי מסרישי מתנצל, נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] למען הרבים.. :) קודם כל- אני שמחה שכתבת. אבל איזה מן שם זה יפת נתנאל קוך? תנסה להגיד את זה בקול, גם לך יוצא קול של מורה. אז ככה, זה סיפור עמוס, זה סיפור מעניין, יש בו מטענים ורמיזות והכל, ובכל זאת משהו לא עובר בו. המונולגים של הילד נשמעים כמו ילד בן 9, ואז פתאום הוא מעשן, מכריז על חילוניות, זה לא עובר. אולי אנחנו כל כך רגילים להעמיס על דמויות מעבר למה שהן, שכבר קשה לנו לקבל דמויות כפשוטן, אבל אם הן כפשוטן ונשמעות כמו אחשלי הקטן למה הסיפור? עכשיו גם אני נשמעת כמו מורה: אתה יכול הרבה יותר, זה-ילד-1948. בשמחות. ערוגה קוצנית. [ליצירה]
- [ליצירה] טלי עושה זאת שוב! חזק, ומעביר את המחשבות היטב. ורסיס, אני נאלצת שלא להסכים. יש במבחן הסובייקטיבי הזה של האומלות גם מימד אובייקטיבי. (מבלי להכנס לדוגמאות..) [ליצירה]
- [ליצירה] * אומרים שלא רחוק מחדרה, בין הים לבין החולות, יש מקום שבו זורחת השמש בלילות. רק אצלינו לא תמיד היא זורחת. רק אצלינו משומה אור חסוך. יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה, איזה אבסורד. [ליצירה]
- [ליצירה] להגדיל שירה ולהאדירה :) היה מיזם כזה פעם בצורה, אבל הוא אבד. חמוד לאללה מצידכם. [ליצירה]
תגובות