זה היה סיפור של חורף
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כותרת מפוצצת. הייתי מוצא מילה אחת, שקטה, ע"מ לא להעירו. [ליצירה]
- [ליצירה] (אין לי מילים בשביל להגיד) חמוד. והרבה יותר מזה, אבל [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת את הכותרת (הכל עובר במשפחה, חה חה) אבל התמונה הזו נהדרת, ולחשוב שבמציאות זה הרבה יותר קטן- זה ממש מרגש. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] (אבל שי, בטח אפילו אתה יודע שהמשך השיר הוא: "זה היה סיפור של חורף, *לא יותר*"). [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ממש! הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור. והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות. את בסדר את :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא קונה את תשובתך לשי. ומה אם אני לא מכירה את השיר? אז שימי סימני ציטוט שנדע שזה חלק ממשהו שהוא לא שלך. ככה זה. וחוצמיזה- תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל, זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו. הכותרת רומזת רמז ברור מאוד. (ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.) [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] לסטינג, נ"י, יש שיר על המלחמה הקרה. אין בו את התחכום הסטינגי, את התובנות, או ההבחנות, כלום. שיר מאוד מאוד פשוט, שהמשפט שמסכם אותו הוא שסטינג מקווה שהרוסים גם אוהבים את הילדים שלהם.זהו. ככה קטן, ככה פשוט. יש מחוזות של כנות וישירות שלא צריכות את התחכום, את התובנות, רק לגעת ישר בנקודה. והמקום הזה חזק יותר ממוטיבים חוזרים, משמעויות כפולות וכל סממן ספרותי אחר שבימים כתיקונם מסתירים בכשרון רב דלות רבה. [ליצירה]
- [ליצירה] הלך, אני אוהבת את הרוח ששורה עליך לאחרונה. אבל שוב יש לי בעיה בכותרת, היא קצת דוחפת את הדימוי מכתחילה, ובמקום שיתגלה עם השיר היא משרה על הכל אווירת חמשיר "על החלון ישבתי/ ושיר על המזלות כתבתי/ את כולם שיבצתי/ ומאוד אהבתי" וחבל. כי זה שיר מקסימקסים. תמסור לה תודה בשמנו.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] (האומר דברים בשם עצמו..) לקח לי הרבה מאוד זמן לעכל את הסיפור הזה. אחד הקשים שקראתי, עד כדי כאב פיזי. אני לא חוזרת בי ממה שחשבתי אז, אבל היום אני בטוחה שזה אחד הסיפורים המגובשים שקראתי. איך שאתה מצייר את הבדיוני, ואת האמיתי, שתהיה בריא. כולנו בעצם. זה סיפור טוב מאוד, אם כי אני מתחרטת על הרגע שקראתי אותו- ואולי אני מפגרת, אבל לי הפואנטות לא היו ברורות. לא בהתחלה ולא בסוף. סיפור שממשיך איתך הלאה, ועושה בך דברים חדשים. זה סיפור טוב. דווקא בגלל הקושי. [ליצירה]
- [ליצירה] באמא שלי, אני לא כתבתי את כל שגיאוט הכטיב האלה!! מהתחלה: "זה בוא ניסע לספרד, יכול להיות שם נחמד" והגבתי אליו, מר חדש (שזה כמו המפלגה אבל לא) כי הוא זה שמזמין את בארי לשוב ארצה, אבל לא! בספרד הרבה יותר נחמד! (גם כשאני ערנית אני לא משו..) [ליצירה]
- [ליצירה] אה? מי ניצל אותו? או שהוא ניצל? זה פח? זה כד? מה יש שם? לא ברור. ולא בגלל אבסטרקטיות יתר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא עושים ככה ללב של ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] חינני פלוס. ומה עם תודה לערוגה שהיתה שם? כותרת מצויינת, כצפוי. היה כדאי לחתוך את החלק הימני של התמונה, הוא לא שייך ומכער. ולמה בצבע? :) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שיכול ללכת רק אחרי הכוכב של מחוז גוש דן. (לענ"ד הטוב מבין השלושה. וכמו תמיד לפניש יר שלך- להפוך בערוגה לקליטת שיר מהודק היטב). [ליצירה]
- [ליצירה] ומה זה אם לא אהבה? [ליצירה]
תגובות