זה היה סיפור של חורף
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כותרת מפוצצת. הייתי מוצא מילה אחת, שקטה, ע"מ לא להעירו. [ליצירה]
- [ליצירה] (אין לי מילים בשביל להגיד) חמוד. והרבה יותר מזה, אבל [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת את הכותרת (הכל עובר במשפחה, חה חה) אבל התמונה הזו נהדרת, ולחשוב שבמציאות זה הרבה יותר קטן- זה ממש מרגש. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] (אבל שי, בטח אפילו אתה יודע שהמשך השיר הוא: "זה היה סיפור של חורף, *לא יותר*"). [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ממש! הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור. והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות. את בסדר את :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא קונה את תשובתך לשי. ומה אם אני לא מכירה את השיר? אז שימי סימני ציטוט שנדע שזה חלק ממשהו שהוא לא שלך. ככה זה. וחוצמיזה- תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל, זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו. הכותרת רומזת רמז ברור מאוד. (ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.) [ליצירה]
- [ליצירה] הביאו ת הסתיו, שלכת. וליבנו האטום והקר יתרחב וינשום. (אין, אין כמו חמי "נעים להיות עצוב" רודנר) [ליצירה]
- [ליצירה] חובב, ד' תשרי התשס"ה . מסופר על רבי שבא אליו אדם וביקש ממנו שיעזור לו לחזור בתשובה. "למד אותי לבכות", ביקש אותו אדם. ענה לו הרב "לבכות זה לא מספיק. אני אלמד אותך לשיר". הרבה יותר קל לכתוב עצב. "נעים להיות עצוב" שר חמי רודנר, נעים וקל. הרבה יותר קל לברוח לחמימות המוכרת של כאב הפרידה, מחיר ההיכרות. כולנו היינו שם- כולנו התרסקנו בגלל אהבה, כולנו נכוונו בבדידות, וזה המכנה המשותף הכי פשוט. (שלא לומר נמוך) אבל זה לא מספיק, הייתי רוצה ללמוד לכתוב שמחה. להיות מסוגלת להתמכר גם לה, להתיידד איתה, להתכרבל איתה כמו שכולנו יודעים לעשות עם העצב והכאב. (אולי אפילו להאמין בה. מהעצב אנחנו לא דורשים הוכחות. רק המשחה נדרשת להוכיח לנו שהיא אמיתית. שלא תפוגג לנו באמצע). והנה, תראה איזה יופי אפשר לכתוב שמחה: http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=2217&code=390 [ליצירה]
- [ליצירה] יוני, קודם כל הזדהותי עם הכאב. אבל אפשר לשאול מה הערך הצורני של יצירה כזאת? לדעתי אין בה. וחבל. יש כתיבה לעצמך, וזאת כתיבה חשובה ומועילה להרגשה, ויש כתיבה שממעונת לקורא- ויצירה כזאת צריכה הרבה יותר השקעה. אולי הרחבה על האהבה?אולי הסבר מה קרה? אולי תחושותיך כעת? כי כמו שזה נראה מכאן, זאת לא יצירה בעלת ערך מוסף לקורא אותה וחבל. וגם בכאב הכי גדול, עדיין יש להקפיד על כתיב וסימני פיסוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הדברים שמאפיינים את האישה מאז הנסירה זו הכמיהה והציפיה הזאת לשוב להיות שלם- אבל א. השלם אפעם לא יהיה מושלם כמו לפני הנסירה והחטא. והציפיה הזאת היא פתח לאוממלות רבה. ב. גם השלם שיהיה, צריך להיות מורכב שני חלקים שלמים, אחרת מה שיהיה זה שלושת רבעי. או שני שליש. או אפילו פחות. העלמה המצויה צריכה להיות שלמה- להנות, להרגיש, להיות בפני עצמה. ג. לא הבנתי למה בחרת דווקא בסגנון כתיבה כזה. [ליצירה]
- [ליצירה] |שתיקות| טוב מאוד- הרעיון, הגישה והביצוע. בהתחלה צרמו לי חלק מהביטויים, אבל אין ספק שזה הופך את היצירה אישית ואותנטית יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שאני אטהבת יצירות ברמזים. מזל שיש יצירה אקראית. ערוגה קוצנית. [ליצירה]
- [ליצירה] חמש כוכביות בסולם ערוגות * * * * *. [ליצירה]
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] יש עניין באסתטיקה. אם זה בא לידי ביטוי ביצירה הנ"ל, אפשר לדון בכך, אבל זה נכון ככלל. ולפי גישתך קצת אחרת, של צייד רגעים, אז ביקורתה של פוטו נכונה. אין כאן "רגע" שגורם למשהו אצל צופה. [ליצירה]
תגובות