למרות שזו הסחורה שלך, אתה סחורה משומשת. (מסיבת סיום/ רוקפור) *** ואז היא חושבת איזה מזל שהיא לא כזאת, לא שבלונה, לא רגילה. שהיא מעל לכל זה, שהיא בעצם--- והמילה המדוייקת מתנגנת בה, בכל החדרים שבלב, מטלטלת מימין לשמאל ומפזרת בדרכה עליצות מתוקה, ששמורה רק לה. פושקת שפתיים, והוגה את המילה המדוייקת, פנימה. מיוחדת. והמילה הזאת, בשש אותיותיה, כולאת את מהותה. ואיך מילה אחת יכולה לשלוח כאלה איתותים של עונג? ואיך צריך, לגמרי צריך, לשמור עליה ממפגש עם החוץ. עם המציאות. אז רק להגות אותה פנימה, לפרוט אותה ל א ט - ל א ט. ולמפגש עם החוץ יש מילים אחרות. למילים יש תחליף, רק לאנשים כמוה אין. אז בענווה מעושה, במתיקות מאוסה ובהשתאות שמדמה לעצמה תמימות היא משחררת מילים אחרות שמלטפות סביב הליבה של פנימיותה, אחרת, שונה, מקורית, נבדלת והקונפורמיסטים תוהים שמא התכוונת למוזרה? ורק היא בחיוך דק, יודעת שהיא בעצם--- מיוחדת. *** אז הקונפורמיסט מחייך גם הוא חיוך דק, חיוך מר וציני שיודע שהנון קונפרמיסט,דוקא הוא, תלוי חברה יותר מכולם. אך הפארדוכס, גם הוא, סחורה משומשת.       ותודה לירון, שהיה בצד שלי. והייתי מעצבנת לא פחות.