אומנות לעם
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי. (מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי). ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש כ"כ אהבתי! הניגוד בין האיש המעונב והרציני לבין האבטיחים, המוכר הפשוט, והארגזים- השוק, פשוט אדיר. תרשי לי להתלהב. לא ראיתי בצבעוני אבל יכול להיות שכדאי לנסות. [ליצירה]
- [ליצירה] די עם מה? גם אני הקטנה חושבת שהשחור-לבן לא לעניין פה. והכותרת מצויינת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אוהב את השחור לבן כי זה מנתק את ההבדל הגדול בין ה"אומנות" ל"עם" וזה מה שהיא מנסה להעביר. נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי אין עניין ביצירה הזו לשחור-לבן. הציור שעומד ברקע כמעט נבלע, וחבל. זה לא הוגן כלפי היצירה, שאת האובייקט שעל שמו היצירה קרויה (!) צריך לחפש בין שאר מה שמצוי בחשיכה. זה חבל. בעקבות השחור-לבן השקיות הלבנות (משמאל לתמונת השמן המדוברת לעיל) מקבלות יותר פוקוס ממנה, וזה עוד יותר חבל. בכל מקרה, אהבתי את הקומפוזיציה, העמידה והתנועה של המוכר - גדול מהחיים. הצלחת לתפוס אותו ברגע מוצלח מאוד. טיפוסי. והשקיות הלבנות (בעצם, מי הבטיח לי שהן לבנות במציאות? לומשנה), הן יכולות להיות יצירה בפני עצמן. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של תפיסה. למה לא בצבעוני? [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא תומך ביוצרת וחושב שהשחור-לבן מוסיף. אמנם בהתחלה חשבתי שהשקיות קשורות לאומנות אבל זה היה מושלם עבורי כי נזכרתי בראיון עם מישהי שיוצרת דברים ממוחזרים למשל תיק משקיות ניילון [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עולה קילו בגין? "כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק... וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס) בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר. (ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.) [ליצירה]
- [ליצירה] ממזי- תיקון קטן- זה 190 בסוף ולא 990... [ליצירה]
- [ליצירה] איך שיר נולד. "אבל כמה אפשר לכסות בעשן אינטלקטואלי של משוררים ולעשות עצמנו מבינים כאילו לא נהיינו לגמרי עיוורים למראות כה פשוטים כמו בוקר ושמים וצבע של עיניים ומי בכלל יודע מה המשחק ומה הכללים ומי בכלל מבין את המילים ומי רוצה לדבר הלא אפילו הדגים בים אומרים יותר" ("אבל כמה אפשר" של יונתן גפן מתוך "בעיקר שירי אהבה". יש המשך, אבל הוא פחות רלוונטי). ערוגה בוכיה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה עם טובי. לא כל דבר שנכתב צריך לפרסם, במיוחד לא רצף שירי אהבה למשפחת אופיר. אלו שירים מתוקים ביותר, אך ראוי שישארו במסגרת המשפחתית. אני לא חושבת שיש בהם עניין לציבור- לא בתוכנם או בסגנונם, או בכמותם. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] טל, סחה על הפמינסטיות הלוחמת. :) בכל אופן, לקחת את הביטויים משיר ידוע ושיבצת אותם אחרת. זה כמו שאני אכתוב- "גופך היה לי חלון ומבט וראי כשבאת אליי את עיניי לפתוח". זה יפה אבל זה לא עובד. וחבל. ערוגה, אשת חיל. [ליצירה]
- [ליצירה] * (קראתי כמה פעמים ושתיקה כאן מהדהדת). (משהו קטן- דווקא בתור אוהדת סוגריים, הייתי מוותרת על הילדים פותים, זה די ברור גם בלי וקוטע לשווא את הזרימה). [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הימים ההם, עם תגובותיו של ממזי? [ליצירה]
- [ליצירה] לא עושים ככה ללב של ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] והנה, צד אחר של אותה מטבע: http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=10255&code=1773 [ליצירה]
- [ליצירה] הלך, זה מופלא. זה כל כך יפה. כבר כל כך הרבה זמן לא חייכתי אל מול יצירה- הנה הוא נגע. הנה הוא משתנה מול עינינו. הנה הוא מעז, ומצליח. :) [ליצירה]
- [ליצירה] האושר לא מנפח כמו העצב, אבל לשניהם יש נטיה להכפיל את עצמם אם רק נותנים להם. טוב ויפה. [ליצירה]
תגובות