אומנות לעם
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי. (מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי). ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש כ"כ אהבתי! הניגוד בין האיש המעונב והרציני לבין האבטיחים, המוכר הפשוט, והארגזים- השוק, פשוט אדיר. תרשי לי להתלהב. לא ראיתי בצבעוני אבל יכול להיות שכדאי לנסות. [ליצירה]
- [ליצירה] די עם מה? גם אני הקטנה חושבת שהשחור-לבן לא לעניין פה. והכותרת מצויינת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אוהב את השחור לבן כי זה מנתק את ההבדל הגדול בין ה"אומנות" ל"עם" וזה מה שהיא מנסה להעביר. נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי אין עניין ביצירה הזו לשחור-לבן. הציור שעומד ברקע כמעט נבלע, וחבל. זה לא הוגן כלפי היצירה, שאת האובייקט שעל שמו היצירה קרויה (!) צריך לחפש בין שאר מה שמצוי בחשיכה. זה חבל. בעקבות השחור-לבן השקיות הלבנות (משמאל לתמונת השמן המדוברת לעיל) מקבלות יותר פוקוס ממנה, וזה עוד יותר חבל. בכל מקרה, אהבתי את הקומפוזיציה, העמידה והתנועה של המוכר - גדול מהחיים. הצלחת לתפוס אותו ברגע מוצלח מאוד. טיפוסי. והשקיות הלבנות (בעצם, מי הבטיח לי שהן לבנות במציאות? לומשנה), הן יכולות להיות יצירה בפני עצמן. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של תפיסה. למה לא בצבעוני? [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא תומך ביוצרת וחושב שהשחור-לבן מוסיף. אמנם בהתחלה חשבתי שהשקיות קשורות לאומנות אבל זה היה מושלם עבורי כי נזכרתי בראיון עם מישהי שיוצרת דברים ממוחזרים למשל תיק משקיות ניילון [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עולה קילו בגין? "כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק... וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס) בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר. (ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.) [ליצירה]
- [ליצירה] ממזי- תיקון קטן- זה 190 בסוף ולא 990... [ליצירה]
- [ליצירה] משחק עם הפוקוס היה מורח גם את הזוג. זאת תמונה מתוקה, אולי נמוך מידי, אבל שוב- הסגרת הכל בכותרת, וכדי שחלילה לא נפספס את כוונתך הבלטת את הזוג. לדעתי זה חבל. היי, יש לי סלוגן בשבילך: "תן לשן תותבת ללכת במקומך". [ליצירה]
- [ליצירה] http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=24434 [ליצירה]
- [ליצירה] אתם מזייפים לי בערוגה! אפעם לא הכרתי צדיק אמיתי, אבל שמעתי שהוא אינו קובל על הרשעה, אלא מוסיף אור. (וזה נכון למי שיש ביקורת על היצירה ולמי שיש ביקורת על הביקורת). [ליצירה]
- [ליצירה] http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=7015 תקפצו לכאן, קראו את הערתו של ממזי. נפגש בשמחות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כואב מאוד שכתוב טוב מאוד. (ואולי המילים היפות מוסיפות לכאב?) *. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר לקח את לקיצוניות, אבל השורה התחתונה היא שלא כל מה שנכתב צריך להכתב, ולא כל מה שצריך להכתב צריך להתפרסם. יכול להיות שיש יוצרים עם "עולם פנימי עשיר" שלא צריכים שום תיקונים, אבל השיר הזה, לא ראוי להגדרה הזאת. וכל שיר שנכתב לפי הנוסחא הזאת, קשה לי להאמין שיהיה ראוי להגדרה הזאת. באדיבות ערוגה, מרשם חלופי: קח את הרגשות והמחשבות של בוקר, חכה עד שתגיע המילה הנכונה, שעבד אותה לדיוק, השחז אותה לאמירה, שחק איתה עד שלא תהיה בנאלית וסתמית, שתהיה ראויה לזמן ולקשב שהקורא ישקיע בה, הרעף עליה מבטי ביקורת לוודא שהיא מדוייקת ואיכותית, וכשתסיים, תראה אם הצלחת לגעת או לעניין אחרים שאינם הקהל הקבוע שלכם. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] זה יופי של שיר, ואני חולקת על ממזר, בעיני זה מדוייק מאוד השימוש ב"נמתקת" ולא ב"מתמלאת" או משהו. כי הפער והחוסר עדיין קיימים, והעיסוקים לא מטשטשים אותם או מאששים את הנשמה (מלשון להתאושש). יופי של כתיבה שתופסת את היופי של הרגע. יופי של שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הפרשנות שהסכין (או איך שלא קוראים לזה) הופף הוא עצמו למלאך, ולא מלאך עוצר את הסכין (או איך שקוראים לזה). גם האיל, נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] השקיעות, כמובן, השקיעות. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל כבר לא כ"כ קטנה, הא? זה יופי של שיר. ביחוד ההתחלה והסוף (אני לא אוביקטיבית, אני טיפוס של סוגריים) באמצע יש תחושה של התאמצות יתר, יש יותר מידי מילים שמחפות על תוכן קצת דל, וחבל. אין לי הצעות קונקרטיות, רק להצמד למה שבאמת רצית להגיד. דברי אמת ניכרים, ולי אישית הם ניכרים רק בהתחלה ובסוף. ואגב, זריחות מגיעות תמיד בעיתן ובזמנן. ערוגה. [ליצירה]
תגובות