אומנות לעם
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי. (מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי). ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש כ"כ אהבתי! הניגוד בין האיש המעונב והרציני לבין האבטיחים, המוכר הפשוט, והארגזים- השוק, פשוט אדיר. תרשי לי להתלהב. לא ראיתי בצבעוני אבל יכול להיות שכדאי לנסות. [ליצירה]
- [ליצירה] די עם מה? גם אני הקטנה חושבת שהשחור-לבן לא לעניין פה. והכותרת מצויינת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אוהב את השחור לבן כי זה מנתק את ההבדל הגדול בין ה"אומנות" ל"עם" וזה מה שהיא מנסה להעביר. נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי אין עניין ביצירה הזו לשחור-לבן. הציור שעומד ברקע כמעט נבלע, וחבל. זה לא הוגן כלפי היצירה, שאת האובייקט שעל שמו היצירה קרויה (!) צריך לחפש בין שאר מה שמצוי בחשיכה. זה חבל. בעקבות השחור-לבן השקיות הלבנות (משמאל לתמונת השמן המדוברת לעיל) מקבלות יותר פוקוס ממנה, וזה עוד יותר חבל. בכל מקרה, אהבתי את הקומפוזיציה, העמידה והתנועה של המוכר - גדול מהחיים. הצלחת לתפוס אותו ברגע מוצלח מאוד. טיפוסי. והשקיות הלבנות (בעצם, מי הבטיח לי שהן לבנות במציאות? לומשנה), הן יכולות להיות יצירה בפני עצמן. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של תפיסה. למה לא בצבעוני? [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא תומך ביוצרת וחושב שהשחור-לבן מוסיף. אמנם בהתחלה חשבתי שהשקיות קשורות לאומנות אבל זה היה מושלם עבורי כי נזכרתי בראיון עם מישהי שיוצרת דברים ממוחזרים למשל תיק משקיות ניילון [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עולה קילו בגין? "כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק... וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס) בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר. (ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.) [ליצירה]
- [ליצירה] ממזי- תיקון קטן- זה 190 בסוף ולא 990... [ליצירה]
- [ליצירה] קצת קשה לי עם הפער בין הנושא לבין צורת ההגשה שלו. הנושא כבד רציני והחרוזים מונעים ממנו להגיע להתייחסות עמוקה, וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] קומפוזיציה נהדרת- לא הצלחתי להבין אם זאת השתקפות או נוף ניבט, אבל זה טוב לכאן ולכאן. החלון כמסגור הוא רעיון מוכר, אבל הקומפוזציה המאורכת היא טובה מאוד, והמינון של הקיר טוב מאוד. ואולי זאת רק פרשנות שלי, אבל הניגוד בין החלון הישן, הבניין החדש, שלפניו מסתתר בניין ירושלמי טיפוסי יוצר ניגודים מעניינים, מהאלה שאפשריים רק בירושלים, ומצדיק את שם התמונה, למרות שבמבט ראשון גם לי היה קשה איתה יוחאי, אתה משהו משהו. תבוא יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נהדר, והביצוע גם. [ליצירה]
- [ליצירה] *. ומזל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כי נאמר כבר הכל וגם זאת בעצם שורה משיר. (זה יידלק מחדש, נעם. זה יוצת ויאיר. אתה מוכרח). [ליצירה]
- [ליצירה] אלומות, בוא לכאן! זוג ב*דייט*, הוא רוצה צפון הודו, היא רוצה אירלנד. נשמע מוכר? בואי, אחלה סיפור. זורם כמו שצריך, קורץ במקומות הנכונים, מסתיים בציפיה לעוד. מזל שהוא מסגיר אותך כל פעם. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אחד משנינו יכנע- או שאתה תסביר למה בחרת בשם הזה או שאני אסביר למה האווירה האופטימית בשם לא מתאימה לשיר הכבד והאפלולי שבהמשכו. (היי, אני נכנעתי... :)) [ליצירה]
- [ליצירה] מי אמר שהכמרים לא מיותרים? ולמרות מה שהוכח כאן בעבר, נו, באמת, איננה יצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה רע מאוד שכתוב טוב מאוד. *. [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר, אנסה להתייחס קונקרטית לדברייך, על אף הפרובקציות המכוונות שלך. מהותו של אתר יצירה היא האינטרקציה. בתור היותך אמון על תגובות ענייניות, אני מוצאת את זה אירוני שאתה מעיר לי על ריקנות ונביבות. חלק מהאינטרקציה היא לדעת להעביר ביקורת, ולקבל ביקורת. אחרי שהדגמת לנו כמה נפלא אתה יודע להעביר ביקורת, הייתי מצפה ממך לדעת לקבל ביקורת, גם אם לא מלאה בעומק וביטויים מפרגנים כמו הביקורות שאתה מעביר. לקללות ולביטויים האלימים שלך אין בכוונתי להתייחס. ב. הציטוט הזה מוכר לך? "את משוררת או לפחות זו דעתי... יפה, אהבתי בהערכה וכבוד והשתאות מאיר פרידמן". זה המקום להודות לך על המחמאות הללו, בהוקרה- הריקנית הנבובה מכיתה א'. על זה נאמר לא מדובשך ולא מעוקצך. אני בטוחה שיש בפסיכולוגיה הסברים לחילופים הקיצוניים והטפלות לאנשים שלא עשו לך שום דבר. ג. ולגוף הטענות: במשפט "זכרון יקר מחיוך" אין משמעות שמורכבת משני חלקים. אסביר לאט: "טלוויזיה יקרה מטוסטר" כלומר- טלוויזיה עולה יותר מטוסטר. התכוונת לומר שהזכרון היקר מורכב מחיוך, כן? לכן אין שני חלקים, יש חלק אחד שלא עובר טוב. אין שום קשר בין ההסבר שלך לבין הסרבול של "תמיד אך תמיד". אך, לידיעתך היא מילת סייג. "יוסי ילד טוב אך תמיד מאחר". ולכן למשפט "תמיד אך תמיד" אין משמעות. ואין שום קשר לדעות הפוליטיות שלך. הכללים המודרניים של צה"ל, עם כל הכבוד, הם לא טיעון. גם אם מליון עולים חדשים אומרים "את לדבר אנגלית", זה לא הופך את זה לתקני. וזה אחד התרוצים המגוחכים ששמעתי. ד. העניין עם הגאז', או שפתה הרזה של אורלי קסטל בלום, זה שהם לא התיימרו לעשות את הדברים כמו תמיד. הג'אז רצו לחדש, ליצור סגנון חדש. כנ"ל לגבי אורלי קסטל בלום שרצתה לערר על המוסכמות. אתה נהתכוונת לכתוב שיר בעברית תקנית, ורק כשהעירו לך על זה, ואחרי שניסית להגן על השיר ולומר שזה כן תקני, שזה כן הגיוני, שזה טוב, רק אז נזכרת שבעצם ניסית ליצור משהו חדש. לא מקבלת את זה. שאר יחסיך עם רותי לא מעניינים אותי, אז לא אתייחס לסיפא של דבריך. ואם אנחנו ברצף פתגמים, מה עם "יאללה לך הביתה מוטי, שלום ותודה", אני מסכימה עם כל דבריו של ממזר, ואם טרחתי לענות לך זה למרות שאתה אלים וגס רוח, ורק כדי להוכיח שאם יש לך משהו להגיד, שומעים אותו גם מבלי שתקלל ותזרוק אבנים לכל הכיוונים. גם לזה בטח יש הסברים בפסיכולוגיה. אני לא מתכוונת להגיב פה יותר. ערוגה. [ליצירה]
תגובות