אומנות לעם
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי. (מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי). ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש כ"כ אהבתי! הניגוד בין האיש המעונב והרציני לבין האבטיחים, המוכר הפשוט, והארגזים- השוק, פשוט אדיר. תרשי לי להתלהב. לא ראיתי בצבעוני אבל יכול להיות שכדאי לנסות. [ליצירה]
- [ליצירה] די עם מה? גם אני הקטנה חושבת שהשחור-לבן לא לעניין פה. והכותרת מצויינת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אוהב את השחור לבן כי זה מנתק את ההבדל הגדול בין ה"אומנות" ל"עם" וזה מה שהיא מנסה להעביר. נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי אין עניין ביצירה הזו לשחור-לבן. הציור שעומד ברקע כמעט נבלע, וחבל. זה לא הוגן כלפי היצירה, שאת האובייקט שעל שמו היצירה קרויה (!) צריך לחפש בין שאר מה שמצוי בחשיכה. זה חבל. בעקבות השחור-לבן השקיות הלבנות (משמאל לתמונת השמן המדוברת לעיל) מקבלות יותר פוקוס ממנה, וזה עוד יותר חבל. בכל מקרה, אהבתי את הקומפוזיציה, העמידה והתנועה של המוכר - גדול מהחיים. הצלחת לתפוס אותו ברגע מוצלח מאוד. טיפוסי. והשקיות הלבנות (בעצם, מי הבטיח לי שהן לבנות במציאות? לומשנה), הן יכולות להיות יצירה בפני עצמן. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של תפיסה. למה לא בצבעוני? [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא תומך ביוצרת וחושב שהשחור-לבן מוסיף. אמנם בהתחלה חשבתי שהשקיות קשורות לאומנות אבל זה היה מושלם עבורי כי נזכרתי בראיון עם מישהי שיוצרת דברים ממוחזרים למשל תיק משקיות ניילון [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עולה קילו בגין? "כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק... וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס) בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר. (ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.) [ליצירה]
- [ליצירה] ממזי- תיקון קטן- זה 190 בסוף ולא 990... [ליצירה]
- [ליצירה] _ "נגן משהו, יוסי, בחייך, תנגן משהו" "מה לנגן?" "משהו עצוב" "דווקא עצוב? במסיבה?" "מה יותר משמח ממוסיקה עצובה?" "יש בזה משהו" הודה יוסי, "אז מה למשל?" "את הדבר הכי עצוב שאתה מכיר." "עד כדי כך אתה שמח עכשיו?" אתה כבר כמעט נורמלי... "כן." [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי סעיף ארבע דווקא ראוי לתגובה. אסף, אסוף את פיצוליך ועבור לעולם שכולו איכות. אז נכון, החרוזים לא תמיד שומרים על איכות גבוהה או משקל אחיד, נכון, יכול להיות שלא כל יצירה של אורי צריכה להפוך למשרד השידוכים, אבל השכנים נאים בעינינו. ודי בזה. אני אשמח אם תחזור. אבל עם כל ההערכה שלי אליך החלוקת ציונים הזאת בלתי נסבלת. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה? אם בקטע הקודם, ממזר זיהה ואילו אני נותרתי במתח עד הסוף, כאן גם אני זיהיתי, ואין ספק שזה פוגם בהנאה. יש לך יכולות מפליאה לתאר סיטואציות ישנות כיומיומיות וזה מבורך, אבל אלמנט ההפתעה חובה- כדי שגם אנחנו, אלו שלא התברכו היכולת הזאת ישארו עד הסוף הטוב. לך בכוחך זה וכתוב סיפורים פחות שקופים. :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד, אבל אולי כדאי לחשוב על שמות קצת יותר מאתגרים לתמונות שלך? בנוסף, גם כאן וגם ב"חומה", הזוית שלך טיפה נמוכה מידי יחסית לאובייקט, והתמונה קצת נמרחת לגובה, כמו צללית. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] אתם לא הגבתן על התוכן, אתם ירדתם על המשורר ועל נושאי הכתיבה שלו. באותה מידה נמאס לשמוע שירים על אהבה ונמאס לשמוע שירים על תפילה, זאת לא סיבה לקטול שירים כאלה, נכון? אני לא רואה בכתיבה פוליטית אומנות, אם כי החריזה והמשקל בשיר הזה בסדר גמור (ואני מתנגדת עקרונית לחרוזים), אבל אם כבר השיר נכתב ופורסם, בטח שהתגובות זה לא המקום לדון האם ההתנתקות היא מטופשת או מכורחת המציאות. ולך מוני המשורר, אני חושבת שהקטגוריה הנכונה היא "שירה" או "קטע" ולא מוזיקה. וברוכהבא. [ליצירה]
- [ליצירה] אחות של טל, קודם כל תגידי לאחותך להפסיק לצרוח :) ברוכה הבאה! אישית, אני מסכימה עם אלומותיו. וכבר שאלה רחל שפירא, למה רק חלק, קח כבר את כולי. כשתמצאי חיים במדבר, ותרצי את המדבר כולו , תדעי שמצאת חבר מהסוג הכי מיוחד שיש. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי תשנה את הניק ל"כרובי, עם הפנים לקהילה". [ליצירה]
- [ליצירה] ממ אני קצת רגישה לסיפורי חתולים... מסכימה עם עופים. חובה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט טוב. מדהים איך אפשר לכתוב כל כך מדוייק ובכל זאת לשמור על כל הטעמים. משהו בי פוקע ומתחיל לרוץ בכל פעם שאני קוראת את זה. והיי, חטף, אתה אפעם לא יודע מאיפה זה יבוא לך. (ככה זה, שאין לי מילים להתייחס לעיקר אני נטפלת לטפל :)) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה סיפור חמוד! למען האמת חשבתי שאהבה תזכה גם בתואר הרגש הקשה ביותר, אך התבדתי. סיפור חמוד ממש. ערוגה. [ליצירה]
תגובות