לחרדג, שמאמין בי.
כשחתמנו את היותנו
מדדתי את השקט
בין ברק לרעם
לדעת היכן בדיוק מתרחשת הסערה.
לבד אני לומדת את סוד הגבולות-
כמה שברירי סף העמדת הפנים
כשנקרע ספר הזכרונות.
***
ממשולש רעוע חולה בדרכי הנשימה
נותרנו אחד ואחד ואחת.
לא נשלחנו לעזאזל
נשלחנו לארץ זרועה וארורה.
לא זכינו,
לא שכינה ביננו.
אין שכר לפעולתי,
רק מלאכת השזירה-
בדידות ומילים.
תגובות