לכל איש יש
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא אפשרות לקבל ארוחה בביתו. מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט לצלם אותו. יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן לראות בה... תודה לך ערוגה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה מקופח [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מאוד חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל איש יש צלחת עם חומוס ופיתה לנגב וכוס ספרייט בצד. (זה יפה, מאוד. אני מתחילה להבין למה לפעמים זה עדיף על נוף). [ליצירה]
- [ליצירה] .. בהיה לא ממוקדת, הרהורים, לעומת ההתמסרות שסיפרת עליה, מוזר. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה.. יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי? בכל מקרה זה מקסים- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו!! -מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? -ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] יאוו ממש יפה שיגרה של יום יום בהסתכלות יפה [ליצירה]
- [ליצירה] האיש הזה מפחיד. שאלת אותו אם הוא מסכים לפני שצילמת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] שי אתה שרוט. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אתם לא הגבתן על התוכן, אתם ירדתם על המשורר ועל נושאי הכתיבה שלו. באותה מידה נמאס לשמוע שירים על אהבה ונמאס לשמוע שירים על תפילה, זאת לא סיבה לקטול שירים כאלה, נכון? אני לא רואה בכתיבה פוליטית אומנות, אם כי החריזה והמשקל בשיר הזה בסדר גמור (ואני מתנגדת עקרונית לחרוזים), אבל אם כבר השיר נכתב ופורסם, בטח שהתגובות זה לא המקום לדון האם ההתנתקות היא מטופשת או מכורחת המציאות. ולך מוני המשורר, אני חושבת שהקטגוריה הנכונה היא "שירה" או "קטע" ולא מוזיקה. וברוכהבא. [ליצירה]
- [ליצירה] חלוקת הציונים והז'אנרים, יותר משהיא עושה עוול להדס, עושה עוול ליוצר המקטלג עצמו. זה טוב מאוד להיות במקום שבו השאיפות שלך רוצות להיות, זה גרוע מאוד לקטלג את העולם לפיהן- כי כך היינו מפספסים את פיקאסו, רדיוהד ואתגר קרת- סגנונות מודרניים לזמנם שאנשים עם קטלוג ברור דחו על הסף. אפשר לחלוק עליהם, אפשר לא לאהוב, אבל מימד החידוש והשוני בהם חשוב. וחוץ מזה, תפסיקו לשמוע שירים, תתחילו לקרוא ספרים, אולי תדעו על מה הדס כותבת. בחיי. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב. ושוב. אהבתי מאוד. הטמנת כל כך הרבה רבדים וניואנסים מבלי לאבד את הרהיטות. ניכרים דברי אמת. ערוגה, קוראת שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שבירת הכלים. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתם בטוחים שזה המקום לדיון פוליטי? כי אני בטוחה שלא. אוסף, כוכב צודק, שזרת היטב את שני הבתים. שיר רגיש ויפה. (אם כי, הייתי מעדנת יותר את קיטועי השורות). כל טוב. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, ברוכהבא. אני חושבת שגם אם אקרא את זה שוב ושוב, תמיד אגלה דברים חדשים. [ליצירה]
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] ווי. ממש ממש מיוחד. מצטרפת ליאיר לפעם ה499. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את הדיאלקטיקה בשיר- מצד אחד "רק נחזור" המינימליסטי, מצד שני "הוויה היחידה לחיות מאוחדים" האוטופי. מצד אחד "נחזור לכרמים" ומצד שני "כמו שועלים", אפילו הפער בין המיים שמבטאות פשטות אבל באופן כבד. יש הרבה תנועה בשיר הזה, שלא הבחנתי בה בקריאה ראשונה, וזה מאוד מיוחד בעיניי. ערוגה. [ליצירה]
תגובות