תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :)
בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב.
הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?".
ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד.
לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי.
אני לא יכולה לנחם אותך מידיעה מוצקה ערוגה יקרה, אך מעיניו נראה שלא רק כך הדבר, נראה שהעצב לא הצליח לכבוש חלקת עולם בליבו, נראה מעיניו שהוא ידע התמודדיות, יתכן שלא קלות בכלל,
אך יש בהן חיים, חדווה, התרפקות, עדיין נהנה מהקסם שבדברים הקטנים, כן, גם מלנגב חומוס לבד, בשקט שלו. שאולי גם מהווה חזרה לזכרונות עברו, אבל ניגוב החומוס לא נראה ככאב שחוזר אליו, אלא, התענגות.
עומק מדהים בעיניים של כאב ושלווה.
לפחות כך בעיני,
מרתק.
נושא אלומותיו, אפשר הסבר לגבי ה"מקופח"?
זו דמות שכתבתי עליה פעם משהו ואם לא בדיוק עליה אז יום אחד.
יפה שמצאת כאן את האסתטיקה, האיש הזה כמה שישמע מוזר הוא יפהיפה הודות לקומפוזיציה ולמה שניתן לנחש או לדמיין עליו.
יש עתיד קידו...בהחלט יש...
וזהו..אין לי יותר מה להוסיף ולומר מלבד ש...
[ליצירה]
תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
[ליצירה]
מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :)
בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב.
הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?".
ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד.
לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי.
[ליצירה]
וואו...
ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה..
יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי?
בכל מקרה זה מקסים-
ליתוש.
[ליצירה]
אולי נשדך בין סנופקין לילד?
ערוגה, נהנית להעלו שירים נשכחים לרווחת הכלל.
(אולי כדאי להעביר את התגובות הללו ליצירה נפרדת? שפיצ ואני נוכל להתמוגג לנו בחשאי..)
[ליצירה]
נשמת הקדישי רגע מזמנך לקריאת השרשור התגובות הזה-
http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=7015
המסקנה צריכה להיות ברורה: מיצינו, ובדרך דרדרנו את עצמנו (כללי בנאדם לחברו חלים גם בוווירטואלי.) וגם את האתר.
אני לא מתממת, גם לי יש תגובות באתר שחרגו מגבול הטעם הטוב, אבל אני לפחות התכתבתי עם שמואל ירושלמי והגעתי איתו להתדברות, ולא רק נסחפתי לאווירת הקטל, שיותר משקוטלת את שמואל, קוטלת את המשתתפים והאתר.
(ושגיאות כתיב או הקלדה הן בטח לא נושא לבדיחות.)
[ליצירה]
הסיפור לא לגמרי אחיד ברצף, אבל הרעיון מקסים. והביצוע טוב מאוד. מאוד.
ערוגה, שעיניים בגובה התנ"ך, יחד עם סיפור חדש של גנבת, עושים לה אהוד בלב מראש.
[ליצירה]
קצת אחרי התקרית עם ליאב נכנסתי למצב רוח המתאים ומצאתי את עצמי מצחקקת אפילו מה"קרגשיות".
בכל זאת, כדאי ללטש קצת את הקטע, הסוף חמוד מאוד, רק התחלת הדרך קצת מייגעת. וחבל.
ערוגה.
[ליצירה]
(האומר דברים בשם עצמו..)
לקח לי הרבה מאוד זמן לעכל את הסיפור הזה. אחד הקשים שקראתי,
עד כדי כאב פיזי.
אני לא חוזרת בי ממה שחשבתי אז, אבל היום אני בטוחה שזה אחד
הסיפורים המגובשים שקראתי. איך שאתה מצייר את הבדיוני, ואת
האמיתי, שתהיה בריא. כולנו בעצם.
זה סיפור טוב מאוד, אם כי אני מתחרטת על הרגע שקראתי אותו-
ואולי אני מפגרת, אבל לי הפואנטות לא היו ברורות. לא בהתחלה
ולא בסוף. סיפור שממשיך איתך הלאה, ועושה בך דברים חדשים. זה
סיפור טוב. דווקא בגלל הקושי.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
תגובות