לכל איש יש
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא אפשרות לקבל ארוחה בביתו. מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט לצלם אותו. יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן לראות בה... תודה לך ערוגה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה מקופח [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מאוד חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל איש יש צלחת עם חומוס ופיתה לנגב וכוס ספרייט בצד. (זה יפה, מאוד. אני מתחילה להבין למה לפעמים זה עדיף על נוף). [ליצירה]
- [ליצירה] .. בהיה לא ממוקדת, הרהורים, לעומת ההתמסרות שסיפרת עליה, מוזר. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה.. יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי? בכל מקרה זה מקסים- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו!! -מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? -ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] יאוו ממש יפה שיגרה של יום יום בהסתכלות יפה [ליצירה]
- [ליצירה] האיש הזה מפחיד. שאלת אותו אם הוא מסכים לפני שצילמת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] חיכיתי, חיכיתי, ציפיתי והמתנתי ליצירה לא צבאית, ועוד איזה יצירה! ובכל אזת אני מוצאת את עצמי, שוב, תוהה בקול- שו ברזלן? מקק, יפה כתבת, אם כי ניתן לומר שקצת יותר מרוחו של עזרא סימן טוב שורה כאן. סיפור הוא כמו קצת כמו ציור- יש ציורים ממוקדי עלילה (וזה רוב הסיפורים כאן בצורה, קשה לדחוס תהליכים בקוצר היריעה) ויש קריקטורות, יש ציורים שמעבירים מציאות ויש סיפורים שמשים אווירה. אין בהם כלום, או שום דבר מוגדר, אבל יש בהם הכל. וכזה הוא הסיפור שלך. לא קורה בו כלום- לאבד טלית ולמצוא אותה זאת לא עלילה, אבל הכנסת כאן פכים קטנים שמענגים ומרחיבים את הקורא (בייחוד אהבתי את הקטע על סוכות, זה גם החג האהוב עלי), אז תן להנות מהם. בכל פעם שאתה משייט קצת עם המכחול, (אני מתמוגגת מהדימויים שלי, שקט שם ביציע) אתה מיד מושך אותנו חזרה- אך נניח לתיאור התפילה ונחזור למעשייתנו. וחבל. אתה מנסה להעמיד במרכז התמונה, להאיר את תשומת ליבנו למשהו שאין, וחבל. בסיפור כזה העיקר הוא התהליך, המסע, ולא הפואנטה. אל תפריע בתהליך. צריך שקט לסיפור כזה. זהו. מקק, התרשמתי. קבל מדבקת הצטיינות ערוגתית. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מתוק. (אולי יותר מתאים "בני לזה" מאש "בנוי בשביל זה"). ערוגה חייכנית. [ליצירה]
- [ליצירה] הסיפור לא לגמרי אחיד ברצף, אבל הרעיון מקסים. והביצוע טוב מאוד. מאוד. ערוגה, שעיניים בגובה התנ"ך, יחד עם סיפור חדש של גנבת, עושים לה אהוד בלב מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי. (מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי). ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הבל. (וגם לי הייתה תחשוה של התאמצות יתר. אבל לי יש את התחושה הזאת מאז שהחלפת אותי בקוף.. :)) [ליצירה]
- [ליצירה] אתה זה אתה. *. [ליצירה]
- [ליצירה] גם לי משהו מתפספס... הבחירה בקומפוזציה צדדית היא מעניינת, אבל אולי היה כדאי להכניס קצת יותר רקע, ולא לקטום את העלים. הקווים האלכסונייים של הגזע, והקווים המאוזנים של הענפים מפירים את האיזון וההתמקדות בשבירה, שהיא הנושא שלך. השניה מוצלחת יותר, אבל אני אוהבת את היכולת שלך ללכת סביב נושא ולכן גם לתמונה הזאת יש מקום מעניין, לדעתי... [ליצירה]
תגובות