לכל איש יש
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא אפשרות לקבל ארוחה בביתו. מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט לצלם אותו. יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן לראות בה... תודה לך ערוגה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה מקופח [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מאוד חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל איש יש צלחת עם חומוס ופיתה לנגב וכוס ספרייט בצד. (זה יפה, מאוד. אני מתחילה להבין למה לפעמים זה עדיף על נוף). [ליצירה]
- [ליצירה] .. בהיה לא ממוקדת, הרהורים, לעומת ההתמסרות שסיפרת עליה, מוזר. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה.. יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי? בכל מקרה זה מקסים- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו!! -מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? -ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] יאוו ממש יפה שיגרה של יום יום בהסתכלות יפה [ליצירה]
- [ליצירה] האיש הזה מפחיד. שאלת אותו אם הוא מסכים לפני שצילמת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] א. טוב שהעלת את הנקודה של חיילים ואזרחים. החילים שלנו מבודדים מהאכלוסיה כדי להגן על האכלוסיה. ואילו אצלם הכל מעורב כדי להתנגן על המצפון הזה ולהגן על המחבלים. ב. אז אם אלו כללי האתיקה, שנינו מסכימים שכדי למנוע פגיעה ממוקדת בנגמ"ש מותר לפגוע ממוקדות במחבל? ג. אין ספק שחלה התקרנפות באמות המוסר שלנו, אנחנו חלוקים בפתרון. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, גמני מזומנת? :-)) [ליצירה]
- [ליצירה] שרה בערוגה מציעה לפון דה לה- נרד להפסיק לפסול במומו. יש דרכים לבקר, גם ללא שליפת החרב. ואמיצות ויושר, וגם איכות לא באה על חשבון דרכי נעם. [ליצירה]
- [ליצירה] על כל הפשעים תכסה האהבה. (וזה בהחלט יותר קל כשאתה עיוור בעין אחת). [ליצירה]
- [ליצירה] זה רע מאוד שכתוב טוב מאוד. *. [ליצירה]
- [ליצירה] איפה השיר? איפה הבדיחה? ערוגה, בשם התועים. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש לא נונסנס... תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אריאל, זה טוב. טוב מאוד. (וטובי, אם אתה מתייחס לשיר כ"שיר על הצונאמי" אז אולי צריך איזשהו סוף טיטאניקי, אבל אז אתה מפספס את כל שאר הרבדים שטמונים בשיר. אם היה כאן סיום מרשים שסוגר עבורך את כל הקצוות הוא היה חוסם עבורך את כל מה שקדם לו ואת כל מה שיכול להתחול בך אחריו, ובעיני שיר טוב מתבטא בעיקר במה שמתחול בך אחריו). ערוגה קוצנית. [ליצירה]
- [ליצירה] אתם לא הגבתן על התוכן, אתם ירדתם על המשורר ועל נושאי הכתיבה שלו. באותה מידה נמאס לשמוע שירים על אהבה ונמאס לשמוע שירים על תפילה, זאת לא סיבה לקטול שירים כאלה, נכון? אני לא רואה בכתיבה פוליטית אומנות, אם כי החריזה והמשקל בשיר הזה בסדר גמור (ואני מתנגדת עקרונית לחרוזים), אבל אם כבר השיר נכתב ופורסם, בטח שהתגובות זה לא המקום לדון האם ההתנתקות היא מטופשת או מכורחת המציאות. ולך מוני המשורר, אני חושבת שהקטגוריה הנכונה היא "שירה" או "קטע" ולא מוזיקה. וברוכהבא. [ליצירה]
- [ליצירה] אוח, הדס, שתהיי לי בריאה. כי השיר הזה, הוא בדיוק בדיוק גדרה. על נימנומה והסתתרותה כמעברה, מסתירה את כל היופי והכיעור בעיבורה. "מעביר לי את גדרה" זה מדוייק מאוד. והבית האחרון, מתיקות של אולפניסטיות. (ואיכשהו, בשיר הזה זה לא רע). טוב מאוד. ערוגה, עם חיוך של שקדיות. [ליצירה]
תגובות