לכל איש יש
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא אפשרות לקבל ארוחה בביתו. מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט לצלם אותו. יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן לראות בה... תודה לך ערוגה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה מקופח [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מאוד חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל איש יש צלחת עם חומוס ופיתה לנגב וכוס ספרייט בצד. (זה יפה, מאוד. אני מתחילה להבין למה לפעמים זה עדיף על נוף). [ליצירה]
- [ליצירה] .. בהיה לא ממוקדת, הרהורים, לעומת ההתמסרות שסיפרת עליה, מוזר. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה.. יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי? בכל מקרה זה מקסים- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו!! -מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? -ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] יאוו ממש יפה שיגרה של יום יום בהסתכלות יפה [ליצירה]
- [ליצירה] האיש הזה מפחיד. שאלת אותו אם הוא מסכים לפני שצילמת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] (ועד שלא ראיתי, לא הבנתי. וגם עכשיו אני לא בטוחה. אתה משהו אחר לגמרי. לגמרי). [ליצירה]
- [ליצירה] שמחה שאני פה אחרי גיל. :) [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] או, אני אוהבת על מילים. וזה ממש ללא מילים. *. [ליצירה]
- [ליצירה] שיח צריך להתנהל באותו מדיום.כתגובה מנותקת מהקונטקסט, היצירה הזאת חסרת כל ערך. פרוטי, אם את רוצה להביע מחאה, תטרחי להציג על מה ואל מה את מתכוונת. למרות שיאיר היה כאן לעזרתך להביא את הקישור, אני חושבת שזה אמור להיות תפקיד שלך. ואם לא העיקר הייתי האומנות ולא המחאה, אני מצטרפת לנשמת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא רוצה להכנס שוב לנישת "נשים בשחור למען האלומות", או לנצל"ש ת היצירה של טל, אבל בעיני צורה לא אמורה להיות הגרסא האינטרקטיבית של העיתון הסניפי. בניגוד למה שהעירה כאן אחת המגיבות, אפשר לכתוב כדי לתת פורקן לנפש- זה אחלה. אפשר לכתוב כדי לשעשע וזה גם אחלה, אבל בסוג הסיפור שטל פירסמה כאן יש כללים וחוקים, ועליהם הצביע האלומות. לאף אחד לא הייתה בעיה לבקר את הסגנון שלו, אבל ביקורת על הסיפור (אני אפילו לא נכנסת לסוגיה של מה מהטענות היה מוצדק) נתקלת בחומת התנגדות גבוהה, וחבל. כי ההערות של אסף יכולת בעיניי בהחלט להעלות את הסיפור. ואגב, לא שאני מקבלת כסף על יחצנו"ת, אבל אסף מופיע באוקפי ובאיל הקורא. אתרים שאי אפשר לפקפק במקצעונות שלהם, ככה שלא רק שהביקורת על הנושא אינה במקום, ראוי להקשיב למה שיש לו לומר. בעיקר למי שמעוניין להתמקצע, כי אי אפשר להתעלם מזה שהבחור מבין דבר או שניים. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. אהבתי ממש!! [ליצירה]
- [ליצירה] היי שירי, זה קטע עצוב, ורואים שהשקעת בו, אבל הוא לא ברור כלל. אם רצית לכתוב מכתב לחגי על המחשבות שלך, הרי שהצלחת, אבל כדי לפרסם משהו שכתבת ושיקרא יצירה, צריך יותר מהשקעה. בנתיים, כקוראת, אין לי שום נגיעה בקטע- לא תמיד צריך להבין כדי שקטע ייגע בך, צריך יותר מהשקעה. רואים שהעמימות לא מכוונת, כי יש דברי הסבר למי שלא מכיר את הסיפור אבל העיקר חסר. וחבל. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] היי שיר, זה אכן אותם יעקב ואילנית! העולם קטן. מידי. [ליצירה]
תגובות