[ליצירה]
יפה!
לא הבנתי למה 'דעה' או איפה המחשבות, אבל זה תאור נהדר של התחושה לפני פגישה ראשונה.
(יש המשך? כתם על הכביש, צבעים מרוחים שנזלו מפרח פלסטיק שנשמט תחת הצמיגים... יותר סיום מהמשך)
[ליצירה]
וואו......
מסכימה איתך במיליון אחוז....
ובכל זאת...
זה קצת לא הוגן להגיע לאושוויץ ולראות כל כך הרבה עצים ופרחים כאילו אנשים באים לאיזה פארק לעשות שם פיקניק....
אמה.
[ליצירה]
[ליצירה]
תגובה ל-משוררת
נראה לי שיש כאן שני שלבים-
החוויה עצמה שהיא ויטאלית ובלתי-אמצעית,
והמבט השני המעבד,הממשיג,המתבונן
2 הזרמים הנ"ל מפרנסים ומעצימים זה את זה,
רק אדם עם נפש של אמן יכול לראות ,למשל, פרח שגדל ליד מוסך ולהתרגש. התרגשות שהוא ירצה לבטא בצורה הכי עדינה ורגישה
[ליצירה]
מעניין,
המרחב האורבני לכאורה מפזר אותך, אבל בעצם מוציא ממך את היצירות הכי טובות
כמו המן הרשע צורר היהודים- שאמנם עשה להם צרות אבל למעשה צרר אותם בצרור אחד...
[ליצירה]
מקסים ומעורר מחשבה
מקסים ומעורר מחשבה
לדעתי מה שקשר כ"כ את הילדה לדימויים הקסומים שבסיפור היה ההבנה שלה שזוהי תמונת המציאות כפי שהיא , כלומר- מבחינת הילדה, התיאורים ששמעה היו הצורה הבסיסית והראשונית של מה שראתה, שמעה, הרגישה, או במילים אחרות - הדבר הכי ק ר ו ב לתודעה שלה, (ולכן עולה תחושת שבר כל כך חזקה).
ואנחנו ה-'מבוגרים' , דווקא ה ר י ח ו ק שלנו מהמימדים הסמויים והנעלמים הללו הופך אותם (ואת הסיפור הזה...) לכ"כ יפים ונוגעים לנו.
השאיפה היא שבסופו של דבר לא תהיה ה ת נ ג ש ו ת בין שני אפיקי התודעה השונים כל כך (הילדה-התלמידה והמבוגרת- המורה) אלא ה פ ר י ה , פשט עמוק שצומח מתוך מורכבות בלתי פתירה...