------------
לאהוב היה כך:
לכנוס כנפיים
למצוא באדמה עולם ומלואו.
"זהו זמן דמדומים"
אומר לי אבא,
"כשהחושך נכנס והאור עוד לא הסתלק".
אלו כאבי צמיחה בזמן הזה:
כנוסת כנפיים
ללמוד לעוף נגד כיון הגעגועים.
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אולי הכנפיים הם כדי שנוכל לבחור להישאר, לפחות בראשית צמיחתם, כשלאבא יש עוד דבר אחד להסביר שיר מדהים, באמת מופתי [ליצירה]
- [ליצירה] עופי לך אל שמי התכלת נסקי אל עב קשת עברי עופי לך אל לב שמים פרסי כנפיך כבעבר צופי נא ברוך ורוגע ומשם, על האדמה, מקומך ראי [ליצירה]
- [ליצירה] טוב שם משמן טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו את זה קודם... ובכל זאת - "ללמוד לעוף נגד כיון הגעגועים". משפט ענק. [ליצירה]
- [ליצירה] סדנת היצירה פותחת את שעריה. אני גם מרגישה בקריאה שהקטע השני קצת תלוש. אבל: א. אבא שלי באמת אמר את זה. ב. זה חיצוני לי להאמין שזה משהו זמני. שעוד אצליח להבדיל בין אור וחושך ולברוא עולם ומלואו חדש. בכל מקרה, אני לא כ"כ רוצה לגעת בשיר, אבל היה נחמד אם יש למישו רעיונות. (לחיי רינגו!) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. אסתר: הבית השני מהווה חיבור מוצלח בין הבית הראשון - עבר, לבית השלישי - הווה. (כשהחושך נכנס והאור עוד לא הסתלק). [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט.. "ללמוד לעוף נגד כיוון הגעגועים" הוא בהחלט משפט משובח. משפט כזה שביכולתו להחיות ישני עפר (לנון זצ"ל..) ויותר ברצינות.. - אולי כדאי ליצור קישור בין שלושת הקטעים... [ליצירה]
- [ליצירה] *. זה שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... (חיכיתי לשיר הזה). יִהְיֶה לִי יִהְיֶה מַה שֶּׁלִּבִּי מְבַשֶּׂר לִי עוֹד יִהְיֶה לִי יִהְיֶה לִי קְצָת מִמַּה שֶׁחָסֵר לִי יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם יוֹם אֶחָד תִּרְאֶה שֶׁלֹא אֶפְחָד יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וְזֶה יִהְיֶה כָּל כָּךְ נֶחְמָד. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, אה. אז אני הראשון. צירוף מקרים שכזה. מעניין אם הכנפיים יכולות להוסיף משהו קבוע מבחינת הרגשה. לדעתי את על הקרקע רוב הזמן, ובונה על הכנפיים שיעזרו, למרות שאני לא בטוח שאת צריכה אותן. אולי לקישוט. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. [ליצירה]
- [ליצירה] ולי יש דוד עשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא ככה בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] *. ומזל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב. מ"ההייתי מנשק אותך" השיר נעשה קצת דחוס מידי לטעמי. אבל שני הבתים הראשונים יפים. ברוך הבא. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, זה שינוי סגנון מהיצירות הקודמות שלך. את בסדר את. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי הכל אתה שיר, לא עוד בשר ודם. [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצד שני, לכל זמן ועת תחת השמיים. יש זמנים של התרסה (לחוג מעגל ולא לצאת ממנו) ויש זמנים של כניעה (להבין שכבר אי אפשר להציל את סדום). [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת, אני זה אתה, שאין בסיפור הזה שום מסר דידקטי. אם כוונת היוצר הייתה לעורר אותנו לטבעיות הישראלית ולאמונה הוא היה מסיים את הסיפור כשגידי ועינת גרים להם בגבעה, הוא כותב לנקודה והיא מחנכת באולפנא. זה סיפור על החיים, על התמודדות ולא סיפור מגוייס לתובנות מעמיקות מוגשות מרוסקות בכפית. זה סיפור מעניין, כתוב טוב, וזהו. וזה די הרבה, ובהחלט די והותר. [ליצירה]
תגובות