אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט".
שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :)
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט".
שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :)
[ליצירה]
יפה מאוד!
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...
[ליצירה]
שכחתי ש"רבדים" מקפיצה כל ביני"ש לתהומות שכמוהם לא ידענו מאז תנ"ך בגובה הנעלים, או מתנגדי החסידות. רבדים לא יוצרים תחושה של אמת, אלא של עומק. יש יותר עמק, ומי שמכיר את הקשרם הדתי של הביטוים מוצא יותר עומק.
אתה יכול לקחת את השיר להרבה כיוונים, אבל לא לאנוס אותו למה שהוא לא, והשיר הזה- מכל זווית שהיא, הוא שיר דתי.
[ליצירה]
אם אלדר צודק, ואכן הכוונה לירושלים, יפה שבחרת לסיים דווקא בתקופה הצלבנית, כשלכולנו ידוע ההמשך. לא לגמרי הבנתי את הקטע של המוות והחזרה שוב ושוב, אבל מילא.
[ליצירה]
ורציתי לציין שאחרי שקראתי את הגרסא האליעזנית לנושא, אני עוד יותר מעריכה את העדינות בשיר. כמו השכמה- גם כשהיא עדינה היא מזעזעת.
אחד השירים היקרים לליבי.
תודה.
[ליצירה]
חכי תראי איזה תמונות הוא יביא כשתדברו על חתונה.
זה יפה, אבל אם היית מצליח לקמפזץ גם את השורשים, כי ככה זה נראה קצת מודבק ותלוש. וחבל.
יפה יפה.
[ליצירה]
[ליצירה]
מסכימה עם ממזר. אפשר לכתוב יצירה כל בוקר, אבל לפרסם יצירה כל בוקר, זה כבר דבר אחר.
אם יש יוצר שחושב שהוא יכול לכתוב יצירה כל בוקר, ובכל בוקר מחדש לתת לקוראים סיבה לקרוא אותו, זאת אשליה. והאשליה כנראה עוברת טוב באתר, אותם אנשים מגיבים לאותם אנשים, באותם תגובות, ומי שמאמין ששיר צריך זמן והבשלה קמים כל בוקר לBAD HAIR DAY.
(ואם אנשים לא היו מפרסמים כל שרבוט שלהם- ואני לא קוראת לשיר הספציפי הזה שרבוט, אלא לתופעה כללית- היינו מגיעים לאיזון בין איכות לכמות).
[ליצירה]
מקק, ערוגונות תקרא למקומות בהם אתה מסתובב.
מקק, גם אני בעד עבריתשפהיפה, אבל לא כשזה מאולץ. (תשאל את אלדר הוא יספר לך שמדרגות ברזל אינן קולניות אלא האנשים שעולים עליהם וכו').
אגב, "תפוז"? זה באמת שם של עמדה? או שזאת העמדה האחרונה?
וממזר, מי שקורא אותי מבחוץ באמת זקוק לביאורים.
תגובות