אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט".
שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :)
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט".
שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :)
[ליצירה]
יפה מאוד!
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...
[ליצירה]
אחות של טל,
קודם כל תגידי לאחותך להפסיק לצרוח :)
ברוכה הבאה!
אישית, אני מסכימה עם אלומותיו.
וכבר שאלה רחל שפירא, למה רק חלק, קח כבר את כולי.
כשתמצאי חיים במדבר, ותרצי את המדבר כולו , תדעי שמצאת חבר מהסוג הכי מיוחד שיש.
[ליצירה]
אלומות, בוא לכאן! זוג ב*דייט*, הוא רוצה צפון הודו, היא רוצה אירלנד. נשמע מוכר?
בואי, אחלה סיפור. זורם כמו שצריך, קורץ במקומות הנכונים, מסתיים בציפיה לעוד.
מזל שהוא מסגיר אותך כל פעם. :)
[ליצירה]
ביקשת לא להגיב לך על יתרונות האקדמיה (ואגב, סליחה על הציניות, אבל לכתוב קטע כזה דווקא על הרמב"ם? קשה לי להאמין שהוא היה מקבל את הדעה שלך. נסי אצל ר' נחמן) אבל פיספסת את הנקודה העיקרית: לכל דבר יש מקום: אם את רוצה ללמוד על מנת לקיים לכי ליום עיון בישיבה, לא במכון או אוניברסיטה. הדרך היחידה ללמוד על התרבות הפרפר וצורת החיים שלו זה ע"י מחקר. אם את רוצה להנות מזיו מראהו, צאי לטבע. אל תלכי למוזיאון לחקר הפרפרים ותתלונני שהם לא עפים.
לכל דבר יש מקום, חבל להשקיע אנרגיה בהפיכת המקומות. לכי למקום שמתאים לך.
(ומשהו ששמעתי מהר' שרקי, האיסור לאכול מעץ הדעת היה כל עוד תמות ממנו, אבל אם היית מוצא דרך לאכול ממנו בלי למות, היית מחוייב(!) לאכול ממנו. עץ החיים ועץ הדעת זה לפי רוב הפרשנים אותו עץ, השאלה היא לשם מה אתה אוכל. ככה שאם את חולה באקדמת, וכתבת על זה מאמר דעה, יש בזה מן האבסורד. כי אני מכירה רבים וטובים שקיבלו הרבה מקורסים אקדמאים, גם בנשואי אמונה)
ישועות ונחמות.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
שכחתי ש"רבדים" מקפיצה כל ביני"ש לתהומות שכמוהם לא ידענו מאז תנ"ך בגובה הנעלים, או מתנגדי החסידות. רבדים לא יוצרים תחושה של אמת, אלא של עומק. יש יותר עמק, ומי שמכיר את הקשרם הדתי של הביטוים מוצא יותר עומק.
אתה יכול לקחת את השיר להרבה כיוונים, אבל לא לאנוס אותו למה שהוא לא, והשיר הזה- מכל זווית שהיא, הוא שיר דתי.
[ליצירה]
אולי בזבוז זאת לא הגדרה הנכונה.
לפעמים, באמצע משהו, אני חושבת כמה הייתי רוצה שיהיה כאן מישהו איתי, או כמה הייתי רוצה לספר את זה למישהו, אבל זה שהייתי שם, חשבתי או עשיתי את זה לבד, לא הופך את זה לבזבוז, אולי פחות פשוט שלם.
ואישית, אני מעדיפה להעיף את המחשבה הזאת ממני כמה שיותר מהר, בגלל שמסוכן בעיניי לתלות את האושר במשהו אחר, שעם כל הכבוד והרצון והאהבה, הוא חיצוני.
ובעיניי, השאיפה הזאת להתמזגות- להבנה ללא מילים, להכלה מוגמרת בכל התחומים, היא מסרסרת דווקא בגלל שהיא בלתי אפשרית.
כל טוב טל. ובמהרה בימינו.
תגובות