אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט".
שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :)
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט".
שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :)
[ליצירה]
יפה מאוד!
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...
[ליצירה]
אני חושבת שהקטע קצת מפוספס, מה בין זה לבין אוסף אסוציאציות? לפעמים "פחות זה יותר", אבל לפעמים פחות זה רק פחות. וחבל. עד שאתה מפציע כאן, תשקיע בנו יותר.
:)
[ליצירה]
אולי בזבוז זאת לא הגדרה הנכונה.
לפעמים, באמצע משהו, אני חושבת כמה הייתי רוצה שיהיה כאן מישהו איתי, או כמה הייתי רוצה לספר את זה למישהו, אבל זה שהייתי שם, חשבתי או עשיתי את זה לבד, לא הופך את זה לבזבוז, אולי פחות פשוט שלם.
ואישית, אני מעדיפה להעיף את המחשבה הזאת ממני כמה שיותר מהר, בגלל שמסוכן בעיניי לתלות את האושר במשהו אחר, שעם כל הכבוד והרצון והאהבה, הוא חיצוני.
ובעיניי, השאיפה הזאת להתמזגות- להבנה ללא מילים, להכלה מוגמרת בכל התחומים, היא מסרסרת דווקא בגלל שהיא בלתי אפשרית.
כל טוב טל. ובמהרה בימינו.
[ליצירה]
מזכיר את זה,
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=20949&code=416
וראה התגובות שם.
אבל אהבתי את הצבעים כאן. באיזה זווית צילמת? אולי זה יתן מענה לאיך יוצרים עומק.
[ליצירה]
מה?
אם בקטע הקודם, ממזר זיהה ואילו אני נותרתי במתח עד הסוף, כאן גם אני זיהיתי, ואין ספק שזה פוגם בהנאה.
יש לך יכולות מפליאה לתאר סיטואציות ישנות כיומיומיות וזה מבורך, אבל אלמנט ההפתעה חובה- כדי שגם אנחנו, אלו שלא התברכו היכולת הזאת ישארו עד הסוף הטוב.
לך בכוחך זה וכתוב סיפורים פחות שקופים.
:)
[ליצירה]
ורציתי לציין שאחרי שקראתי את הגרסא האליעזנית לנושא, אני עוד יותר מעריכה את העדינות בשיר. כמו השכמה- גם כשהיא עדינה היא מזעזעת.
אחד השירים היקרים לליבי.
תודה.
תגובות