.JPG)
דפדוף בזכרונות
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט". שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מסקרנת היכן ומתי צולמה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ערוגה, כ"כ יפה! חסר לי רק עוד סנטימטר שמאלה, בכדי לא לקטום את התיבות. מי משתמש עדיין בטלפונים כאלו?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! ממש נוגע ללב. את עושה דברים ממש יפים בש/ל! חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר. והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!" ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם... [ליצירה]
- [ליצירה] חובב, ד' תשרי התשס"ה . מסופר על רבי שבא אליו אדם וביקש ממנו שיעזור לו לחזור בתשובה. "למד אותי לבכות", ביקש אותו אדם. ענה לו הרב "לבכות זה לא מספיק. אני אלמד אותך לשיר". הרבה יותר קל לכתוב עצב. "נעים להיות עצוב" שר חמי רודנר, נעים וקל. הרבה יותר קל לברוח לחמימות המוכרת של כאב הפרידה, מחיר ההיכרות. כולנו היינו שם- כולנו התרסקנו בגלל אהבה, כולנו נכוונו בבדידות, וזה המכנה המשותף הכי פשוט. (שלא לומר נמוך) אבל זה לא מספיק, הייתי רוצה ללמוד לכתוב שמחה. להיות מסוגלת להתמכר גם לה, להתיידד איתה, להתכרבל איתה כמו שכולנו יודעים לעשות עם העצב והכאב. (אולי אפילו להאמין בה. מהעצב אנחנו לא דורשים הוכחות. רק המשחה נדרשת להוכיח לנו שהיא אמיתית. שלא תפוגג לנו באמצע). והנה, תראה איזה יופי אפשר לכתוב שמחה: http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=2217&code=390 [ליצירה]
- [ליצירה] משינה אמרו. מסוג השירים שבכל קריאה אתה מבין משו אחר תודה ינשוף. :) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר על גיהנום בחרוזים. רעיון מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת מה שינית, אבל עדיין השורה האחרונה קצת "מאכילה בכפית". זאת אחת היצירות הכי עצובות שקראתי. אם במותה באמצע האלול ואם בחייה. (ואני אוהבת כשאת כותבת ככה. עושה מהמילים והיום יום משהו שמרחיב את הנפש). [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא אהבתי. כדאי לקרוא פעמיים לפני שחורצים דעה. (אם כי קראתי את השיר בקול צרוד נחנק כרוביתי). [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב כ"כ. *. [ליצירה]
- [ליצירה] גנית, ניכר שהדברים נכתבו מתוך סערת רוח, והבחור יוצא אדיוט, אבל זאת לא יצירה. העברית לא תקנית, הכתיבה מחופפת, יש כאן הטחת דברים שאין להם קשר לקורא, אין פה שום חידוש או משהו מרענן. מלבד אמפתיה כלפייך אין לדברים שום השפעה ומשמעות. יש דברים שראוי שישארו ביננו לבין עצמנו. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] מוקי, שתרד ברכה על הראש היפה שלך. בחיי. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתיש מחה לשמוע למה לדעתך הרשימה הזאת היא "יצירה". [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, תודה. שחרית בגלל שדברים נראים אחרת באור אחרי הלילה ארוך. וגם כי זאת קצת תפילה. נראה לי. בטח עבורי. וזימה היא בעיניי המתבונן. [ליצירה]
תגובות