אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט".
שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :)
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט".
שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :)
[ליצירה]
יפה מאוד!
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...
[ליצירה]
גם לי משהו מתפספס...
הבחירה בקומפוזציה צדדית היא מעניינת, אבל אולי היה כדאי להכניס קצת יותר רקע, ולא לקטום את העלים. הקווים האלכסונייים של הגזע, והקווים המאוזנים של הענפים מפירים את האיזון וההתמקדות בשבירה, שהיא הנושא שלך. השניה מוצלחת יותר, אבל אני אוהבת את היכולת שלך ללכת סביב נושא ולכן גם לתמונה הזאת יש מקום מעניין, לדעתי...
[ליצירה]
"...
ואתם שזוכרים רק פנים,
אל תשכחו את הידים המושטות
ואת הרגלים הרצות בקלות
ואת המילים.
זכרו שגם היציאה לקרבות נוראים
עוברת דרך גנים וחלונות
וילדים משחקים וכלב נובח.
זכרו והזכירו לפרי שנשר
את העלים ואת הענף,
הזכירו לקוצים הקשים
שהיו רכים וירוקים באביב,
ואל תשכחו שגם האגרוף
היה פעם כף יד פתוחה ואצבעות"
(nתוך חוליקת- השיר השליש על דיקי/יהודה עמיחי.)
השאלה אם אחרי כל זה נוכל לחזור להיות יד פתוחה ואצבעות.
[ליצירה]
בדר"כ מחווה אמורה להיות דבר המכבד את האדם. אני לא מכירה את המקור האלטון ג'וני, אבל השיר הזה לא ברור, לא מובן. בנוסף, איש הטיל זאת הגדרה די סר'סטית, ולא במקום.
[ליצירה]
אתה מצויין!
(עם שישה אפסים)
:)
לענ"ד זה היה מוצלח יותר בתור קטע, ולא כשיר, חיתוכי השורות לא רלוונטים, ההקבלה מספיק ברורה גם ככה.
(ואגב, התנשאויות גיאולוגיות זה דימוי יפה, אבל במציאות זה בדר"כ צל הרים)
תגובות