.JPG)
דפדוף בזכרונות
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט". שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מסקרנת היכן ומתי צולמה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ערוגה, כ"כ יפה! חסר לי רק עוד סנטימטר שמאלה, בכדי לא לקטום את התיבות. מי משתמש עדיין בטלפונים כאלו?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! ממש נוגע ללב. את עושה דברים ממש יפים בש/ל! חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר. והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!" ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם... [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הימים ההם, עם תגובותיו של ממזי? [ליצירה]
- [ליצירה] * (נאמר לי שככה מביעים את עצמך כשאין לך מילים) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את איך שזה כתוב. חבל שלא הרחבת יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מי זה גיא מינץ? [ליצירה]
- [ליצירה] חמש כוכביות בסולם ערוגות * * * * *. [ליצירה]
- [ליצירה] אה. זה כמו גלגל"צ רק צהוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא צריך לשים פסיק בסוף כל משפט, לפעמים די בחיתוך השורות. וחוץ מזה, מה יש לך נגד נקודות? גם הן קטנות... (לדוגמא- אחרי "מקשה" ו"נקרעת" נדרשת דווקא נקודה). דבר שני, לא לגמרי ברור מה את אומרת, מה את חושבת, זה תזזיתי מידי. תנסי להקריא את היצירה לעצמך בקול רם. אהבתי את המעבר מ"צל של עצמי" לחלוקה בין הצל שילך ועצמך שישאר. והלוואי שכך יהיה. בשמחות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה טיפה ארוך, אבל יפה: "ויש מה שתלוי בגיל, שבשנים המאוחרות נחלש עניינים הרגשיים. ומי שחכמתו מרובה ממעשין שבכל עבודתו מחפש טעם ורגש, הרי שבעת משבר, בבא עליו זמנים חשוכים, שרוב ימיו של האדם הם כך, באה רוח ועוקרתו והופכתו על פניו ונופל ונשבר לגמרי. אבל מי שמעשיו מרובים מחכמתו- שהעיקר אצלו היא עשיית רצון ה' בבחינת הקדימו נעשה לנשמע, ובכל עבודה וקיום מצווה מתבונן בדעתו וחושב: רבש"ע, אני שמח שאני עושה רצונך, צהלה ורנה לזכר מלכותך! ויונק את ההתלהבות והרגש מעצם קיום מצוות ה', אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזין אותו ממקומו, שענין זה קיים תמיד. בחשכה כאורה. ודרגה זו היא תכלית העבודה. (נתיבות שלום על פרקי אבות, שם.) [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
תגובות