.JPG)
דפדוף בזכרונות
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט". שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מסקרנת היכן ומתי צולמה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ערוגה, כ"כ יפה! חסר לי רק עוד סנטימטר שמאלה, בכדי לא לקטום את התיבות. מי משתמש עדיין בטלפונים כאלו?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! ממש נוגע ללב. את עושה דברים ממש יפים בש/ל! חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר. והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!" ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם... [ליצירה]
- [ליצירה] אתה חמוד. שולם? [ליצירה]
- [ליצירה] שלומי (טוב, אני מניחה שקוראים לך שלומי כמו שלי קוראים ערוגה...) קראתי את יוצר הרע, ואת מה שיש לי להגיד על הכתיבה, אגיב כבר שם. אבל קודם אני רוצה להבין אם הבנתי נכון- אתה טוען שלהיות דתי מול גורל קשה זה יותר קשה מלכפור בזה שגם הרע זאת השגחה? כי בעיניי דווקא באל מול המוות יותר מנחם כשאתה דתי ומאמין שגם במוות יש טעם. גם במוות של ילד בן שנתיים. הקטע שכתבת סותר את הגישה הפילוסופית שאלוהים הוא אופיום לדתיים. מממ, מקווה שהצלחת להבין מה אני מנסה לשאול למרות העירפול והסיבול המילולי. [ליצירה]
- [ליצירה] או, תודות לפיצ גמני גיליתי אותך! (ואני רואה שבאיחור ניכר..) ואכן, מעלה נשכחות. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית, לא הבנת את העיקרון, זה אמור להיות, "אני בדכאון, אהובי ריסק עליי דאון". עכשיו תורך. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן משהו מפוספס. משהו בביצוע חסר את העוצמות שיש ברעיון ובדימויים הנהדרים. חבל. אבל זה באמת רעיון נהדר, והדימויים גם. [ליצירה]
- [ליצירה] מלנכולי קמעה, אך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] *. ("רענן טל ג'נין". זה כאב פיזית). (רק הצד החיצוני- הסלשים, הכתב הבולט והרווחים במקומות בהם יש חולם קצת מפריעים בעין. וחבל) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חריזה? אביתר, נגעת בכמה רעיונות טובים, אבל השארת אותם לא ברורים. מי זה הראשון, השני והשלישי? מחשבות? אם כן, זאת נקבה. (ראשונה, שניה וכו). דבר שני, יש להקפיד על ההבדל בין פסיק לנקודה. לדוגמא- לענ"ד בין "תתהפך קיבתי" לבין "אמצא עזוב" מתאים יותר פסיק. ודבר שלישי- כשחודר הוא לו- מי חודר לאן? האדם לתת מודע? התת מודע למחשבות? זה לא ברור. מסכימה עם תמי שהבלבול עושה את השיר, אבל אם הכוונה היא לכתוב שיר על בלבול, אזי אם התיקונים דרושים, וישרתו את המטרה. אם הכוונה היתה להותיר את הקורא מבולבל, אז הצלחת. ברוך הבא לצורה! ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. הסוף קצת מאכזב, אבל יופי של רעיון ויופי של ביצוע. [ליצירה]
תגובות