לפני שהטפטוף יהפך למבול
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה? החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט. (וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר אפשרי לכותרת: "לפני שהטפטוף יהפוך למנעול" (?!) [ליצירה]
- [ליצירה] "...חייב למצוא שער לא נעול..." פרץ, תחושות גועות, ומכל עבר מחסומים... נביש [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! זה מדהים!!! אני לא בטוחה שירדתי לעומקה של הכותרת, אבל יש לי רעיון כלשהו. לאהודות, בכל מקרה... [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים. לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית. תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים. (אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :)) [ליצירה]
- [ליצירה] |משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'| זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה. זה מוצלח, זה מוצלח בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] גן נעול [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין: הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין, אחותי כלה. (קונטקסט, זה הסיפור) (תוהה איזה ציטוט מוצלח תחברי לתמונה שלי :)). [ליצירה]
- [ליצירה] ההקשר לשיר של אהוד בנאי (או ברי סחרוף, תלוי מתי נולדתם) הוא ברור.. אבל השער הרי לא נעול!! (כפי שציין גם יעקב) ועל כך תהייתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון ממש יפה, והביצוע עוד יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] זאת הבטחה? כי אם כן, אני מוכנה לשתוק. (הלוואי). [ליצירה]
- [ליצירה] הבית הראשון פחות ברור, אבל אח"כ השיר מתרוקן באופן מאוד מלא. אהבתי, באופן אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] ובדיוק חשבתי היום למה קוראים להתאבדות, "איבד עצמו לדעת". כוכבית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני הבנתי את זה אחרת מממזר- על התחושה הרעה שיש לנסיך כשהוא נשאר במקום ללכת. ככה זה שגדלים- צפוף לך בפעמון של זכוכית, שני הרים כבר לא מספיקים לך וגם מהבלורית הבלונדינית לא נשאר הרבה. הרעיון מקסים. את מוציאה את היצירה מההקשר התמים הידוע, ומציגה באמצעות אותם סמלים ידועים מערכת יחסים סמביוטית וקצת מפחידה. אבל- ריבוי השיבוצים מכניס את הקורא אוטומאטית לעמדת "קראתי את זה כבר, הייתי שם". אלפי שירים נכתבו בהשראת הנסיך הקטן, רק באתר הזה יש בטח 20, אבל כדי לבדל את הרעיון שלך את צריכה או להפחית את כמות השיבוצים, או לקחת אותם צעד אחד קדימה, קצת יותר נועז. כי עד "כלאתי ב כבשים" אי אפשר לדעת שמדובר במשהו אחר. וגם את, משהו אחר. זה ודאי. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, לא התכוונתי ל"לפי דעתי המקצועית", אלא לרובד הטכני. מבנה הסיפור מול תוכנו, ולא הערת המו"ל. ולעניות דעתי הבלתי קובעת בכלל, הסיפור עם המג"ד היה יכול לתרום אבל התפספס. ועדיין, זה אחד המצמררים שקראתי. וטוב, אם הצלחנו בזכות הדיוק הסמנטי של יאיר להביא לפה גם שמאלנית לפני שהיצירה נעלמת, גמטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כל כך עדין (לא רק בגלל שמדובר על זכוכיות.) ויפה. בכלל לא ארוטי. ומי שמצא כאן רמיזות שהביכו אותו, שילך לקרוא "אשיב ממצולות" או משהו וירגע. וגמני חושבת שהבית השני מוצלח יותר, אבל לא לוותר על ההקדמה כלל! (את שמת לב איך במיוחד בשבילך הכנסתי בסוגריים דליחות? ) [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, מישי, לכי תשטפי את הפה שלך בסבון ומים לפני שאת מאשימה אותי בזלזול בבולגלוינסתרת! (האירוניה בתגובה הקודמת שלי עבה כמו פיל, אל תגידי שפספסת אותה...) ויבוא החתלתול ויסביר אותי? [ליצירה]
- [ליצירה] כרובי, לקחת את "רק כרובי" טיפה מילולית. מדהים מה שאפשר לעשות מכרובית. שתהיה בריא. [ליצירה]
תגובות