לפני שהטפטוף יהפך למבול
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה? החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט. (וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר אפשרי לכותרת: "לפני שהטפטוף יהפוך למנעול" (?!) [ליצירה]
- [ליצירה] "...חייב למצוא שער לא נעול..." פרץ, תחושות גועות, ומכל עבר מחסומים... נביש [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! זה מדהים!!! אני לא בטוחה שירדתי לעומקה של הכותרת, אבל יש לי רעיון כלשהו. לאהודות, בכל מקרה... [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים. לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית. תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים. (אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :)) [ליצירה]
- [ליצירה] |משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'| זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה. זה מוצלח, זה מוצלח בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] גן נעול [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין: הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין, אחותי כלה. (קונטקסט, זה הסיפור) (תוהה איזה ציטוט מוצלח תחברי לתמונה שלי :)). [ליצירה]
- [ליצירה] ההקשר לשיר של אהוד בנאי (או ברי סחרוף, תלוי מתי נולדתם) הוא ברור.. אבל השער הרי לא נעול!! (כפי שציין גם יעקב) ועל כך תהייתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, תודה. שחרית בגלל שדברים נראים אחרת באור אחרי הלילה ארוך. וגם כי זאת קצת תפילה. נראה לי. בטח עבורי. וזימה היא בעיניי המתבונן. [ליצירה]
- [ליצירה] *. ("רענן טל ג'נין". זה כאב פיזית). (רק הצד החיצוני- הסלשים, הכתב הבולט והרווחים במקומות בהם יש חולם קצת מפריעים בעין. וחבל) [ליצירה]
- [ליצירה] עודך נבנית. ויצאת במחול משחקים. |חיבוק| [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה. וגם זה, בסופו של דבר, הבל ורעות רוח. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, לא התכוונתי ל"לפי דעתי המקצועית", אלא לרובד הטכני. מבנה הסיפור מול תוכנו, ולא הערת המו"ל. ולעניות דעתי הבלתי קובעת בכלל, הסיפור עם המג"ד היה יכול לתרום אבל התפספס. ועדיין, זה אחד המצמררים שקראתי. וטוב, אם הצלחנו בזכות הדיוק הסמנטי של יאיר להביא לפה גם שמאלנית לפני שהיצירה נעלמת, גמטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שרה בערוגה מציעה לפון דה לה- נרד להפסיק לפסול במומו. יש דרכים לבקר, גם ללא שליפת החרב. ואמיצות ויושר, וגם איכות לא באה על חשבון דרכי נעם. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן ובהצלחה לדוד ד'אור באירווזיון! [ליצירה]
- [ליצירה] בואי נמלט מן האספלט ומן הערים המקומטות בואי נמלט אל הלגונות השקטות בואי לאילת לאילת. (ירון לונדון.) [ליצירה]
- [ליצירה] ווי. זה ממש. יפה, ומדוייק, ומוכר ועוד כמה. [ליצירה]
- [ליצירה] ביקשת לא להגיב לך על יתרונות האקדמיה (ואגב, סליחה על הציניות, אבל לכתוב קטע כזה דווקא על הרמב"ם? קשה לי להאמין שהוא היה מקבל את הדעה שלך. נסי אצל ר' נחמן) אבל פיספסת את הנקודה העיקרית: לכל דבר יש מקום: אם את רוצה ללמוד על מנת לקיים לכי ליום עיון בישיבה, לא במכון או אוניברסיטה. הדרך היחידה ללמוד על התרבות הפרפר וצורת החיים שלו זה ע"י מחקר. אם את רוצה להנות מזיו מראהו, צאי לטבע. אל תלכי למוזיאון לחקר הפרפרים ותתלונני שהם לא עפים. לכל דבר יש מקום, חבל להשקיע אנרגיה בהפיכת המקומות. לכי למקום שמתאים לך. (ומשהו ששמעתי מהר' שרקי, האיסור לאכול מעץ הדעת היה כל עוד תמות ממנו, אבל אם היית מוצא דרך לאכול ממנו בלי למות, היית מחוייב(!) לאכול ממנו. עץ החיים ועץ הדעת זה לפי רוב הפרשנים אותו עץ, השאלה היא לשם מה אתה אוכל. ככה שאם את חולה באקדמת, וכתבת על זה מאמר דעה, יש בזה מן האבסורד. כי אני מכירה רבים וטובים שקיבלו הרבה מקורסים אקדמאים, גם בנשואי אמונה) ישועות ונחמות. [ליצירה]
תגובות