לפני שהטפטוף יהפך למבול
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה? החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט. (וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר אפשרי לכותרת: "לפני שהטפטוף יהפוך למנעול" (?!) [ליצירה]
- [ליצירה] "...חייב למצוא שער לא נעול..." פרץ, תחושות גועות, ומכל עבר מחסומים... נביש [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! זה מדהים!!! אני לא בטוחה שירדתי לעומקה של הכותרת, אבל יש לי רעיון כלשהו. לאהודות, בכל מקרה... [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים. לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית. תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים. (אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :)) [ליצירה]
- [ליצירה] |משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'| זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה. זה מוצלח, זה מוצלח בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] גן נעול [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין: הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין, אחותי כלה. (קונטקסט, זה הסיפור) (תוהה איזה ציטוט מוצלח תחברי לתמונה שלי :)). [ליצירה]
- [ליצירה] ההקשר לשיר של אהוד בנאי (או ברי סחרוף, תלוי מתי נולדתם) הוא ברור.. אבל השער הרי לא נעול!! (כפי שציין גם יעקב) ועל כך תהייתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מכירים את הדעות שלי, כן? אני חושבת שהתגובות הן כלי אדיר. אני מאמינה גדולה בביקורת. אבל, "נדוש" ו"לא מתוחכם" זאת לא ביקורת. זאת רמיסה. פתיחה ב"ו" החיבור היא נפוצה, והיא עניין של טעם. אני אוהבת את הפתיחה הזאת. כשזה חוזר על עצמו בשורה השניה זה באמת קצת מעייף. כן, השיר הזה עוד לא שלם דיו (לא ברור איך הנחשול הופך לתיקון, המהפך הזה קצת מוטלא) אפקט ההפתעה חוזר על עצמו, ובחיתוכי שורות דרמטיים כאלה העניין הוא לקצר כמה שיותר, אחרת זה מעייף. יעלי, ברוכה הבאה, שיהיה בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את הדיאלקטיקה בשיר- מצד אחד "רק נחזור" המינימליסטי, מצד שני "הוויה היחידה לחיות מאוחדים" האוטופי. מצד אחד "נחזור לכרמים" ומצד שני "כמו שועלים", אפילו הפער בין המיים שמבטאות פשטות אבל באופן כבד. יש הרבה תנועה בשיר הזה, שלא הבחנתי בה בקריאה ראשונה, וזה מאוד מיוחד בעיניי. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] אם אלדר צודק, ואכן הכוונה לירושלים, יפה שבחרת לסיים דווקא בתקופה הצלבנית, כשלכולנו ידוע ההמשך. לא לגמרי הבנתי את הקטע של המוות והחזרה שוב ושוב, אבל מילא. [ליצירה]
- [ליצירה] ככה תמיד דמיינתי את הסלע הזה של ר' עקיבא בו אבנים שחקו מים. יפה. לאללה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך כישרון מיוחד מאוד לתאר סיטואציות ספציפיות, ולהעביר אותן על הצבעים, הרעשים והקולות. אבל, הפיתוי למשחקי מילים לפעמים מעמיס על השיר דברים שהוא לא יכול להכיל. בנוסף, קטיעת השורות מקיפה את השנינות בשורה של אורות מהבהבים ומסיחה את הדעת, וחבל. על דברים מהסוג הזה נאמר "והמבין יבין"- מי שלא הבין גם הקיטוע לא יעזור לו ומי שהבין נקטע לשווא. וחוצמזה, זוהי רק ההתחלה להלהלהלהלה. מנסיון. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק. משחקי מילים נהדרים. ד"ר סוס מתגאה בקברו. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אתם לא הגבתן על התוכן, אתם ירדתם על המשורר ועל נושאי הכתיבה שלו. באותה מידה נמאס לשמוע שירים על אהבה ונמאס לשמוע שירים על תפילה, זאת לא סיבה לקטול שירים כאלה, נכון? אני לא רואה בכתיבה פוליטית אומנות, אם כי החריזה והמשקל בשיר הזה בסדר גמור (ואני מתנגדת עקרונית לחרוזים), אבל אם כבר השיר נכתב ופורסם, בטח שהתגובות זה לא המקום לדון האם ההתנתקות היא מטופשת או מכורחת המציאות. ולך מוני המשורר, אני חושבת שהקטגוריה הנכונה היא "שירה" או "קטע" ולא מוזיקה. וברוכהבא. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת. אביתר, טעינו? [ליצירה]
- [ליצירה] בדר"כ מחווה אמורה להיות דבר המכבד את האדם. אני לא מכירה את המקור האלטון ג'וני, אבל השיר הזה לא ברור, לא מובן. בנוסף, איש הטיל זאת הגדרה די סר'סטית, ולא במקום. [ליצירה]
- [ליצירה] איך, איך את עושה את זה? ערוגה, ללא אוויר. [ליצירה]
תגובות