לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים.
לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית.
תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים.
(אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :))
|משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'|
זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה.
זה מוצלח, זה מוצלח בעיני.
אני לא היחיד שלא מזהה את הציטוטי שירים של ערוגה!
(ינקי, שרק לא מזמן שמע את השיר שממנו מצוטט העל עצמי שלה.)
~~~
מאוד יפה.
והחלודה, גם בלי הכותרת, נותנת אווירה של חורף. של ברזל קר.
ואני לא יודע עד כמה זה בכוונה, ועד כמה אפשר לכוון בדיוק דברים כאלה, אבל עדיף ככה, כשהפוקוס לא על חור המנעול, אלא על אורכו, פרט שמדגיש את הנעוליות שבמנעול, ולא את אופצית הפתיחה שלו.
(אוי, בהסתכלות שניה אני מגלה שהמנעול הזה לא נועל שום דבר, אלא את עצמו. ואולי נבחר בכוונה מנעול כזה, וזו בדיוק המשמעות.
מצד שני, אולי לא.)
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים.
לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית.
תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים.
(אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :))
[ליצירה]
|משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'|
זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה.
זה מוצלח, זה מוצלח בעיני.
[ליצירה]
לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי
חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין:
הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול
[ליצירה]
יו,
לא התכוונתי ל"לפי דעתי המקצועית", אלא לרובד הטכני. מבנה הסיפור מול תוכנו, ולא הערת המו"ל.
ולעניות דעתי הבלתי קובעת בכלל, הסיפור עם המג"ד היה יכול לתרום אבל התפספס. ועדיין, זה אחד המצמררים שקראתי.
וטוב, אם הצלחנו בזכות הדיוק הסמנטי של יאיר להביא לפה גם שמאלנית לפני שהיצירה נעלמת, גמטוב.
[ליצירה]
אומנם אני אישה
ומכורח זה טיפשה,
ויסלח לי, ירם הודו הגבר
ואל תפתח בצעקות שבר
על שמעיזה אני להתערב
(בטח פלא בעיניך שיש לי מחשב)
אומנם, לפי הגברים מזה דורות,
נשים ותיפלות ביחד הולכות,
ובכל זאת אני, הקטנה מאלפי מנשה,
מעיזה להביע דעתי, למרות שזה קשה
שתחילית עתיד גוף ראשון זה א'. לא י',
ושימוש בתחילית ת', זה כלל לא חמוד.
ואני בכלל איומה בחרוזים, מי היה מאמין
שירדתי לסף האינטלגנציה שלך רק כדי שתבין.
(ואם עדיין משהו לא ברור,
אתה יכול לפנות לבחור,
שחושב שגזענות היא נושא אך ורק נושא לנשים,
שזה מקומם מכדי לחרוז חרוזים מטופשים).
[ליצירה]
מה?
אם בקטע הקודם, ממזר זיהה ואילו אני נותרתי במתח עד הסוף, כאן גם אני זיהיתי, ואין ספק שזה פוגם בהנאה.
יש לך יכולות מפליאה לתאר סיטואציות ישנות כיומיומיות וזה מבורך, אבל אלמנט ההפתעה חובה- כדי שגם אנחנו, אלו שלא התברכו היכולת הזאת ישארו עד הסוף הטוב.
לך בכוחך זה וכתוב סיפורים פחות שקופים.
:)
[ליצירה]
לא ברור לי אם זה שיר אוטוביוגרפי או ביקורת חברתית, בתור כל אחד מהם הוא לוקה בפשטנות- אם הביקורת היא שמתנחלים מקדשים את האדמה, התשובה שלך- לקדש את עצמך, לא הרבה יותר טובה. חוץ מזה שהכתיבה מחופפת- "נכנסתי להתאהבות"? בנוסף, אין שמירה על החרוזים, ובמקומת שיש חריזה- החרוז בא על חשבון הרהיטות: "לא ניצחתי בקרב"? למה זה קשור?
אותם ליקויים מופיעים גם בסדרת הבן יקיר לי, וחבל. אם הנושא קרוב לליבך, תקדיש קצת יותר לכתיבתו.
[ליצירה]
אם לא הייתי מאמינה ביכולת של תמי לכתוב יותר טוב, לא הייתי טורחת. כישורי הכתיבה שלי לא שייכים לכאן, כי לקרוא אני יודעת. ובניגוד לאחרים, משתדלת גם לקבל ביקורת. אני מציעה שכל אחד ינהל את המלחמות של עצמו.
[ליצירה]
שלומי (טוב, אני מניחה שקוראים לך שלומי כמו שלי קוראים ערוגה...)
קראתי את יוצר הרע, ואת מה שיש לי להגיד על הכתיבה, אגיב כבר שם. אבל קודם אני רוצה להבין אם הבנתי נכון-
אתה טוען שלהיות דתי מול גורל קשה זה יותר קשה מלכפור בזה שגם הרע זאת השגחה?
כי בעיניי דווקא באל מול המוות יותר מנחם כשאתה דתי ומאמין שגם במוות יש טעם. גם במוות של ילד בן שנתיים.
הקטע שכתבת סותר את הגישה הפילוסופית שאלוהים הוא אופיום לדתיים.
מממ, מקווה שהצלחת להבין מה אני מנסה לשאול למרות העירפול והסיבול המילולי.
תגובות