לפני שהטפטוף יהפך למבול
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה? החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט. (וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר אפשרי לכותרת: "לפני שהטפטוף יהפוך למנעול" (?!) [ליצירה]
- [ליצירה] "...חייב למצוא שער לא נעול..." פרץ, תחושות גועות, ומכל עבר מחסומים... נביש [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! זה מדהים!!! אני לא בטוחה שירדתי לעומקה של הכותרת, אבל יש לי רעיון כלשהו. לאהודות, בכל מקרה... [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים. לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית. תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים. (אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :)) [ליצירה]
- [ליצירה] |משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'| זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה. זה מוצלח, זה מוצלח בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] גן נעול [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין: הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין, אחותי כלה. (קונטקסט, זה הסיפור) (תוהה איזה ציטוט מוצלח תחברי לתמונה שלי :)). [ליצירה]
- [ליצירה] ההקשר לשיר של אהוד בנאי (או ברי סחרוף, תלוי מתי נולדתם) הוא ברור.. אבל השער הרי לא נעול!! (כפי שציין גם יעקב) ועל כך תהייתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לסטינג, נ"י, יש שיר על המלחמה הקרה. אין בו את התחכום הסטינגי, את התובנות, או ההבחנות, כלום. שיר מאוד מאוד פשוט, שהמשפט שמסכם אותו הוא שסטינג מקווה שהרוסים גם אוהבים את הילדים שלהם.זהו. ככה קטן, ככה פשוט. יש מחוזות של כנות וישירות שלא צריכות את התחכום, את התובנות, רק לגעת ישר בנקודה. והמקום הזה חזק יותר ממוטיבים חוזרים, משמעויות כפולות וכל סממן ספרותי אחר שבימים כתיקונם מסתירים בכשרון רב דלות רבה. [ליצירה]
- [ליצירה] את משהו את. משהו-משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] ווי. ממש ממש מיוחד. מצטרפת ליאיר לפעם ה499. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטערת אם יצא מדבריי שאני מצדיקה את הסגנון של האלומות. אני לא מצדיקה את הסגנון ואני לא חושבת שזה שהוא פורסם במקום מקצועי נותנת הצדקה לרמוס משהו או מישהו. (וע"ע דבריו של ארז ליטמן על נתן יונתן בהקשר הנ"ל). אבל אני בהחלט חושבת שכשם שהביקורת הייתה מוגזמת, גם ההתגוננות האתרית כלפיה הייתה מוגזמת. ומיש- ביום שאסף ישלם לי אני אסנגר עליו מול דברייך, אבל כל עוד הוא לא משלם לי אעיר שאפחד לא חולק שיש סגנונות שונים. יש מי שאוהב את ההזוי ויש מי שאוהב את המדוייק, הנקודה היא שגם את ההזוי, כלשונך, ותסלח לי טל שאני משתמשת בלשונך כי בעיני זאת לא המציאות שהיא ניסתה לצייר כאן, יש דרך לשכלל. (ואגב, אם אין לך מושג ל איזה יומרה הוא מדבר, תסתכלי לעיל ב"תפתח, תלמד ואח"כ נדבר"). ושוב, גם לי יש ביקורת על דבריו של אסף, אבל זה לא מעוור את עיני מלראות גם ביקורת על הסיפור של טל. רק שמחות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, נדיר לכתוב בחרוזים ככה מבלי לפגוע ברעיון או בזרימה. ידעתם שביפן יש יום שבו חוגגים את הפריחה בפיקנקים בבית קברות?!? כל העם עולה לבית הקברות שלו בשביל משהו שמח, בשביל לחגוג צמיחה. יש בזה משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהי השתיקות, אתה חייב להענות. *. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שיכול ללכת רק אחרי הכוכב של מחוז גוש דן. (לענ"ד הטוב מבין השלושה. וכמו תמיד לפניש יר שלך- להפוך בערוגה לקליטת שיר מהודק היטב). [ליצירה]
- [ליצירה] אתה חמוד. שולם? [ליצירה]
- [ליצירה] לא ידעתי שגם בנים לוקים בתסמונת האישה המוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] ובדיוק חשבתי היום למה קוראים להתאבדות, "איבד עצמו לדעת". כוכבית. [ליצירה]
תגובות