לפני שהטפטוף יהפך למבול
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה? החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט. (וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר אפשרי לכותרת: "לפני שהטפטוף יהפוך למנעול" (?!) [ליצירה]
- [ליצירה] "...חייב למצוא שער לא נעול..." פרץ, תחושות גועות, ומכל עבר מחסומים... נביש [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! זה מדהים!!! אני לא בטוחה שירדתי לעומקה של הכותרת, אבל יש לי רעיון כלשהו. לאהודות, בכל מקרה... [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים. לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית. תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים. (אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :)) [ליצירה]
- [ליצירה] |משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'| זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה. זה מוצלח, זה מוצלח בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] גן נעול [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין: הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין, אחותי כלה. (קונטקסט, זה הסיפור) (תוהה איזה ציטוט מוצלח תחברי לתמונה שלי :)). [ליצירה]
- [ליצירה] ההקשר לשיר של אהוד בנאי (או ברי סחרוף, תלוי מתי נולדתם) הוא ברור.. אבל השער הרי לא נעול!! (כפי שציין גם יעקב) ועל כך תהייתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מורידה את ההסבר למה אתה פונה דווקא אליו, אבל מלבד זאת- שיר חשוב שכתוב טוב. ערוגה, ששירים עם מקורות עושים לה אהוד בלב מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שהילדה הסהרורית מזמינה חשבון, נתעכב על נקודה סמנטית קצרה: טעות וכוונה. ונתעכב לרגע על ההסתברות. אם פלשתינאי מכוון לפגוע בחייל וחייל מכוון שלא לפגוע בחפים מפשע אבל מה לעשות, בשטח בנוי קורות טעויות, באיזה מקרה ההסתברות לטעות גדולה יותר? ובאיזה מקרה ההסתברות לאסון גדלה? [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים אדירים. [ליצירה]
- [ליצירה] הכוונה הייתה ל*שיפוטי* כמובן. לא שיפוי. אמיתי- כל אדם הוא מיוחד זה אמיתי לגמרי. לא לזאת הייתה כוונתי אלא להתעסקות בזה. ומשה, אני רואה שאימצת את העניין... :) [ליצירה]
- [ליצירה] קצת אחרי שסיימתי לקרוא גיליתי שחזרתי לנשום. לזה מתכוונים בעוצר נשימה. *. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] "... ואתם שזוכרים רק פנים, אל תשכחו את הידים המושטות ואת הרגלים הרצות בקלות ואת המילים. זכרו שגם היציאה לקרבות נוראים עוברת דרך גנים וחלונות וילדים משחקים וכלב נובח. זכרו והזכירו לפרי שנשר את העלים ואת הענף, הזכירו לקוצים הקשים שהיו רכים וירוקים באביב, ואל תשכחו שגם האגרוף היה פעם כף יד פתוחה ואצבעות" (nתוך חוליקת- השיר השליש על דיקי/יהודה עמיחי.) השאלה אם אחרי כל זה נוכל לחזור להיות יד פתוחה ואצבעות. [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי, אני גם לא מסכימה. אם צורה הייתה בלוג אישי אולי היה מקום להודות למי שמשתף ונחשף. צורה היא לא היומן הפומבי של אנשים, למרות שלפי הרבה יצירות לאחרונה נראה שאנשים חושבים שכן, זה אתר יצירה שהוקם מתוך הנחה שאליטזם אינו מקדם ובטח לא יוצר איכות, אבל בנתיים נשארנו קרחים מכאן ומכאן. הנחת הבסיס בחוסר סינון היא שהציבור יוצר מנגנון סינון משל עצמו והמדד אליו הוא בתגובות. אבל התגובות הפכו לשרושר יום הולדת, מדור הד"ש היומי או פרגון הדדי לחברה מהכיתה. וזה עצוב בעיני. צורה היא אתר דמוקרטי, אבל הדמוקרטיה חיבת להגן על עצמה מפני דרדור האתר לרמה של עיתון סניפי, והתגובות הוא מנגנון ההגנה הזה, השתמשו בו בתבונה. [ליצירה]
- [ליצירה] חת, אני מסכימה עם כל מילה שלך, אבל לפעמים, כדי לחיות במציאות המטורפת הזאת, צריכים להגדיר את הדברים. אין כאן רע מוחלט, אין כאן טוב מוחלט, אבל יש צדדים מוחלטים ומלחמה אחת ארוכה. אני לא חושבת שזה פתרון, אבל אני יכולה להבין את האנשים שבורחים לתמימות או להתלהמות. אבל, וזו הנקודה בה אני חולקת על החתלתול ועליך יהיה טוב, שתי הקיצוניות הן בריחה ואיומות, חסרות תועלת וחסרות תוחלת באותה מידה. [ליצירה]
- [ליצירה] לסטינג, נ"י, יש שיר על המלחמה הקרה. אין בו את התחכום הסטינגי, את התובנות, או ההבחנות, כלום. שיר מאוד מאוד פשוט, שהמשפט שמסכם אותו הוא שסטינג מקווה שהרוסים גם אוהבים את הילדים שלהם.זהו. ככה קטן, ככה פשוט. יש מחוזות של כנות וישירות שלא צריכות את התחכום, את התובנות, רק לגעת ישר בנקודה. והמקום הזה חזק יותר ממוטיבים חוזרים, משמעויות כפולות וכל סממן ספרותי אחר שבימים כתיקונם מסתירים בכשרון רב דלות רבה. [ליצירה]
תגובות