לפני שהטפטוף יהפך למבול
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה? החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט. (וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר אפשרי לכותרת: "לפני שהטפטוף יהפוך למנעול" (?!) [ליצירה]
- [ליצירה] "...חייב למצוא שער לא נעול..." פרץ, תחושות גועות, ומכל עבר מחסומים... נביש [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! זה מדהים!!! אני לא בטוחה שירדתי לעומקה של הכותרת, אבל יש לי רעיון כלשהו. לאהודות, בכל מקרה... [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים. לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית. תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים. (אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :)) [ליצירה]
- [ליצירה] |משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'| זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה. זה מוצלח, זה מוצלח בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] גן נעול [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין: הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין, אחותי כלה. (קונטקסט, זה הסיפור) (תוהה איזה ציטוט מוצלח תחברי לתמונה שלי :)). [ליצירה]
- [ליצירה] ההקשר לשיר של אהוד בנאי (או ברי סחרוף, תלוי מתי נולדתם) הוא ברור.. אבל השער הרי לא נעול!! (כפי שציין גם יעקב) ועל כך תהייתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אלומות, בוא לכאן! זוג ב*דייט*, הוא רוצה צפון הודו, היא רוצה אירלנד. נשמע מוכר? בואי, אחלה סיפור. זורם כמו שצריך, קורץ במקומות הנכונים, מסתיים בציפיה לעוד. מזל שהוא מסגיר אותך כל פעם. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ווידוי: (ובולית, מכיוון וזה תומך ביצירה שלך אני מרשה לעצמי לספר את זה כאן.) הרבה לפני שהצטרפתי לצורה, קראתי כאן. ויומאחד אמרתי לחברתי הטובה- "וואלה, יש שם דברים יפים. אבל גם הרבה גרועים. את ואני כותבת יותר טוב". באותו רגע המצאתי שיר, שהיה מיעד להיות שיר שטותי. צחקנו נהנו ועברנו הלאה. למחרת חברה שלי הכניסה את השיר הזה לפה, והוא זכה לתגובות נלהבות ואף לככב באהודות. לא המצאנו את התרגיל הזה, לא רצינו להוכיח שומדבר וזה בטבת תשס"ג- הרבה לפני שצורה פשטה את צורתה. מסקנה, יש כאם הרבה שטויות. תראי, סימנית, אני בהחלט לא יוצרת דגולה, ובהחלט פגם במידת הענווה שלי מביא אותי לכתוב את הדברים האלה. אבל פחות משבאתי להגן על כתביי, באתי להגן על יוצרים ויצירות שמוערכים בעיניי, ומגיעה להם במה רצינית וראויה. ישנו טווח אפור גדול, אבל בנתיים הזהב שיש כאן, ויש כאן, הולך לאיבוד. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] ואו. [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו! כמה ששקיעה זה נדוש, זה אפעם לא ממוצה ותמיד מפעים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא בטוחה שהמבנה מיטיב לקטע הכל כך כך כל כך הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] מי אמר שהכמרים לא מיותרים? ולמרות מה שהוכח כאן בעבר, נו, באמת, איננה יצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] יותר יפה לך ככה. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא? (ואגב, מנגו בננה ומלון בלי דבש וקינמון?) [ליצירה]
- [ליצירה] חיכיתי, חיכיתי, ציפיתי והמתנתי ליצירה לא צבאית, ועוד איזה יצירה! ובכל אזת אני מוצאת את עצמי, שוב, תוהה בקול- שו ברזלן? מקק, יפה כתבת, אם כי ניתן לומר שקצת יותר מרוחו של עזרא סימן טוב שורה כאן. סיפור הוא כמו קצת כמו ציור- יש ציורים ממוקדי עלילה (וזה רוב הסיפורים כאן בצורה, קשה לדחוס תהליכים בקוצר היריעה) ויש קריקטורות, יש ציורים שמעבירים מציאות ויש סיפורים שמשים אווירה. אין בהם כלום, או שום דבר מוגדר, אבל יש בהם הכל. וכזה הוא הסיפור שלך. לא קורה בו כלום- לאבד טלית ולמצוא אותה זאת לא עלילה, אבל הכנסת כאן פכים קטנים שמענגים ומרחיבים את הקורא (בייחוד אהבתי את הקטע על סוכות, זה גם החג האהוב עלי), אז תן להנות מהם. בכל פעם שאתה משייט קצת עם המכחול, (אני מתמוגגת מהדימויים שלי, שקט שם ביציע) אתה מיד מושך אותנו חזרה- אך נניח לתיאור התפילה ונחזור למעשייתנו. וחבל. אתה מנסה להעמיד במרכז התמונה, להאיר את תשומת ליבנו למשהו שאין, וחבל. בסיפור כזה העיקר הוא התהליך, המסע, ולא הפואנטה. אל תפריע בתהליך. צריך שקט לסיפור כזה. זהו. מקק, התרשמתי. קבל מדבקת הצטיינות ערוגתית. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של שיר. מתוק-מתוק. (בהתחלה חשבתי שראוי להעתיק לדף שלא מקושקש מאחורה, זה בכוונה? דימוי מזוהם?) (אח"כ חשבתי מזוהם זאת מילה שיפוטית. מה רע במלוכלך?) [ליצירה]
- [ליצירה] מתקערבת, בואי הנה- את חושבת מה שאני חושבת? [ליצירה]
תגובות