לפני שהטפטוף יהפך למבול
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה? החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט. (וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר אפשרי לכותרת: "לפני שהטפטוף יהפוך למנעול" (?!) [ליצירה]
- [ליצירה] "...חייב למצוא שער לא נעול..." פרץ, תחושות גועות, ומכל עבר מחסומים... נביש [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! זה מדהים!!! אני לא בטוחה שירדתי לעומקה של הכותרת, אבל יש לי רעיון כלשהו. לאהודות, בכל מקרה... [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים. לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית. תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים. (אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :)) [ליצירה]
- [ליצירה] |משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'| זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה. זה מוצלח, זה מוצלח בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] גן נעול [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין: הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין, אחותי כלה. (קונטקסט, זה הסיפור) (תוהה איזה ציטוט מוצלח תחברי לתמונה שלי :)). [ליצירה]
- [ליצירה] ההקשר לשיר של אהוד בנאי (או ברי סחרוף, תלוי מתי נולדתם) הוא ברור.. אבל השער הרי לא נעול!! (כפי שציין גם יעקב) ועל כך תהייתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון! [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי לקרוא שוב וגיליתי שהמקלדת שלי מתקשה ברצפי אותיות ולשם כך ממציאה מילים בעברית. הכוונה היא כמובן לכל מה שיכול *להתחולל* ומה *שמתחולל* בך. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הדברים היותר עצובים שקראתי. לא יפה לכתוב את העצב כל כך יפה. (בייחוד בשבוע בו קיבלתי מנה קטנה כ"כ של עצב). [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] איך שיר נולד. "אבל כמה אפשר לכסות בעשן אינטלקטואלי של משוררים ולעשות עצמנו מבינים כאילו לא נהיינו לגמרי עיוורים למראות כה פשוטים כמו בוקר ושמים וצבע של עיניים ומי בכלל יודע מה המשחק ומה הכללים ומי בכלל מבין את המילים ומי רוצה לדבר הלא אפילו הדגים בים אומרים יותר" ("אבל כמה אפשר" של יונתן גפן מתוך "בעיקר שירי אהבה". יש המשך, אבל הוא פחות רלוונטי). ערוגה בוכיה. [ליצירה]
- [ליצירה] א. שי הוא לא יוצר חדש באתר, השיר הזה מבטא גישה ישנה ומוכרת, וזה לא עליהום אישי עליו, ולכן אין "צורך לצאת להגנתו". מכיוון ואני יודעת שלשי יש את קהל הקוראים הקבוע שלו, שמתחבר ליצירות האלה, אני כותבת את הדברים כאן, ולא אצל יוצר שעלול לקחת את הדברים קשה. ב. הכי קל לקחת את הדברים לקיצוניות. לענ"ד, מי שאמור לבצע את הסינון הכי רציני זה היוצר עצמו. עורכים לא מתיימרים לקבוע איכות, וגם ממזר טרמפיסטים ואנוכי לא מתיימרים לעשות זאת, אבל יש באתר הזה מעל לחמש עשרה אלף (!!) יצירות, והאיכות נעלמה אי שם בין הררי הכמויות. אם הגרפומנים רוצים שמישהו יקרא אותם, חייבים לאזן את קצב הפרסום, והדרך היחידה לעשות זאת מוטלת על הכותבים. אני חוזרת על עצמי, אבל כנראה זה לא ברור דיו: אני לא טוענת שהשירים לא טובים, רק שלא כל שיר צריך להתפרסם. [ליצירה]
- [ליצירה] *. (אבל הסוגריים קצת הורסים, אי אפשר לרקוד על כל המשמעויות). [ליצירה]
- [ליצירה] למה אנחנו טוחנים? בגלל שכל ההיבט הטכני בתמונה הוא בהחלט לא ברמה- התמונה מאובקת והחדות התפקששה- או בסריקה או בפיקסלים. אם קצת, שאני מעריכה את עקרונותיה ויצירתה, רוצה לפרסם תמונה, היא צריכה לעמוד בסטנדרטים מסויימים (התמונה, לא קצת), ואם בעידן הפוטושופ הרמה עולה, גם בהיבטים הטכניים גרידא, בלי התערבות בתוכן התמונה, אז גם התמונות של הלא מלטשים צריכים לעמוד בסטנדרט הזה. ובתמונה הספציפית הזאת זה לא קורה. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] בקרוב אצלן.. :-)) חמודות. [ליצירה]
תגובות