בס"ד
נישא הייתי על גלי ים
אדווה קלה הפיחה בי חיים חדשים
הרוח לטפה בי-
לוחשת סוד
גָלַה לי את שעברה
את שראתה
גם שמש מרפא
מאירה בי אור
שלא ידעתי
אשר היה טמון בי
והלבנה? עודנה שם-
חיוורת
בגאות ושפל
חוצבת בי
לילות
חוכה עדיין לגאולתה
כ"ד חשון תשס"ד
משה האיש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. (נו, זה לא הוגן. אני מנועה מפרשנות אובייקטיבית.) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי... כל-כך מעודן...ומלא שלווה לרגע דימיתי שאני נישאת על פני המים.... [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפהפה...:] [ליצירה]
- [ליצירה] צלילים נפלאים יש לך שם... [ליצירה]
- [ליצירה] הי, השיר הזה כתוב פשוט יפה. אהבתי בעיקר את "גלה לי את שעברה".... תמונה המצוירת בצבעים רכים... [ליצירה]
- [ליצירה] לו אודם דגל יתנוסס דומה יהיה עלי כדם דם טבוחי שמש עמים- לוהטת דם עזוקי גולג נישא בשמי חירותינו. פץ לרסיסים חלום לא קומונת חבר אכסוף חלום זוועות היה דמיון ולא בדמיון אשגה עוד לדרור ידעתי קרוא תם זמנה של זו- הלבנה - ברית המועצות הארורה. [ליצירה]
- [ליצירה] סוף הסיפור מתאים דווקא לירושלמי:"שתהיה לך שנה אדומה"... [אייקון של חיוך] [ליצירה]
- [ליצירה] נדמה לי ששאלה לתשובתך תוכל למצוא בפסקה מופלאה ממש! (גיליתי אותה ביום כיפור, אני לא ממש מתמצא בתורת ר' נחמן): לקוטי מוהר"ן, סב. ואכמ"ל! [ליצירה]
- [ליצירה] נורא יפה. באמת. (וגם אני נסחף קצת עם הרגשנות, וזה קורה לי פעם- פעמיים בשנה... [ליצירה]
- [ליצירה] מיה- "כל כבודה בת מלך פנימה" זה גם חלק מהתנ"ך, כידוע, ולא נראה לי שיש מקום לבטל אותו... אם בת ישראל חשה כבת מלך, הרי שוודאי תחוש לצניעותה. מעולם לא חשבו חז"ל, ובמקרה זה דוד המלך, שצניעות פירושה זלזול בכבוד בת ישראל. את העיקרון הזה אני מקבל כחלק מתפישת התורה והתורה, כדרכה- נצחית, ומכאן שלא שייך לומר שהיא או תפישתה פרימיטיבית. אלא, שנכון שיש לתרגם מושגים אלו לחיי היומיום שלנו. מועדים לשמחה [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. וכמובן- עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מוות, עלה בחלוננו, סופק כפיו מטיל בנו ארסו המצמת. אך את הלחי, הרכה, הענוגה זו השניה- נתנו ברצון אך טבח בנינו נחפוץ בידי בני פלשת - אכזר. וילדנו? תמים עדיין, מזה שנים נוטל עדיין מגל ופטיש, מרחם על אכזר, נושק אויב. הו אם אדומה! הו רוסיה הלבנה! לא תם חלומך, בני בנייך עודם אוחזים בחלומם, מובלים אל משרפותיהם, אחד אחד: פצמ"ר, קסאם. מוות [ליצירה]
- [ליצירה] אווירה מרגיעה- שלווה, משהו! [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל זאת ביצועו של מר צימרמן טוב יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] הכל צפוי, אך רשות נתונה להביט נכוחה להפריח אנחה ואנחה כבר אמרו, חז"ל בזמנם ששוברת היא אז גופו של אדם אך- אם למנהרת הזמן תשוב בשנית תגשש ותבחן ברצינות תהומית - תמצא גם חיים מלאים באורה שכוסתה זה מכבר במרה השחורה הלא ידעת, ידידי הצעיר כי הכל תלוי במבט המאיר? כפנס יחשב מבטו של אדם אם ירצה ימצא כפור, ואם ישכיל ימצא - אור! [וגם אם ה"שיר" קצת מעאפן, המסר ברור, לעיתים האור חבוי בעכור, להתפלל מומלץ, וגם לשוחח - עם הקב"ה או סתם עם אורח...] בהצלחה! [ליצירה]
תגובות