ותמרות עשן
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא מצליחה להבין מה זה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ערוגה נעתקת. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אכפת לי איך זה יצא לך, זה נראה כאילו רוצה להראות אוירה של מלחמה (החייל ששוכב שם מתחת לרגלי החיל השני וכו'). המקרה הוא אומן לגמרי לא רע! [ליצירה]
- [ליצירה] ההסבר באמת הרס,אבל המקריות הועילה לך,אם המזל ישחק כך לטובתך או לחילופין תדעי לשלוט בו נראה לי שתעלי על שביל מענין נ.ב (חשבתי שצילמת "הליכת אצבעות",על רקע מדורה) [ליצירה]
- [ליצירה] א. יש! יש! הצלחתי לשלוח תמונות! תודה לה' ולכל האנשים הטובים שסייעו להם להגיע לכאן! (= ב. קצת אחרת, הנה מה שזה: צלמת מתחילה מדי לוקחת מצלמה ותיקה מדי, מכניסה שני חיילי צעצוע לתוך כוס צהובה, מכוונת פוקוס באופן גרוע, ולוחצת : ) והתוצאה יצאה לדעתי מעניינת. אני חוששת שההסבר קצת הרס.. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד). צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה. אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה. 2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר. בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מרשים ביותר. נאני דוקא נהניתי מההסבר... מלכתחילה, לפני שקראתיו, לא הייתי בטוחה אם זה צילום או ציור. [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת. חיוך אחד לפחות ממשיך לרחף עכשיו לידי, וקצת נדבק אלי מדי פעם. יש פה כמה קטעים שהם לא פחות ממעולים, והשאר מתוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. הזכיר לי כמה לילות שלי. אבל אני דווקא אוהבת את הצלילים של הצרצרים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי את הקשר לכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] * אוף, עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מעולה, נהניתי מאד לקרוא! לדעתי כדאי לצמצם את הקטעים ה"טכניים", ולעומתם להרחיב את הקטעים הסיפוריים יותר: מי הם האנשים,וביחוד את הדמות של גרג - צריכה להיות לו סיבה לבחור שלא להיווצר... (מעניין שהכיוון שאתה חשבת עליו ליצירת מכונת זמן דומה מאד לרעיון שלי, אם כי מפורט ומפותח יותר.) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, אתה ממש פלגיאטור חצוף! את השיר הזה כתבנו שתי חברות שלי ואני, במו ראשנו הקודח, להצגת פורים, (שיר של המלך והיועצים לאחר סירובה של המלכה ושתי לבוא למשתה) ואם לא היית כותב רק את הבית הראשון מתוך שלושה הייתה נמנעת הטעות המצערת שגרמה לאנשים פה לחשוב שהשיר הזה הוא שיר שוביניסטי. זה כ"כ ברור שהוא צוחק על שוביניסטים! מתכבדת לצרף את הבתים החסרים: חושבת שעכשיו, ככה בלי סיבה תצא נגדי לקרב ולי הכל תקבע הבית הוא אני, את לכי למטבח המצב כבר השתנה - אנ'לא מוריד יותר ת'פח! לא עוד תלונות וכו' אם היא התחילה זאת, אז מי את זה יגמור כל אשה תחשוב שעלי תוכל לגבור אשלח כעת רצים, אודיע בעיתון, שלך אסור לומר לי לא - הגבר לשלטון!! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה. ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא: את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק. ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד. את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה. אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית. שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי.. שלך, בכנות.. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי הרבה זמן שלא הייתי כאן... כיף לקרוא שוב. ואת כל השאר (גאוני, מרגש, והשילוב ביניהם) כבר אמרו לפני. הקטע עם ה"תשובות ללא שאלה" הזכיר לי את "מר אל כאן אנה" - כשהיא מתחילה את המחקרים שלה מהתשובות ורק אז מוצאת את השאלות הנכונות. אולי באמת צריך לפעמים לעבוד בשיטה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
תגובות