ההסבר באמת הרס,אבל המקריות הועילה לך,אם המזל ישחק כך לטובתך או לחילופין תדעי לשלוט בו נראה לי שתעלי על שביל מענין
נ.ב
(חשבתי שצילמת "הליכת אצבעות",על רקע מדורה)
א. יש! יש! הצלחתי לשלוח תמונות! תודה לה' ולכל האנשים הטובים שסייעו להם להגיע לכאן! (=
ב. קצת אחרת, הנה מה שזה:
צלמת מתחילה מדי לוקחת מצלמה ותיקה מדי, מכניסה שני חיילי צעצוע לתוך כוס צהובה, מכוונת פוקוס באופן גרוע, ולוחצת : )
והתוצאה יצאה לדעתי מעניינת.
אני חוששת שההסבר קצת הרס..
קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד).
צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה.
אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה.
2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר.
בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך.
[ליצירה]
ההסבר באמת הרס,אבל המקריות הועילה לך,אם המזל ישחק כך לטובתך או לחילופין תדעי לשלוט בו נראה לי שתעלי על שביל מענין
נ.ב
(חשבתי שצילמת "הליכת אצבעות",על רקע מדורה)
[ליצירה]
א. יש! יש! הצלחתי לשלוח תמונות! תודה לה' ולכל האנשים הטובים שסייעו להם להגיע לכאן! (=
ב. קצת אחרת, הנה מה שזה:
צלמת מתחילה מדי לוקחת מצלמה ותיקה מדי, מכניסה שני חיילי צעצוע לתוך כוס צהובה, מכוונת פוקוס באופן גרוע, ולוחצת : )
והתוצאה יצאה לדעתי מעניינת.
אני חוששת שההסבר קצת הרס..
[ליצירה]
קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד).
צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה.
אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה.
2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר.
בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך.
[ליצירה]
וואו, תודה. כמעט שבעצמי לא האמנתי שהצלחתי להעביר את כל זה.
(חשבתי על זה שהברית - היא הברית של מסירות הנפש היהודית, שבכניסה לבריתו של אברהם אבינו אנו מכניסים אותו גם לגורל היהודי הנרדף והמומת - ולא הייתי בטוחה שזה עבר. תודה לך על המשוב הנפלא.)
[ליצירה]
מי ששאל למה הספרדים מתאמצים להתקבל אל האשכנזים, ושבזה הם כאילו "מודים בעליונות של האשכנזים" או "מטהרים את דמם:- התשובה היא שעובדתית, מוסדות החינוך האשכנזי הם ברמה גבוהה יותר. לכן חשוב לספרדים ללמוד במוסדות אשכנזיים, ולכן גם בעיות הקבלה שלהם.
הבעיתיות היא שמשאירים את הספרדים במעגל האינסופי של חינוך ספרדי, וכתוצאה מכך אי קבלה למוסד אשכנזי (כי המוסד הספרדי הקודם הוא בד"כ ברמה יותר נמוכה). - וכן הלאה וכן הלאה.
לא מדובר פה על גזענות ובטח לא על משחקי כבוד. זו מציאות עצובה, שכרגע יש נסיונות מבורכם לשנות אותה.
[ליצירה]
מצטערת, יוחאי צודק.
לחידושים לשוניים יש עניין כאשר יש להם ערך מוסף עבור השיר, ורק אז הם לגיטימיים. ניתן למצוא זאת בשירים רבים. "לנצח אנגנך", אגב, לא יכול להיחשב בשום אופן כדוגמה לחידוש לשוני בשירה, אלא מוגדר כמטאפורה: המשורר מדמה את אהובתו למנגינה.
לעומת זאת, לשורה "אינני משורר אני" אינני מצליחה למצוא סיבה לירית, וזה נראה לא יותר מטעות לשונית.
[ליצירה]
א. לא מסכימה ש"די לפוטושופ" - אם רוצים להגיד משהו אפשר להגיד אותו גם עם מחשב, למה לא?
ב. למה כולם מצליחים לצלם עם ווזלין חוץ ממני? (אני ניסיתי לעשות את זה ובכלל לא ראו בצילום)
[ליצירה]
ברשותך, אתייחס לצורה של השיר:
נתחיל מהמבנה: לדעתי ראוי להוריד את הרווחים בין החרוזים, כיון שהם אינם בתים שונים. (הרי החרוז הדשני מתחיל בו"ו החיבור)
כמו כן, ההדגשה היתרה מיותרת ומציקה בעין.
עד מתי יוחזק גלעד שליט
שראש ממשלתו הפכו לפליט. --> המילה פליט לא נראית לי מתאימה.
והוריו שפופי הראש
קצה נפשם בממשלה שנדה בראש. --> בדר"כ לא חורזים מילה בעצמה.
משהו מכיר במילה אחריות?
האם אחד כזה ישא באחריות?.-->כנ"ל.
ושב גלעד לגבול ארצו-->שורה טובה.
והנותרים אנשי חמאס אשר שרצו.-->לא הבנתי את השורה האחרונה.
[ליצירה]
ההתחלה נהדרת, באמת ובתמים.
ההמשך הפך להיות "סיפורי" מדי,שלא לומר "דבר תורה בשורות קצרות" - ולא שירה.
חבל לי, כי יש לשיר הזה פוטנציאל עצום בעיני.
מה דעתך?
[ליצירה]
אוקי, עכשיו ביתר פירוט:
אל ראש צוקים ניכר מבט, - לדעתי המילה "נישא" מתאימה יותר מ"ניכר".
צלול כמעיין.
בערב זך, כדמות מלאך,
שכן בצל ענן.
ירד כוכב, אפוף כעב,-צ"ל "אפוף בעב" - הלא כן?
עטף מאור ליבי,
טרם סתיו, בנחל כזב,-"נחל כזב" - משחק יפה. ואהבתי גם את החריזה הפנימית של השורה, שמוסיפה המון.
עוד בכי, תמרורים.
לעת זריחה, על שביל בריחה,
אלחש סודות הלב,
אזיל דמעה, אקשיב כמעה,-צ"ל "קמעה".
ללב אבוד, כואב. - בגדול - חריזה של "לב" עם "כואב" היא כבר משומשת עד לזרא.
זה שיר אווירה יפה. אם אתה רוצה לבטא רגש - אז עדיף היה לפתח את השיר הזה, לתת יותר מקום לאישי שלך.
:-)
תגובות